אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חוראני ואח'

מדינת ישראל נ' חוראני ואח'

תאריך פרסום : 14/07/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום נצרת
17342-03-11
14/07/2011
בפני השופט:
לילי יונג-גפר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. הייתם חוראני
2. ליאון מטר

החלטה

למבקשים שהינם תושבי עלבון, מיוחסות עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות.

לנאשם 1 מיוחס אישום נוסף בעבירות של הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט.

על פי הנטען בכתב האישום חשדו המבקשים במתלונן כי היה מעורב בהשלכת רימון הלם על ביתו של הנאשם 1. השניים הבחינו במתלונן כשהוא ממתין בצומת עילבון, ירדו מרכבם כשהם מצויידים באלות והחלו להכותו. השניים הפילו את המתלונן ארצה והכו אותו באלות בכל חלקי גופו. המבקש 1 אף דרך על צווארו של המתלונן שהתקשה לנשום.

כל אותה עת דרשו המבקשים מן המתלונן להודות כי הוא זה שהשליך את רימון ההלם, ומשהשיב בשלילה המשיכו להכותו.

לאחר שהמשיכו להכותו עוד מספר דקות, דרשו ממנו לא לספר על התקיפה ולא להתלונן במשטרה, והשאירוהו במקום כשהוא חבול באורח קשה וזב דם.

המתלונן הצליח בעזרת אדם אחר להגיע לבית החולים שם נבדק בראשו וצווארו ונמצא כי הוא סובל מנפיחות ברקמות רכות תת עוריות וכן בועות אוויר והצללות שהעלו חשד לשבר זעיר. כן נגרמו למתלונן כאבים, המטומות, שפשופים ונפיחות סביב העיניים ובשפתיים, פצעים ברגלו ובפניו וסימני חבלה בצווארו, ברגליו ובחלקים נוספים של גופו.

המבקשים נעצרו בעקבות האירוע, וכן נעצר עמם אדם נוסף שהיה חשוד במעורבות בתקיפה. הנאשם 1 ניצל את המפגש עם אותו אדם על מנת לומר לו כי ימסור בחקירה שבעת התקיפה לא ראה אותו במקום, וזאת בכוונה להכשיל את החקירה.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המשיבה להורות על מעצרם של המבקשים עד תום ההליכים. בהחלטה מיום 17.3.11 שוחררו המבקשים, שהם נטולי עבר פלילי, לחלופת מעצר הכוללת מעצר בית מלא בבתי קרוביהם בדיר חנא ובפסוטה, באיזוק אלקטרוני וכן בתנאים נוספים לרבות איסור יצירת קשר עם המתלונן ובני משפחתו ועם עדי התביעה ובני משפחותיהם, ובצירוף ערבויות כספיות.

ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחה, תוך שבית המשפט מביע דעתו כי נסיבות האירוע מעידות על מסוכנות אמיתית העולה מן המבקשים. עוד מציין בית המשפט המחוזי כי מדובר באירוע ובמעשים חמורים עד מאד, אשר נעשו ללא כל התגרות מצידו של המתלונן ובנקל יכלו להסתיים בתוצאות קשות בהרבה ואף הרות אסון, ואין בעובדה שלא נגרמו למתלונן חבלות חמורות כדי להפחית מחומרת הארוע.

בנוסף לכך קבע בית המשפט המחוזי כי קיים חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט הן כעולה מחומר הראיות והן מעובדות כתב האישום. בית המשפט ציין את העובדה כי אין למבקשים עבר פלילי וכי למעט אירוע זה מדובר באנשים נורמטיביים, אך חרף זאת, לא ראה לשנות מתנאי השחרור.

גם על החלטת בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים ערר לבית המשפט העליון, אך בהמלצת בית המשפט נמחק הערר ביום 12.4.11, תוך שבית המשפט קובע כי נשמרת הזכות למבקשים לעתור בבקשה לעיון חוזר בחלוף פרק זמן מסויים מעת שחרורם בתנאים כפי ששוחרר, וזו תיבחן על ידי הערכאה המוסמכת.

בית המשפט העליון לא הגדיר את פרק הזמן שלאחריו יהיו המבקשים רשאים להגיש בקשה לעיון חוזר.

כעת מונחת בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 17.3.11, ובגדרה מבוקש ביטול כל התנאים המגבילים שהוטלו על המשיבים, לרבות הרחקתם מכפר עילבון, מעצר הבית והאיזוק האלקטרוני.

הסניגור מנמק את הבקשה בעובדה כי המבקשים מקיימים אחר תנאי החלופה מאז הוטלו עליהם, כי מדובר בתנאים מכבידים המרחיקים אותם מבני משפחותיהם וגורמים להם סבל נפשי, כי התנאים אינם מאפשרים למבקשים לעבוד ולהתפרנס ואף לממן את הוצאות הגנתם, וכי הזמן שחלף מאז שוחררו המבקשים הוא בגדר "זמן מסויים" כהגדרת בית המשפט העליון, המאפשר עיון חוזר בהחלטה.

עוד טוען הסניגור כי מדובר באנשים נורמטיביים שהסתבכו לראשונה בחייהם עם החוק, כי האירוע עצמו אינו מגלה חומרה מיוחדת ואין מדובר במעשה יזום ומתוכנן אלא במפגש אקראי שבמהלכו לא נעשה שימוש בנשק או סכינים, ובסופו של נגרמו למתלונן חבלות של ממש.

לטענתו, עשתה ההרחקה את שלה, הרוחות נרגעו ואין עוד חשש לאלימות נוספת. על כן לא יהיה זה עוד מידתי, לשיטתו, להוסיף ולהחזיק את המבקשים מורחקים מביתם.

לתמיכה בטענותיו הגיש הסניגור פסיקה בנוגע למדיניות המאפשרת למשוחררים בחלופת מעצר לצאת לעבודה.

התובע מתנגד לשינוי תנאי החלופה. בתשובתו בכתב לבקשה טוען הוא כי אין בבקשה כדי להקים עילה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, המחייב שינוי נסיבות, עובדות חדשות או חלוף זמן ניכר לשם הצדקת עיון חוזר בהחלטה, ומפנה לפסיקה בנושא זה.

אשר לחלוף הזמן טוען התובע כי פחות מ- 3 חודשים שחלפו מאז ההחלטה האחרונה עינם בגדר "זמן ניכר" המצדיק עיון מחדש בתנאי שחרורם של המבקשים. לטענתו, ערך בית המשפט את האיזונים השונים בעת מתן ההחלטה בדבר שחרורם של המבקשים לחלופת מעצר, ואין מקום להידרש לנושא שוב ושוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ