אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חכמון שמעון

מדינת ישראל נ' חכמון שמעון

תאריך פרסום : 13/06/2012 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
1690-06-10
08/06/2012
בפני השופט:
אלי אנושי

- נגד -
התובע:
חכמון שמעון
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה שהוגשה על ידי הנאשם בעניין תשלום אובדן ימי עבודה, הוצאות הגנתו ושכ"ט עו"ד, לפי סעיף 80 (א) לחוק העונשין, בשל העובדה כי המשיבה חזרה בה מן האישום כולו.

לאחר שעיינתי בבקשה המפורטת שהגיש ב"כ הנאשם וכן בתגובת המאשימה ובחומר שבפני מצאתי שאין לקבל הבקשה, אני דוחה אותה ואנמק החלטתי.

הוראת סעיף 80(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977, היא מענייננו, וזו לשונה:

"הוצאות ההגנה מאוצר המדינה

80 (א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 בסכום שייראה לבית-המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית-המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור".

שני תנאים מצטברים מונה החלק הראשון של הוראת החוק האמורה: ראשית, שנפתח משפט פלילי נגד העותר לפיצוי, שנית שאותו משפט הסתיים בזיכויו. החלק השני של אותה הוראה קובע עילה חלופית של "נסיבות אחרות המצדיקות" פיצוי הנאשם.

ואולם הפסיקה פעלה לצמצום המקרים בהם יפסקו הוצאות (4466/02 ניסים בטח נ' מ"י):

כדי להגיע למסקנה כי יש לפצות את הנאשם בגין העילה של העדר יסוד להאשמה, על בית המשפט לקבוע כי לא הייתה תשתית ראיות ראויה להגשת האישומים כנגד הנאשם שבפניו (ראו: ע"פ 1524/93 מיכאלשווילי נ' מדינת ישראל, פ"ד מח (655-654 ,650 (2; ע"פ 3583/94 לעדן נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(5) (796 ,793. יש לבחון באורח אובייקטיבי "אם חומר החקירה שהיה בפני התביעה עובר להגשת כתב האישום היה מעלה אצל תובע סביר ציפייה כי יש בו ראיות לכאורה לבסס הרשעה" (ע"פ 1767/94 חגי יוסף ומוסטפא סרסור נ' מדינת ישראל, פ"ד נג (505 (1, 520-529, והאסמכתאות בו). וכך סוכם המבחן שעל בית המשפט להפעיל בשוקלו פיצוי תחת העילה של העדר יסוד להאשמה:

"במקום שהתביעה נהגה בסבירות ובזהירות ראויה, כראוי לתביעה, לא נאמר כי לא היה יסוד להאשמה גם אם בערבו של יום יצא נאשם זכאי בדינו. במקום זה נאמר - בכפיפות לעילה השניה - כי הנזק והצער ינוחו על מקומם; ובלשון השאולה ממקום אחר נאמר: The loss lies where it falls. ואילו אם התביעה נהגה שלא בסבירות ושלא בזהירות ראויה, תישא המדינה בהוצאותיו של הנאשם ותיאלץ לפצותו על מעצרו ועל מאסרו". (מפי כב' השופט (כתוארו אז) מ. חשין בע"פ 4466/98 ראמי דבש נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

יתרה מכך, ברע"פ 4121/09, עו"ד רותם שגיא נ' מ"י, קבע בית המשפט העליון כי: העילה "לא היה יסוד להאשמה" היא עילה מתוחמת צרה ודווקנית ביותר. הטוען לקיומה של עילה זו צריך להוכיח "מצב קיצוני של אי סבירות בולטת" בהעמדתו לדין (פ' 12).

כן הוסיף והבהיר בית המשפט העליון בפרשת רותם שגיא, כי החשש כי חיוב המדינה בהוצאות הגנתו של נאשם ובפיצוי יביא לרפיון ידיהם של הגורמים המופקדים על אכיפת החוק, הוא חשש שאינו מבוטל ושיש להביא בכלל חשבון במשקלו הראוי. יתר על כן, בתוך אתר איזון זה יש להביא בכלל חשבון את השפעת הכרעתנו על התנהגותה העתידית של התביעה, במקרים מעין אלו, והחשש שהתביעה לא תיסוג בה מכתבי אישום, במקרים הראויים לכך, ותמתין להכרעת בית המשפט (פ' 11).

והוסיף וקבע בית המשפט העליון כי:

"המבקש בענייננו השליך את מרבית יהבו על העילה הראשונה, כלומר "לא היה יסוד להאשמה". כפי שציינתי היה עליו להוכיח חוסר סבירות קיצוני של רשויות התביעה בעניינו. בית משפט זה בפרשת שתיאווי דימה מי שרוצה להוכיח עילה זו כי עליו לחדור דרך הסדק הצר שהותירו אופייה הדווקני של העילה. במקרה דנן לא צלח המבקש משוכה זו, ולא ניתן לומר כי ההחלטה להעמידו לדין, בהסתמך על הראיות שהיו בידי המשיבה – התמונה של רכבו של המבקש נוסע במהירות של 95 קמ"ש, עם כל המפורט בה – לוקה בחוסר סבירות קיצוני. אף אם נפלה טעות בידי המשיבה במקרה דנן, או שמא תקלה שגרמה לאיבוד תעודת עובד הציבור, אין זהו מקרה הקיצוני החודר דרך הסדק הצר של עילה זו" (פ' 15 הדגשה שלי).

כמו כן, בע"פ 1382/00 עמית בן ארויה נ' מ"י, קבעה כבוד השופטת (כתוארה דאז) דורית ביניש: "...במקרים בהם זוכה הנאשם זיכוי "טכני" מחמת העדר הוכחה – כגון כאשר לא הצליחה התביעה להביא עד מרכזי או כאשר לא נמצאה הראיה הטובה ביותר להוכחה, בלא קביעה פוזיטיבית כי הנאשם לא ביצע את העבירה – הרי ככלל ובהעדר נסיבות חריגות כגון התרשלות של ממש מצד התביעה, לא ישופה הנאשם בגין הוצאותיו".

ומהאמור בפסיקה לנסיבות שלפני, המאשימה חזרה בה מכתב האישום לאחר תחילת שמיעת פרשת התביעה, בית המשפט נחשף למקצת הראיות, המשיבה גם צרפה את דו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות לתשובה לבקשתה, ואין ספק שבפני המאשימה היה גם היה יסוד, והרבה יותר מסביר לאישום, שכן לכאורה, המבקש נעצר עקב חשד בדרך נהיגתו, הודה ששתה כוס וחצי וודקה, ריח אלכוהול מפיו חזק, התנהגותו הייתה פרועה, למבקש נערך מבחן נשיפון בו כשל, בדיקת הינשוף הראתה על שכרות והעובדה פלט בדיקת הכיול נעלם או הוחלף או כל סיבה טכנית אחרת, אשר גרמה בסופו של דבר לזיכוי הנאשם אינה מקימה עילה לקבלת הוצאות כפי שכבר נפסק בעבר כאמור לעיל ואיני מוצא כל רשלנות במעשי המאשימה.

יתרה מזו, לאור האמור איני רואה גם צורך לפסוק הוצאות לפי "נסיבות אחרות", שכן לטעמי פעלה המאשימה בצורה ראויה והוגנת ולכן החזרה מהאישום לאחר שנמצא כשל טכני מהותי, מבטאת בעיני איזון ראוי בין זכות הנאשם למשפט הוגן אל מול האינטרס הציבורי שהיה בשעתו בהעמדתו לדין.

בעניין זה אציין כי במהלך הדיונים כבר הוריתי על תשלום הוצאות בסך 500 ₪ לטובת הנאשם לאור התמשכות ההליכים ואי התייצבות עדי התביעה. וכן אציין כי המאשימה שקלה והסיקה מסקנה הגיונית מהחלטתי הנוספת מיום 16.11.11. היכן שקבעתי כי אם חסר למאשימה עד חשוב (והכוונה גם לראיה חשובה), עליה להסיק מסקנות ולפעול בהתאם, ובנסיבות אליו שאיני רואה כל צורך לפסוק הוצאות נוספות לאור בקשת המבקש.

כאמור לעיל הבקשה נדחית.

מזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ