אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלקובי

מדינת ישראל נ' אלקובי

תאריך פרסום : 27/10/2011 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
3387-05-11
23/10/2011
בפני השופט:
אלי אנושי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יעל אלקובי
הכרעת-דין

הכרעת דין

מבוא:

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום, המייחס לה נהיגה במהירות מופרזת, בכך שנהגה במכוניתה בכביש 45 ק"מ בקילומטר 1 לכיוון מערב, ביום 03.05.11 בשעה 10:50, במהירות של 131 קמ"ש, שעה שהמהירות המותרת, היא 90 קמ"ש, כל זאת בניגוד לתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה.

בדיון ההקראה ביום 06.07.11, כפרה הנאשמת באשמתה: "כופרת באשמה, מודה בנהיגה, כופרת במהירות בלבד".

דיון ההוכחות נקבע ליום 06.10.11.

אציין כי ביום 05.09.11, התקבל בבית המשפט עותק מכתבה של הנאשמת המיועד למשטרת ישראל ובו ביקשה מהמשטרה "פלט מכשיר מד המהירות" המראה כי רכבה נקלט במכשיר וכן ביקשה מהמשטרה מכשיר מד מהירות לבדיקת מעבדה. למרות שהפניה לא הופנתה ישירות לבית המשפט הרי בהחלטתי בו ביום, הנאשמת הופנתה ישירות למאשימה לקבלת חומר החקירה נגדה וכן הופנתה המאשימה לחזקת התקינות של מכשיר הממל"ז כפי שנקבעה בבית המשפט העליון. חשוב לציין כי נושא זה לא הועלה עוד על ידי המאשימה בפניה לבית המשפט, אלא רק בתחילת פרשת ההגנה.

פרשת התביעה:

להוכחת האשמה העידה התביעה את עת1, רס"ב משה בנגו, מפעיל מכשיר הממל"ז, מס' 5458, מפעיל מוסמך משנת 1999 (העד הציג תעודה בנושא), שערך הדו"ח שהוגש וסומן ת1 וכן דרכו הוגש עותק דף מיומן ההפעלה של הממל"ז ת2.

מתרשומת ת1 וכן מעדותו בפני – עולות העובדות הבאות: העד הפעיל הממל"ז כשהוא חונה על ד-14, במקביל לשפת כביש 45, הוא הבחין הרכב הנאשמת שנסע לכיוון מערב, בנתיב השמאלי מתוך 2, בתנועה מתקרבת, בודדת בכביש, הרכב נקלט במהירות 136 קמ"ש (131 קמ"ש אחר הפחתת 5 קמ"ש כנדרש), העד סימן לה לעצור משלא עצרה, נסע אחריה תוך שמירת קשר עין רצוף עד לעצירתה כ-500 מטר לאחר מכן בשולי הדרך.

העד ערך את בדיקות התקינות לפני ואחרי המשמרת שהיו תקינות לחלוטין, הדבר נלמד גם מת1, סעיף 1, וכן גם מעותק יומן ההפעלה ת2.

לצורך אמינות ההפעלה הקפיד העד בין היתר על כך שהיה קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין המכשיר לבין קטע הדרך בפיקוח, רכב הנאשמת לא היה מוסתר ע"י עצם או רכב אחר, נקודת ההצבעה של המכשיר הייתה מכוונת למרכז הרכב עד קבלת צליל אישור המדידה, הוא שמר כל הזמן על קשר עין רצוף עם רכב הנאשמת, עד עצירתו. טווח גילוי רכב המטרה היה 268.7 מטר, דהינו בטווח המותר לאכיפה, בשעת ההפעלה לא ירד גשם, ולאחר שעצרה הנאשמת הציג בפניה את נתוני המדידה וציין כי הנאשמת כעסה וסירבה לחתום על הדו"ח.

העד ציין את דברי הנהגת: "אני לא נהגתי במהירות הנ"ל, תתפשו את הנהגים שעוברים עבירות באמת, אני לא עבריינית תנועה".

העד נחקר בחקירה נגדית ממושכת על גרסתו, וגרסתו נותרה שלמה ובלתי מעורערת, הוא הסביר היכן ממוקם כביש 45, היכן עמד, עמד על גרסתו כי קלט הנאשמת בודדה בכביש, ציין כי במקום שקלט הנאשמת אין כל עיקול למשך 300, 400 ומעלה מטרים, ציין כי הפעיל הממל"ז על פי הכללים הרלוונטיים, הבדיקות היו תקינות, טען כי לא סיכן הנאשמת במקום שבו עצר אותה, העד אישר כי בתמונה נ1, נראה באופן חלקי החלק האחורי של המקום שבו עמד ולסיום אישר שוב את שהמקום שבו עצר את הנאשמת היה כביש 45 ולא כביש מספר 1.

פרשת ההגנה:

כבר בתחילה, פנתה הנאשמת וציינה כי לא קיבלה כל תגובה לבקשתה מהמשטרה, כאמור מעל, מנגד ב"כ המאשימה ציינה כי כל בקשה לא התקבלה אצלם, וכי הכפירה הרשמית הנה רק במהירות. איני מוצא לנכון לחזור על האמור בפרוטוקול (עמ' 5-6) במסגרת הכרעת הדין, ואציין רק שהחלטתי להמשיך בדיון, בין היתר, תוך ציון החלטתי בנושא מעל והעובדה שלמכשיר הממל"ז אין פלט (הקיים לדוגמה, במכשיר הינשוף).

הנאשמת כאמור העידה להגנתה. היא אישרה שנסעה מביתה במודיעין לכיוון מקום עבודתה בשדה התעופה, טענה שהיא נהגת ותיקה וזהירה, אין לה מושג היכן זה כביש 45, היא בררה טלפונית ברשות הלאומית לכבישים ושם טענו בכלל כי מדובר בכביש באזור ירושלים. הכביש בו נעצרה אף פעם לא ריק, לטענתה יש במקום עיקול, היא קראה עדות מומחה שטען שאם הכביש בירידה התוצאה שגויה, ביום הדיון לא הייתה בדיקת כיול ורכבה לאחר תאונת שסי והיא בספק אם הוא יכול להגיע למהירות כזו.

בחקירה הנגדית, טענה כי הייתה תנועה ערה בכביש ורכבים לפניה ואחריה, היא נהגה בין 90 ל-100 ואינה יכולה לזכור בדיוק, ואכן סירבה לחתום על הדו"ח.

דיון ומסקנה:

לאחר שבחנתי, את הראיות שהובאו לפני, והאזנתי לטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנות הבאות:

אציין כי מקובלת בעיני כאמינה גרסתו של עד התביעה היחיד ואני מאמצה במלואה, מנגד איני מקבל את גרסתה של הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ