אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלרואשדה(עציר)

מדינת ישראל נ' אלרואשדה(עציר)

תאריך פרסום : 13/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום אשקלון
38554-06-10
13/09/2010
בפני השופט:
סבין כהן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אבראהים אלרואשדה (עציר)
גזר-דין

גזר דין

1.הנאשם הודה והורשע בעבירה המיוחסות לו בכתב האישום, עבירה של כניסה לישראל וישיבה בה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב- 1952 (להלן:- "חוק הכניסה לישראל").

על פי עובדות כתב האישום שהה הנאשם ביום 23/06/10 ברחוב ביאליק בשדרות שלא כדין כשאין בידו אישור כניסה או שהייה מכל סוג.

2.לדברי המאשימה, מדובר בנאשם יליד 1978 שאין לו זו העבירה הראשונה לאחר שנשפט על עבירה דומה לפני כארבעה חודשים ובשל כך עומד ותלוי כנגדו עונש מאסר על תנאי של ששה חודשים. בטיעוניה ציינה כי ההנחה המנחה בעבירות מסוג זה היא הלכת פרג'ין שם נקבע כי העונש הראוי הוא עונש של מאסר בפועל, למעט מקרים של נסיבות חריגות, שלשיטתה אינן חלות במקרה שלפנינו שכן עסקינן בנאשם שביצע עבירה סמוכה בזמן לעבירה קודמת מאותו סוג כאשר בעבירה הקודמת לא מיצה היושב בדין את הדין עימו, אלא על אף הצורך באכיפה בלתי מתפשרת ובאין טעמים מיוחדים המצריכים ענישה מנורמה הענישה המקובלת, גזר עליו עונשים מינימאליים. עוד טענה, כי אל לו לבית המשפט לקבל טענת הנאשם כי נכנס לישראל בשל רצונו להתפרנס בלבד, שהרי גם אם טענה זו נכונה אין בכך כדי למעט מהעובדה שהנאשם וכמותו נכנסים לישראל פעם אחר פעם בידיעה שזה אסור. לפיכך, ביקשה להפעיל את המאסר על תנאי, הטלת מאסר במצטבר של חודשיים לפחות, מאסר על תנאי מרתיע וקנס כפסי.

3.ב"כ הנאשם מנגד טען, כי אכן אין זו הפעם הראשונה שהנאשם נכנס לישראל שלא כדין, אלא שיחד עם זאת ברור שהנאשם גם על פי הודאתו וגם על פי הנסיבות בהן הוא נעצר נכנס לישראל רק בשל המצוקה הכלכלית הקשה שמשפחתו נתונה בה, וכי נוצר מצב בו הנאשם צריך לשלם על רצונו לפרנס את משפחתו. לשיטתו הגיע הזמן שבית המשפט יעשה אבחנה לצורך הענישה, עבור אלה שנכנסים לצרכי עבודה בלבד, ולאלה הנכסים מטעמים אחרים.

באשר למאסר המותנה התלוי כנגד הנאשם טען, כי מדובר במאסר מותנה ארוך יחסית לרמת הענישה שנגזרת בימים אלה , וכי לא יהיה מידתי כלל להשית על הנאשם עונש מאסר של ששה חודשים ויותר בשל עבירה זו.

לאור כל האמור ביקש שבית המשפט יסתפק בהארכת התנאי תוך התחשבות בכך שלנאשם שלושה ילדים וילדה חולה והלכה למעשה הוא היה עצור בתיק הזה ולהסתפק בענישה זו בלבד.

4.הנאשם טען בפני בהמ"ש כי יש לו ילדים ויש לו בת חולה וכן הביע חרטה על ביצוע העבירה.

דיון והכרעה:

5.הנאשם שלפני, כבן 32 בעל משפחה אב לילדים אשר זוהי לו הסתבכותו השנייה עם החוק בעבירה מהסוג בה הואשם והורשע ובעוד תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי ביצע עבירה נוספת של שהייה בלתי חוקית בארץ. הנאשם הודה בפני והורשע בעבירה המיוחסת לו.

6.התובעת בטיעוניה לעונש עמדה על מדיניות הענישה של מאסר בעבירות מסוג זה תוך שהיא מפנה להלכה הקובעת ברע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מ"י (ניתן ביום 05/05/09 טרם פורסם).

בפסק דין זה, דן בהמ"ש העליון ביתר פירוט בשאלת רמת הענישה בעבירות שהיה בלתי חוקית בישראל של תושבי הרשות הפלסטינאית ושם נקבע, כי חרף האיום הביטחוני והצורך בהרתעה, יש להתחשב בנסיבות האינדיווידואליות לביצועה כגון המניע לביצוע העבירה כדוגמת ביצוע עבירה מתוך חרפת רעב וכיוצ"ב.

7.נכון יהיה לצטט קביעות מדברי השופטים המלומדים באותו פס"ד מנחה.

כב' השופט א' רובינשטיין באותו פס"ד קבע כך:

"שאלת הכניסה והשהיה הבלתי חוקיות - עומדים בצד החומרה שיקולים כגון האם נתגלה סיכון בטחוני באדם בו מדובר; האם נתלוו לשהיה הלא חוקית עבירות נוספות (כגון זיוף תעודות, התחזות וכדומה); האם מדובר ברצידיביסט (נמסר אמנם כי בפעם ראשונה של כניסה בלתי חוקית אין הרשויות מעמידות ככלל לדין); מה אורך השהיה הלא חוקית; ובצד הזכות - האם ניתן להראות כי המעשה נובע ממצוקה אישית, כמי שמטה לחמו שבור; גיל צעיר ועבר נקי הם שיקולי זכות ושיקולים אלה ראוי שינחו את בתי המשפט בבואם לגזור את הדין"

יחד עם זאת ציין באותו פסק דין, כי מבלי לקבוע מסמרות הרי שבהנחה שהמדובר בשהייה שנייה בישראל שלא כדין, העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל, למעט במקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות.

כב' השופט ס' ג'ובראן ציין באותו פסק דין כך:

"...יש ויוצאת מלפני בית משפט זה... "הנחיה" קונקרטית הנוגעת לסוג מסוים של עבירות ולמערך השיקולים שמן הראוי להתחשב בהם בעת גזירת עונש על העובר עבירות אלו... ואולם, אין מסתיימת מלאכתו של בית משפט זה בהתווית השיקולים כאמור. חובה עלינו לשוב ולבחון מפעם לפעם האם עדיין תקפים הם אותם רציונאלים שעמדו בבסיס ההנחיה וחובה עלינו אף לבחון האם הדרך בה מיושמת ההנחיה אינה כזו המובילה לעיוות דין ולפגיעה חריפה מידי באותם נאשמים. לפיכך, נקבע שוב ושוב על ידי בית משפט זה כי על אף ההנחיות ועל אף השיקולים הכלליים, תדע הערכאה הדיונית כי אין באלו לכבול את שיקול דעתה הפרטני במקרה הספציפי וליתן משקל נאות לכל אותם שיקולים אשר מטבע הדברים אין אפשרות לקחתם בחשבון בעת גיבוש קווים מנחים כלליים. "

כב' השופט י' דנציגר ציין באותו פס"ד:

"בבוא בית המשפט לגזור את דינו של נאשם, שומה עליו להפעיל את שיקול דעתו ולבחון כל מקרה לגופו של עניין, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו הפלילי ולאזנם אל מול נסיבות ביצוע העבירה וחומרתה. אין להפעיל אמת מידה עונשית זהה לגבי כל נאשם ונאשם שכן נבדלים הם ביניהם בנסיבותיהם האישיות, בעברם הפלילי ובנסיבות ביצוע העבירה וחומרתה. אכן, עקרון אחידות הענישה, הנגזר מעקרון השוויון, מחייב את בתי המשפט לנהוג כלפי נאשמים בשוויון מלא, אך שוויון זה יפה רק מקום בו מאפייניהם של הנאשם והעבירה זהים הם ולא מקום בו עולה שוני רלוונטי. כך, אין דינו של פלוני שנכנס לישראל שלא כדין בפעם הראשונה כדינו של אלמוני שזו אינו הפעם הראשונה בה שוהה הוא שלא כדין בישראל. על אותו משקל, אין דינו של פלוני שנכנס שלא כדין לישראל כדי לפרנס את משפחתו הנמצאת במצוקה כלכלית כדינו של אלמוני שנכנס לישראל במטרה לבצע עבירה פלילית. אין דינו של פלוני שנכנס לישראל שלא כדין ואינו בעל עבר פלילי לעומת אלמוני שעברו הפלילי מכביד. כל אלה הינן נסיבות אשר עקרון הענישה האינדיווידואלית מחייב את בית המשפט לשקלן בבואו לגזור את דינו של נאשם שהורשע בעבירה האמורה, ככלל ולא כחריג. הנימוקים הנ"ל מהווים שיקולים לקולא שבדרך כלל יובילו בעבירה האמורה להשתת מאסר על תנאי, תוך החתמת הנאשם על התחייבות כספית שלא לחזור על המעשה ושילוחו חזרה לאיו"ש או לרצועת עזה ללא שיהוי…"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ