אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חיח(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' חיח(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
30827-02-13
29/04/2013
בפני השופט:
דנה כהן-לקח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חדר חיח (עציר)
גזר-דין

גזר דין

הרקע

1.הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בהתאם למתואר בכתב-האישום, ביום 16.2.2013 בשעה 18:05 שהה הנאשם, שהינו תושב האזור, ברחוב סאלח א-דין בירושלים, מבלי שהחזיק באישור כניסה ושהייה כדין.

כתב-האישום נוסח באופן קצר ולאקוני, ללא פירוט נסיבות ביצוע העבירה. יחד עם זאת, בהסכמת הצדדים, הוגשו לעיוני שני מסמכים מתיק החקירה: האחד, דו"ח פעולה של שוטר מיום 16.2.2013 בשעה 18:05; והשני, הודעת הנאשם בחקירתו במשטרה מאותו היום בשעה 18:27. הוסכם כי הטיעונים לעונש יהיו על-בסיסם של מסמכים אלה. משני המסמכים יחדיו עולה כי הנאשם נכנס לישראל לאחר שכשבוע קודם לכן, סיים לרצות בארץ עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל שהושתו עליו בגין הרשעה קודמת בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. לאחר כניסתו, שהה הנאשם בירושלים כיומיים, ואז ניגש מיוזמתו לתחנת משטרה ברחוב סאלח א-דין בעיר. הנאשם פנה לשוטרים בתחנת המשטרה ואמר כי מאיימים על חייו בחברון בה הוא מתגורר עקב חובות כספיים בסך 75,000 ₪, וכי המשטרה הפלסטינית גם היא מחפשת אחריו עקב תלונות שהוגשו לה. בהודעתו המשטרתית הוסיף וטען הנאשם כי אין ברשותו כסף, כי אין בכוונתו לבצע כל עבירה כדי להשיג כסף, וכי נכנס לישראל בתקווה "שיחשבו על פתרון אחר" - כך דברי הנאשם בהודעתו.

למען שלמות התמונה אעיר כי בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ניסה הסנגור לעתור לביטול כתב-האישום על-יסוד טענה של הגנה מן הצדק. לאחר שמיעת הערות בית-המשפט כי לא מתקיימת עילה כדין לביטול כתב-אישום במקרה דנן, חזר בו הסנגור הנכבד מטענה זו.

טיעוני הצדדים לעונש

2.בא-כוח המאשימה עמד על עברו הפלילי של הנאשם, ועל כך שזו אינה הרשעתו הראשונה של הנאשם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. בהקשר זה צוין כי כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על-תנאי בר-הפעלה של חמישה חודשים בגין אותה עבירה. בא-כוח המאשימה הדגיש בטיעוניו כי הנאשם נכנס שלא כדין לישראל, לאחר שמספר ימים קודם לכן סיים לרצות עונש מאסר בפועל בגין אותה עבירה בדיוק. לטענת המאשימה, אין להסכין עם מצב בו בשל קיומם של נושים וחובות אזרחיים, יעשה תושב זר דין לעצמו, וייכנס לתחומיה של מדינת ישראל שלא כדין. כך בוודאי בעניינו של הנאשם, ששוחרר ממאסר זמן קצר קודם לכן בשל אותה עבירה וידע כי תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי בר-הפעלה. בהתחשב בכל אלה, עתר בא-כוח המאשימה להטלת עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, הפעלת העונש המותנה במצטבר, וכן הטלת עונש מאסר על-תנאי ממושך.

3.מנגד, טען הסנגור כי לפנינו מקרה עם נסיבות ייחודיות של נאשם שפנה לתחנת המשטרה מיוזמתו האישית, סיפר כי הינו שוהה בלתי חוקי וביקש את עזרת השוטרים מחשש לחייו. לטענת הסנגור, הפתרון הראוי בנסיבות המקרה הוא להסתפק בימי מעצרו של הנאשם מיום 16.2.2013 ועד עתה (כחודשיים ומחצה) ולהאריך את עונש המאסר על-תנאי התלוי ועומד כנגדו. יוער כי הנאשם לא ביקש להוסיף דבר, על-אף שניתנה לו האפשרות לכך.

שאלת הארכת התנאי

4.נקודת המוצא הינה כי בהתאם לסעיף 56 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), הכלל הוא כי ביצוע עבירת התנאי מוביל להפעלת המאסר המותנה, וזאת על-מנת להגדיל את כוחו המרתיע של עונש המאסר על-תנאי. רק במקרים חריגים, ורק "מטעמים שיירשמו", רשאי בית-המשפט להורות על הארכת תקופת התנאי, אם שוכנע כי בנסיבות העניין "לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי" - כך בלשונו של סעיף 56 הנ"ל (ראו: 4517/04 מסרואה נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 לפסק-דינו של כב' השופט לוי (10.3.2005); ע"פ 11092/07 פלונית נ' מדינת ישראל, פיסקה 15 לפסק-דינו של כב' השופט מלצר (2.6.2011)). יוער כי לפי לשונו הברורה של סעיף 56(א) לחוק העונשין, תנאי מקדים להארכתה של תקופת תנאי, הוא כי בית-המשפט לא הטיל בשל העבירה הנוספת עונש מאסר.

5.בנסיבות העניין שלפניי מתעוררת שאלה האם כטענת הסנגור, יהיה זה בלתי צודק להפעיל את עונש המאסר המותנה בן חמישה חודשים, התלוי ועומד כנגד הנאשם בגין כניסה לישראל שלא כחוק. כאמור, ייחודו של המקרה הוא בכך שיומיים לאחר שהנאשם נכנס לישראל שלא כדין, הוא ניגש מיוזמתו לתחנת משטרה, וסיפר לשוטרים כי הוא תושב חברון שנכנס לארץ שלא כדין; כי זמן קצר לפני כן סיים לרצות עונש מאסר בישראל בגין כניסה שלא כדין; וכי תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה בגין אותה עבירה. הנאשם ביקש מהשוטרים עזרה עקב כך שלטענתו הוא חושש לחייו בשל נושים שרודפים אחריו ברשות הפלסטינית.

צודק הסנגור בטענתו לפיה אין מדובר במקרה שכיח או שיגרתי. אין זה מחזה נפוץ להיתקל בנאשם הניגש מיוזמתו לתחנת המשטרה, מתוודה על מעשה עבירה ומבקש עזרה. אוסיף ואומר כי לא התברר לפניי - וממילא לא הוכח - האמנם נושיו של הנאשם רודפים אחריו ברשות הפלסטינית כנטען על-ידו. יחד עם זאת, לצורך הדיון אני מוכנה להניח כי כך מאמין הנאשם, בשים לב לכך שהוא פנה מיוזמתו לתחנת המשטרה בבקשת עזרה, על-אף שידע כי קרוב לוודאי שייעצר, ועל-אף שידע כי תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי בר-הפעלה בגין כניסה לישראל שלא כחוק.

6.בהתחשב בנסיבות האמורות, שקלתי את טענת הסנגור לפיה מן הראוי להסתפק בימי מעצרו של הנאשם ולהאריך את העונש המותנה התלוי ועומד כנגדו. בסופה של שקילה, סברתי כי אין להימנע מהפעלת התנאי במקרה דנן.

בהקשר זה, אומר כי בחנתי בעיון את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם שהוגש לי. לחובת הנאשם הרשעה בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, אולם אני רואה להדגיש כי לא נתתי להרשעה זו משקל מכריע בגדר שיקוליי, בשים לב לכך שמדובר בהרשעה ישנה משנת 1998 בבית-משפט לנוער. עוד אעיר כי לחובת הנאשם הרשעה משנת 2009 בעבירות של קשירת קשר לעשות פשע, פגיעה זדונית ברכוש הצבא והסתננות, בגינן נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל (מדובר בהרשעה בגין כך שהנאשם ביחד עם אחרים חתכו את גדר המערכת לשם כניסה לישראל. למיטב הבנתי, באותו מקרה לא היתה אינדיקציה כלשהיא לכך שהדבר נעשה במטרה לפגוע בביטחון המדינה).

העיקר בעיניי נעוץ בכך שמגיליון הרישום הפלילי עולה כי מדובר בהרשעתו הרביעית של הנאשם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. העבירה בתיק הנוכחי בוצעה ימים ספורים בלבד לאחר שהנאשם סיים לרצות עונש מאסר בגין עבירה זהה. יתרה מזאת; עיון בגיליון הרישום הפלילי של הנאשם מעלה כי גם בשלושת התיקים הקודמים בהם הורשע הנאשם - כולם משנת 2012 - בוצעה הכניסה לישראל שלא כחוק זמן קצר בלבד לאחר שהנאשם סיים לרצות את עונש המאסר הקודם שהוטל עליו בגין אותה עבירה בדיוק: הנאשם הורשע ביום 18.3.2012 בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק שבוצעה ביום 12.3.2012. באותו תיק, נגזרו על הנאשם 37 ימי מאסר בפועל ומאסר מותנה של 3 חודשים. כבר ביום 5.4.2012 ביצע הנאשם שוב עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. הוא הורשע בגינה ביום 31.5.2012 ונגזר עליו מאסר בפועל של 4 חודשים וכן מאסר מותנה של 4 חודשים (לתיק זה אשוב ואתייחס מיד בפיסקה 7 להלן). והנה, ביום 3.8.2013 שב הנאשם ונכנס לישראל שלא כדין. הוא הורשע בגין עבירה זו ביום 9.10.2012, ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר על-תנאי) וכן מאסר מותנה של 5 חודשים (זהו המאסר המותנה בר-ההפעלה במקרה דנן). ימים בודדים לאחר שהנאשם השתחרר ממאסרו האחרון, הוא חזר ונכנס לישראל שלא כדין ובגין כך הורשע בתיק הנוכחי.

התמונה המתקבלת בבירור היא כי מאז תחילת שנת 2012, אנו מצויים במעין מעגל-קסמים: הנאשם נכנס לישראל שלא כדין, נשפט ומרצה עונש מאסר, וזמן קצרצר לאחר שחרורו ממאסר נכנס שוב לישראל שלא כדין, נשפט ומרצה עונש מאסר וחוזר חלילה. עונשי המאסר על-תנאי התלויים ועומדים כנגד הנאשם בכל פעם, לא מרתיעים אותו מלשוב ולבצע את העבירה, וזאת על-אף שבכל פעם משכו של עונש המאסר על-תנאי גדל (בתחילה 3 חודשים, לאחר מכן 4 חודשים וכעת 5 חודשים שהינם ברי-הפעלה בתיק הנוכחי). לא מן הנמנע כי בעיותיו של הנאשם לא החלו היום, אלא כבר בתחילת שנת 2012. מאז הספיק הנאשם להיות מורשע שלוש פעמים במהלך שנת 2012 בגין כניסה לישראל שלא כדין תוך הפעלת מאסרים מותנים.

7.יתר על כן; עיינתי באמצעות מערכת נט-המשפט בת"פ (י-ם) 12666-04-12 שמספרו מופיע ברישום הפלילי של הנאשם כפי שהוגש לי על-ידי המאשימה. מדובר בתיק בו הורשע הנאשם בעבירה זהה לזו בתיק הנוכחי. עיון בכתב-האישום המתוקן ובגזר-הדין באותו תיק, מעלה לכאורה כי אין מדובר בפעם הראשונה בה הנאשם פונה לתחנת משטרה לאחר שנכנס לישראל בדרך לא חוקית. באותו מקרה, הנאשם עמד ביום 5.4.2012 בסמוך לשער הכניסה לתחנת המשטרה בבית-שמש, וטען שאינו רוצה לחזור למקום מגוריו ביהודה ושומרון. באותה פרשה, נגזרו על הנאשם בהתאם להסדר טיעון בין הצדדים, ארבעה חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלה של עונש מאסר על-תנאי בן 3 חודשים בחופף באופן מלא. אציין כי בהחלטתי מיום 25.4.2013, אפשרתי לבאי-כוח הצדדים להשלים טיעוניהם בעניין זה טרם מתן גזר-הדין. בהתייחס לטיעוני הסנגור אציין כי גם לפי עקרונות השיטה האדברסרית, אינני סבורה כי יש פסול בעיון של בית-המשפט בגזר-דין שפרטיו מופיעים ברישום פלילי שהוגש כראיה על-ידי המאשימה במסגרת הטיעונים לעונש. זאת, על-מנת להיטיב להבין את התנהלות הנאשם ואת עברו הפלילי. כך, כאשר בית-המשפט מביא זאת בפני הצדדים טרם מתן גזר-הדין ומאפשר להם להשלים טיעוניהם בעניין טרם גזירת העונש. כך נעשה במקרה דנן.

8.בהתחשב בכל האמור עד כה, היה ניתן לצפות כי הנאשם יפנים שכניסה לישראל שלא כדין היא אסורה; וכי פנייה לשוטרים לא בהכרח תמנע הטלת עונש ואף לא תביא מזור למצוקותיו. אף-על-פי-כן, הנאשם נכנס שוב לישראל שלא כדין בפברואר 2013, והסתובב בה ללא היתר במשך יומיים עד אשר פנה לתחנת המשטרה.

אמת, במקרה דנן הסגיר עצמו הנאשם לידי השוטרים וביקש את עזרתם במציאת פתרון למצבו, בשל הטענה כי הוא חושש לחייו אם ישוב לחברון. הדבר מצביע על המצוקה בה שרוי הנאשם, ועל כך שכניסתו לארץ לא נעשתה למטרה בלתי כשרה. יש לזקוף זאת לטובת הנאשם במסגרת גזירת הדין ולכך אתייחס בהמשך הדברים. עם זאת, מאחר שהנאשם שב ונכנס לישראל פעם אחר פעם תוך תקופת זמן קצרה, משל היתה זו דלת מסתובבת שהוא יכול לעבור בה כרצונו; מאחר שאין זו הפעם הראשונה שהנאשם נכנס לישראל שלא כדין ופונה לתחנת משטרה, ללא הועיל; ומאחר שנראה כי מצוקותיו החלו זמן רב לפני התיק הנוכחי וכי הנאשם בוחר פעם אחר פעם להיכנס לישראל שלא כדין בלא לתוּר אחר פתרון חוּקי למצבו; אינני סבורה כי ראוי להימנע מהפעלת המאסר על-תנאי בעניינו.

גזירת הדין בהתאם לעקרונות תיקון 113 לחוק העונשין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ