אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חיזגילוב(עציר)

מדינת ישראל נ' חיזגילוב(עציר)

תאריך פרסום : 05/02/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
11709-08-11
01/02/2012
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
גנאדי חיזגילוב (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר במסגרתה מתבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו של כב' השופט אדם, שהורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בתיק זה, כפי שפירט ב"כ המבקש, נערכו מספר הליכי מעצר, לרבות הגשת עררים למחוזי, ובקשות שחרור לעליון, אשר בסופו של דבר לא שינו מן התוצאה הסופית, כפי שנקבעה כאמור בהחלטתו של כב' השופט אדם.

את הבסיס המשפטי לצורך הגשת בקשה זו, מבסס ב"כ המבקש על כרסום ממשי בראיות התביעה, אשר יש בו להוביל בשלב זה להטות את הכף אל עבר השחרור. ברקע הדברים, פרט ב"כ המבקש את העובדה כי מלכתחילה העבירה המיוחסת למבקש איננה מצויה ברף הגבוה של עבירות כגון דא, וכי אלמלא היותו של המשיב אסיר ברישיון, ספק רב אם היה נעצר עד תום ההליכים. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח כך שבעניינו של המשיב ישנו תסקיר הממליץ על שחרור לחלופה, אשר מצויה בריחוק גיאוגראפי ממקום ביצוע העבירות. עוד ברקע הדברים ציין ב"כ המבקש את העובדה כי מדובר במי שעצור מזה כשישה חודשים, וכי בעניינו נשמעה רק ישיבת הוכחות אחת אשר גם אליה לא התייצבו כל עדי התביעה, מסיבות שאינן מוצדקות, בכללן השתתפויות בקורסים וכיוצא באלה. לגופם של דברים ועיקר העיקרים, הרי שתמה עדותו של העד המרכזי בתיק, הוא המתלונן, וכאשר ישנם בקיעים משמעותיים ביחס לעדותו, בפרט ככל שהדבר נוגע לשאלת הזיהוי, הרי שניתן לדבר על שינוי עובדות ונסיבות משמעותי אשר מצדיק את שחרורו של המשיב. כאן הוסיף וציין כי משאין ראיות נוספות אשר יכולות להצטרף אל עדותו של המתלונן, הרי גם אין צורך להמתין לשמיעת יתר הראיות בתיק, ובכך מכוון ב"כ המבקש לדברי ב"כ המאשימה במהלך בפני כב' השופטת חביב, לפיה עוד לא נשמעו כל העדים ועל כן לא יכולה טענה זו להישמע בשלב זה.

להשלמת טיעוניו, ציין כי אמנם הדברים לא מצאו ביטוי מפורש בפרוטוקול, אולם כב' השופטת חביב בהחלט חיוותה דעתה כי ישנו קושי ממשי בשאלת הזיהוי, והדברים, בלשון משפטית, מצאו את ביטוים בסופו של יום הדיון בהערת בית משפט, כאמור בעמ' 27.

מנגד, ב"כ המבקשת חוזר על טענתו העקרונית כי טרם נפרשו כל הראיות בפני בית המשפט, וכי למועד הדיון שקבוע להיום אמור להתייצב השוטר שערך את מסדר הזיהוי, תוך שזה מפנה בשלב זה להחלטת כב' השופט אדם, לפיה לא נפל פגם בעריכתו של מסדר הזיהוי באופן שזה נערך, וכי בנוסף לעדות זו, ישנה העדות המפריכה את האליבי שמצטרפת לשאלת הזיהוי. המתלונן עצמו לא חזר בו מהזיהוי, ואף במהלך הדיון הפנה אצבע כלפי המבקש וטען כי זה האיש שתקף אותו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את כל פרוטוקול הדיון שנערך ביום 25.1.12, לא מצאתי כי בשלב זה נתקיימו אותן דרישות בפסיקה, לפיהן הכרסום הגיע לדרגה המצדיקה שחרורו של המבקש.

אקדים ואציין כי בשונה מדברי ב"כ המשיבה, לא מצאתי ביתר הראיות שעתידות להיות מוצגות בפני בית המשפט, ככאלו שיש בהן כדי לשנות את הסך הראייתי המצטבר נגד המבקש. תיק זה, הלכה למעשה, מבוסס רובו ככולו על שאלת הזיהוי, ומשהעיד המתלונן, באופן שבו העיד, הרי שניתן לומר כי עיקר ראיות התביעה אם לא כולן מונחות בפני בית המשפט.

עיינתי בעדותו של המתלונן. אכן זה, בפתח דבריו, מצביע על המבקש וטוען כי הבן אדם שיושב מולו עכשיו ישב ושתה תוך שהוא מפנה אצבע לעבר המבקש. בהמשכם של דברים, המתלונן מפרט את עצם התקיפה, אולם משלא זו עומדת בזירת המחלוקת, לא אפרט לגביה.

במהלך חקירתו הנגדית הממושכת עלו מספר תהיות אשר לכאורה עליהן מבסס ב"כ המבקש להצביע על אותו כרסום. נקודות אלו בקצרה נוגעות ליכולתו של המתלונן לזכור מספרי טלפון, יכולתו לאמוד את גילו של המבקש, וזאת בשים לב לגיל אותו נקב בחקירה המשטרתית. כך גם המתלונן טען כי האירוע אירע בחודש אפריל, בעוד שאין מחלוקת שהאירוע אירע בחודש אוגוסט, ואל אלה אוסיף מספר נקודות נוספות, בכללן העובדה שציין כי המבקש ירק עליו – דבר שלא ציין בחקירה המשטרתית, וכן את הסתירה ביחס לשאלה מי הביא את הדלי לתחנת המשטרה, וכן מסירת פרטים ביחס לנוכחים שהיו במהלך חקירתו.

לצורך בקשה זו לא ניתן להתעלם מאותן נקודות עליהן הצביע ב"כ המבקש, ובוודאי מדובר ברכיבים רלבנטיים, בסופו של דבר, לצורך קביעת מהימנותו של המתלונן, ובדגש על יכולתו לזהות את המבקש כמי שתקף אותו באותו אירוע. לא מצאתי בכל הנקודות הללו ככאלו שיש בהן כדי לשנות את התמונה הראייתית, וזאת נוכח הרף הנדרש בשלב זה במעצר לצורך קביעה של כרסום ממשי שיש בו כדי להוביל לשחרור. ביחס לכך אציין כי נקבע בשורה של פסקי דין כי "כידוע, כדי להצליח בטענה של כרסום בחומר הראיות, במסגרת בקשה לעיון חוזר, יש להצביע על שינוי דרמטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה אף כדי הטיית הכף לזכות הנאשם, באופן שהסיכויים לזיכויו עולים על הסיכויים להרשעתו" (ראו בש"פ 8093/09). לא אחת, בתי המשפט השתמשו במינוח "להפוך את הקערה על פיה". כך למשל בית המשפט בבש"פ 4794/95 יובא שבי, מתייחס בית המשפט לגודל הכרסום הנדרש: "מהפך זה צריך להסתבר מניה וביה מתוך העדויות. כל עוד אין בחומר הראיות על פניו כדי להפוך את גרסת התביעה או לכרסם בה כרסום עמוק, אין מקום להורות על שחרור הנאשמים ממעצר". לציין כי הן ב"כ המבקש והן ב"כ המשיבה נתנו סימנים בדבריה של כב' השופטת חביב, ובעניין זה אין בית משפט זה שם עצמו כפרשן, ולכאורה על פני הדברים, הדברים נשארים בצורה שיש בהם כדי להצביע על אותן נקודות שפורטו לעיל, מחד, וכדברי כב' השופטת חביב "בעיות שצצו", ומאידך, בסיפא, אמירה לפיה "אם כי בית משפט יכול לומר עם סיום חקירתו הנגדית כי לא התרשם כי מדובר בעד עם בעיות אמינות, ובמובחן – בבעיות מהימנות". כשאלו הם פני הדברים, הרי באמירה זו של עמיתתי לא מצאתי כדי להעלות או להוריד.

עוד אבקש להפנות למ"ת 26778-07-11 (מחוזי חיפה) שבו נדונה סוגיה דומה, כאשר הראייה העיקרית בעניינו של אותו נאשם היתה עדותה של עדת ראייה המזהה את המשיב כמי שביצע את הירי. במהלך עדותה, טענה עדת הראייה שאין לה יכולת לזהות את המבקש, וכי אינה יכולה להבחין בין הנאשם לבין אחיו, וזאת כאמור כאשר עסקינן בראיה יחידה. באותו מקרה, חרף כך, בית משפט לא מוצא בשינוי האמור כדי להצדיק את שחרורו של המשיב.

בצד דברים אלו, אוסיף ואציין כי בית משפט אינו נדרש לנתונים שהיו מונחים לפני כב' השופט אור עובר להחלטת המעצר, ולצורך החלטה זו יש לבחון את אותו שינוי נסיבות, ולא לשוב ולהידרש לכל אותם פרמטרים מנקודת ההתחלה.

בשים לב לכל האמור לעיל, לא מצאתי כי התהפכה הקערה על פיה, וזאת מבלי להמעיט באותן תהיות שהועלו, ועל כן הנני דוחה את העיון החוזר.

הואיל וכפי שציינתי פרשת התביעה הלכה למעשה, למעט עדות השוטר שעתיד להעיד היום, נמצאת בסופה, יש לקוות, שניהולו של תיק זה יסתיים בעוד ישיבת הוכחות נוספת, שתיקבע על-ידי כב' השופטת חביב.

ניתנה והודעה היום, ח' בשבט תשע"ב, 01/02/2012, במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט

קלדן: עמוס מ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ