אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חאזם

מדינת ישראל נ' חאזם

תאריך פרסום : 31/12/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום חיפה
14252-11-13
16/12/2013
בפני השופט:
תמר נאות פרי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור בערובה של המבקש, מכח סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").

המבקש נעצר ביום 4.11.2013. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בת-זוג (לשעבר), איומים, השגת גבול, היזק לרכוש וגניבה. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה כנגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים.

ביום 12.11.2013 הודיעו הצדדים כי הגיעו להבנות לגבי שחרורו של המבקש למעצר בית מלא, בישוב ראס עלי (ליד שפרעם), בפיקוח שני מפקחים ובכפוף לחלונות התאווררות.

מצאתי ליתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לרבות לאור טיב המפקחים, לאור המרחק של החלופה ממקום משכנה של המתלוננת ולאחר הוספת ערבויות כספיות.

ביום 2.12.2013 הגיש המבקש את הבקשה הנוכחית בה הוא עותר לכך שיורשה לו לצאת ממעצר הבית כל יום לצורך יציאה לעבודה. מקום העבודה המוצע הינו בוואדי ניסנאס, בחנות בה עבד המבקש טרם מעצרו, בפיקוח אחד משני המפקחים (אשר ילווה אותו ממעצר הבית עד למקום העבודה וחזרה בתום יום העבודה).

המשיבה מתנגדת.

שקלתי את טענות הצדדים, לרבות בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים והמבקש – ומצאתי שלא להעתר לבקשה.

יש לראות כי הבקשה הוגשה פחות משלושה שבועות אחרי שהוסכם על תנאי השחרור. אני מסכימה עם ב"כ המבקש אשר מזכיר לנו שחלוף הזמן כשלעצמו אינו לעד השיקול הדומיננטי בעת בחינת בקשות לעיון חוזר, אך אני גם סבורה שחייב להיות פרק זמן מינימלי סביר טרם הגשת בקשות כגון אלו.

בהקשר זה מפנה ב"כ המבקש לבש"פ 1565/07 אלקויל נ' מ"י (27.2.2007), אשר ממנו עולה כי יש לנסות לאפשר למשוחררים בערובה להתפרנס, אך יש לראות את אותה החלטה על רקע נסיבותיה, ואצטט את הפסקה הרלבנטית לעניינינו, לאמור:

"ראשית, אציין כי במידה והדבר לא פוגע באינטרס הציבור או בהליכי המשפט, יש לנסות לאפשר לנאשמים המשוחררים לחלופת מעצר לעבוד ולהתפרנס, וזאת כמובן בכפוף לתנאים מסוימים אשר יאיינו את מסוכנתם. בענייננו, אמנם ההחלטה לשחרר את העורר לחלופת מעצר התבססה בעיקר על האסון שפקד אותו, אך כיום יש להתייחס לזמן הרב שעבר מאז הוא נעצר לראשונה ולמצבו הכלכלי הקשה, כמו גם לעובדה שזו לו הפעם הראשונה בה הוא מואשם בפלילים. לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאפשר לעורר לצאת לעבוד על מנת לפרנס את משפחתו. "

עוד יש לראות כי באותו מקרה – החלטת השחרור למעצר הבית ניתנה ביום 11.7.2006 והחלטה של בהמ"ש השלום לגבי דחייתה היתה ביום 16.11.2006, משמע - שבקשה לעיון חוזר לצורך יציאה לעבודה הוגשה רק לאחר ארבעה חודשים (ועוד נזכור כי בסופו של יום – העצור דשם קיבל היתר לצאת לעבודה רק אחרי שעניינו התברר בבהמ"ש העליון בהחלטה דלעיל מפברואר 2007, כלומר אחרי שבעה חודשים).

יש להשמר מפני "הקלות הבלתי נסבלת" של הגשת הבקשות לעיון חוזר, טרם חלוף זמן סביר, למרות שאכן קיים אינטרס לאפשר למשוחררים בערובה להשתכר, ואפנה להחלטה שניתנה אך לאחרונה בהקשר זה ברע"פ 6709/13 סועאד נ' מ"י (21.11.2013), כדלקמן:

"העילות הקבועות בחוק לשם עיון חוזר בהחלטה על מעצר או שחרור ממעצר, הן התגלותן של עובדות חדשות, השתנות נסיבות או מעבר של זמן ניכר מעת מתן ההחלטה (סעיף 52(א) לחוק). בענייננו ניתנה הקלה בתנאי שחרורו של העורר לפני כחמישה חודשים, עת הותר לו לצאת לעבוד ברפת של אביו. אמנם, הקביעה כי עבר "זמן ניכר" מעת מתן ההחלטה, לצורך עיון חוזר בה, הינה תולדה של נסיבות העניין (ראו בש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.8.06)). במסגרת נסיבות אלו, יש לאזן בין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי בשל חלוף הזמן, אל מול האינטרס הציבורי (ובכללו האינטרס של קורבן העבירה) כי הנאשם ימשיך לשהות בחלופת מעצר באותם תנאים שנקבעו. יחד עם זאת, דומה כי במקרה דנן הזמן שחלף אינו ממושך באופן המצדיק בחינה נוספת של תנאי השחרור ממעצר.

8.האירוע המתואר בכתב האישום אשר הוגש כנגד העורר ואחיו, במסגרתו מצא את מותו אדם אחד ושניים נוספים נפצעו ונזקקו לאשפוז בבית חולים, הינו חמור ביותר. העורר טוען אמנם כי הרוחות בכפר נרגעו מאז האירוע, אך טענה זו נטענה בעלמא ולמולה קיימת הערכת שירות המבחן בתסקיר המעצר, בדבר הנאמנות שמפגין העורר כלפי משפחתו, העלולה להביא אותו לכדי פעולה פזיזה. כל אלה אינם מאפשרים גם היום, וגם בהינתן העובדה שהעורר עומד בתנאים המגבילים אשר הטיל עליו בית המשפט קמא, להורות על שחרורו ממעצר כליל. יחד עם זאת, ככל שעיקר טענותיו של העורר עניינן בצורך הלוחץ לטענתו לצאת לעבוד, ומאחר שכבר הותר לעורר לעשות כן, נכונה אני לראות בפטירת האב שינוי נסיבות אשר מצריך בחינת האפשרות להתיר לעורר, בתנאים מסוימים, יציאה לעבודה אחרת.

9.ההכרה בחשיבות יכולתו של אדם להתפרנס ולדאוג לצרכי מחייתו ניצבת בבסיס התפישה לפיה אף כשמדובר בנאשם המשוחרר לחלופת מעצר, יש לנסות, במקרים הראויים, לבחון את אפשרות השתלבותו במסגרת עבודה, אשר תבטיח לו פרנסה ותעסוקה. זאת, ככל שהדבר לא פוגע באינטרס ציבורי דוגמת סיכון לציבור או חשש לשיבוש הליכי משפט, ובכפוף לתנאים מסוימים אשר יאיינו את מסוכנותו (ראו למשל: בש"פ 1565/07 אלוקיל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.2.07); בש"פ 2857/06 ממן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פס' 7-5 (11.4.06)).

10.בענייננו, העורר שוהה במעצר בית מלא זה קרוב לשנה, ולא נראה כי המשפט בעניינו, המצוי בשלביו הראשוניים, יסתיים בקרוב. זאת, לנוכח העובדה כי מדובר בהליך מורכב הכולל מספר רב של עדי תביעה אשר טרם העידו. לצד זאת, העורר הינו אב לשבעה ילדים שעמד עד כה בתנאי שחרורו. לטענתו, אין ביכולתו לפרנס את ילדיו בעקבות פטירת אביו, אשר היה אמון על ניהול הרפת בה הותר לו לעבוד על-פי החלטת בית המשפט קמא. העורר הינו שרברב במקצועו, ועל-כן איני שוללת הטענה כי העורר נעדר היכולת והכישורים לנהל את הרפת במקום אביו. יודגש כי כאמור בית המשפט כבר התיר למעשה את יציאתו של העורר לעבוד ברפת של אביו המנוח. השינוי שחל ביחס למקום עבודה זה אמנם אינו מחייב כי יותר לעורר לצאת לעבוד בכל מצב, אולם מצאתי כי הדבר למצער מאפשר לבחון אם, ובאילו תנאים, ניתן להתיר זאת. דומה כי בנקודה זו עמדתי אינה שונה מעמדת בית המשפט קמא, אשר ציין בהחלטתו כי ככל שיבוא העורר בבקשה ספציפית ומוגדרת למקום עבודה חלופי, זו תישקל בחיוב.

11.בשים לב לקשיים הנטענים במציאת מעסיק אשר יסכים לקחת את העורר תחת חסותו ולפקח עליו, עליהם עמד בין היתר בא-כוח העורר, וכן לצורך ביצירת מרחב מוגדר אשר ימנע את הימצאות העורר בקרבת הכפר בו אירע האירוע המתואר בכתב האישום, אני סבורה כי יש לנסות ולמצוא מתווה שיאפשר לעורר לצאת לעבוד אשר במסגרתו יוגבל, למשל, לאזור גיאוגרפי מסוים בו יוכל להציע את שירותיו, ואשר יהיה מרוחק ממקום מגוריו המצוי בסמוך למקום האירוע. כן אני סבורה כי יש להגביל את שעות העבודה של העורר, ואף להגדיר מפקח שימצא ראוי על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר יתלווה אליו בכל יציאה לצרכי עבודה."

וראו כי אף שם – המדובר היה במי ששה במעצר בית במשך 10 חודשים טרם התבררה בקשתו לצאת לעבודה וגם שם ההחלטה כללה הנחיה למצוא מעביד במקום המרוחק ממקום ביצוע העבירה הנטענת (אם כי יש לזכור שהעבירות הנטענות שם חמורות בהרבה).

נכון הוא כי הוראות החוק אינן מגדירות מהן "הנסיבות" אשר רק שינוי בהן מאפשר הגשת בקשה לעיון חוזר, והחוק אף אינו מגדיר מהו אותו "שינוי" של הנסיבות, שמצדיק את העיון החוזר ושינוי החלטה, ואף הפסיקה לא קבעה קריטריונים חד משמעיים בהקשר זה – אך נדמה לי שהבקשה הנוכחית, נופלת משמעותית מתחת לרף הסביר והראוי. באשר למימד הזמן, ראו אף את בש"פ 8965/11 פלוני נ' מ"י (21.12.2011), שם נפסק כך:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ