אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלפסי ואח'

מדינת ישראל נ' אלפסי ואח'

תאריך פרסום : 19/05/2013 | גרסת הדפסה
עמ"י
בית המשפט המחוזי ירושלים
18288-05-13
13/05/2013
בפני השופט:
אריה רומנוב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. מאור אלפסי
2. שלומי מור
3. שלמה כהן

החלטה

1.לפניי ערר על החלטתו מיום 8.5.13 של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ענת זינגר) אשר דחה את בקשת המשטרה - העוררת שלפניי - להוציא נגד המשיבים צווי הרחקה או הגבלה בהתאם להוראות סעיפים 17 ו-18 לחוק איסור אלימות בספורט התשס"ח-2008. בצד ההסתייגות שבית משפט קמא הביע ביחס לאמירות המיוחסות למשיבים, קבע בית המשפט כי בנסיבות העובדתיות של המקרה שלפנינו אין החוק מסמיך אותו להוציא נגד המשיבים את הצווים שהתבקשו. העוררת חולקת על המסקנה המשפטית אליה הגיע בית משפט קמא ומכאן הערר שלפניי.

2.המשיבים נמנים על אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. על פי הטענה, ביום 4.5.13 נסעו המשיבים לעיר סכנין, באוטובוס שאורגן על ידי אוהדי הקבוצה, כדי לצפות במשחק כדורגל שהתקיים בין קבוצת בית"ר ירושלים לקבוצת בני סכנין. על פי הטענה, במהלך הנסיעה באוטובוס השמיעו האוהדים, ובכללם שלושת המשיבים, קריאות גזעניות חמורות. לטענת העוררת, בין היתר שרו המשיבים שיר בגנותו של שחקן הכדורגל סלים טועמה (שאינו משחק בקבוצת בני סכנין), ואשר כולל את האמירה: "אני שונא את כל הערבים". בנוסף, השמיעו המשיבים דברים בשבחו של רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר, ובגנות בני משפחת רבין.

3.התבטאויות אלה לא יצאו אל מחוץ לתחומי האוטובוס בו נסעו האוהדים, ולא היינו יודעים על קיומן אלמלא העובדה שבאותו אוטובוס נסע גם כתב סמוי מטעם ערוץ 10 אשר הקליט את הדברים ששודרו לאחר מכן בטלוויזיה.

4.במוקד הדיון שהתקיים בבית משפט קמא, כמו גם במוקד הדיון שהתקיים בערר שלפניי, ניצבת שאלת פרשנותו של חוק איסור אלימות בספורט. השאלה הנשאלת היא, האם במקרה שלפנינו התקיימו התנאים הקבועים בחוק לשם הוצאת צווי הרחקה או הגבלה. העוררת משיבה על כך בחיוב ואילו המשיבים משיבים על כך בשלילה. בית משפט קמא קיבל, כאמור, את עמדת המשיבים וקבע כי אין הוא מוסמך להוציא נגד המשיבים את הצווים שהתבקש להוציא.

5.נקודת המוצא לדיוננו היא הוראת סעיף 17 לחוק איסור אלימות בספורט. סעיף זה קובע את העילות והתנאים בגינם מוסמך בית משפט להוציא צווי הרחקה והגבלה, וכך הוא קובע:

"לבקשת תובע, רשאי בית המשפט לתת לאדם צו הרחקה או הגבלה כאמור בסעיף 18, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

(1) האדם התנהג באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, או שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט, או לא ציית להוראות שוטר או סדרן לאירועי ספורט.

(2) התנהגותו של האדם במהלך אירוע ספורט נותנת בסיס סביר לחשש כי הוא עלול להתנהג בעתיד באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט או להתבטא התבטאות גזענית".

6.עיון בסעיף זה מעלה כי הוא מונה שתי חלופות: החלופה הקבועה בסעיף 17(1) והחלופה הקבועה בסעיף 17(2). במהלך הדיון שהתקיים בבית משפט קמא הביעה העוררת את דעתה כי החלופה הרלבנטית לענייננו היא זו הקבועה בסעיף 17(1). בית משפט קמא לא קיבל את עמדת העוררת וקבע, כי החלופה הרלבנטית לענייננו היא זו הקבועה בסעיף 17(2). לאחר שניתח את הוראות חלופה זו הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה כי נסיבות המקרה שלפנינו אינן נכנסות לגדרה של חלופה זו, ובנסיבות אלה דחה את הבקשה שהונחה לפניו.

7.העוררת אינה חולקת על כך שהחלופה הקבועה בסעיף 17(2) אינה חלה על המקרה שלפנינו. בערר אותו הגישה שבה העוררת וטוענת כי החלופה הרלבנטית לענייננו היא החלופה הקבועה בסעיף 17(1), והיא שבה וטוענת כי תנאי חלופה זו התקיימה במקרה שלפנינו. נלך, אפוא, בדרכה של העוררת ונבחן האם ניתן לקבל את טענתה כי תנאי החלופה הקבועה בסעיף 17(1) התקיימו בענייננו.

8.עיון בחלופה הקבועה בסעיף 17(1) מעלה כי היא מונה 3 חלופות-משנה: עניינה של חלופת-המשנה הראשונה היא באדם שהתנהג באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט; עניינה של חלופת-המשנה השנייה היא באדם שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט; עניינה של חלופת-המשנה השלישית היא באדם שלא ציית להוראות שוטר או סדרן לאירועי ספורט; העוררת טוענת כי חלופת-המשנה שהתקיימה בענייננו היא חלופת-המשנה השנייה. נמשיך, אפוא, ללכת בדרכה של העוררת ונבחן את טענתה זו.

9.כזכור, עניינה של חלופת-המשנה השנייה היא באדם שקיים לגביו חשד סביר שעבר "עבירה הקשורה לספורט"; מהי "עבירה הקשורה לספורט"? המענה לכך ניתן בסעיף 1 לחוק, סעיף ההגדרות, המגדיר כך:

"עבירה הקשורה לספורט" עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה, וכן ניסיון, שידול או סיוע לעבור עבירה כאמור, שנעברה בקשר לאירוע ספורט, במהלך אירוע ספורט או בסמוך לו, או כאשר מבצע העבירה או מי שהעבירה נעברה כלפיו היה בדרכו לאירוע ספורט או ממנו"

10.עיון בהגדרת המושג "עבירה הקשורה לספורט" מעלה, כי קבועים בו שני תנאים: התנאי הראשון הוא תנאי מהותי, והתנאי השני הוא תנאי נסיבתי.

התנאי המהותי קובע, כי בראש ובראשונה "עבירה הקשורה לספורט" צריכה להיות עבירה פלילית. זה הבסיס. ההגדרה מוסיפה וקובעת כי לא כל עבירה פלילית יכולה להיחשב ל"עבירה הקשורה לספורט" אלא רק עבירה מבין העבירות המפורטות בתוספת הראשונה. ההגדרה גם קובעת, כי לצורך ענייננו אחת היא אם מדובר בצורה המושלמת של העבירה הפלילית, או בניסיון, שידול או סיוע לעבור עבירה כאמור.

התנאי הנסיבתי קובע את הנסיבות בהן העבירה הפלילית שנעברה תיחשב כ"עבירה הקשורה בספורט". וכאן מוצאים אנו שתי מערכות של נסיבות: הנסיבה האחת היא, שהעבירה הפלילית נעברה ב"קשר לאירוע ספורט, במהלך אירוע ספורט או בסמוך לו"; הנסיבה השנייה היא, שהעבירה הפלילית נעברה "כאשר מבצע העבירה או מי שהעבירה נעברה כלפיו היה בדרכו לאירוע ספורט או ממנו".

11.אהפוך את סדר הדברים ואפתח תחילה בשאלת התקיימותו של התנאי הנסיבתי בפרשת האירועים שלפנינו. הטעם לכך הוא, שדומה כי העוררת הבינה את החלטת בית משפט קמא כקובעת שלא ניתן להוציא צווי הרחקה או הגבלה בגין מעשים שנעשו בדרך לאירוע ספורט או בדרך ממנו, להבדיל ממעשים שנעשו באירוע הספורט עצמו. ספק בעיניי אם זו הייתה כוונתו של בית משפט קמא. מכל מקום דומה שב"כ המשיבים מסכימים לכך - וזו דעתי - כי בהתקיים הנסיבות והתנאים הקבועים בחוק, מוסמך בית המשפט להוציא צווי הרחקה או הגבלה גם בגין מעשים שנעשו בדרך לאירוע ספורט או בדרך ממנו. כפי שציינתי, הנסיבה השנייה הכלולה בהגדרת "עבירה הקשורה לספורט" מתייחסת למצב דברים בו העבירה הפלילית נעברה "כאשר מבצע העבירה או מי שהעבירה נעברה כלפיו היה בדרכו לאירוע ספורט או ממנו". מכאן, שמקובלת עליי עמדת העוררת ולפיה, בהתקיים הנסיבות והתנאים הקבועים בחוק, מוסמך בית המשפט להוציא צווי הרחקה או הגבלה גם בגין מעשים שנעשו בדרך לאירוע ספורט או בדרך ממנו. כך, למשל, במהלך הדיון בערר שלפניי לא הייתה מחלוקת של ממש, שאילו המשיבים היו תולים על האוטובוס כרזות גזעניות, או שהיו משמיעים כלפי חוץ קריאות גזעניות, או שאפילו היה משמיעים באמצעות רמקול את השירים ששרו כפי שהוקלטו על ידי הכתב – כי אז היו מתקיימים התנאים והנסיבות שהיו מסמיכים את בית המשפט להוציא נגד המשיבים צווי הרחקה או הגבלה.

12.הקושי הניצב בפני העוררת נוגע לשאלת התקיימותו של התנאי המהותי. כפי שציינתי, תנאי זה קובע כי בראש ובראשונה "עבירה הקשורה לספורט" צריכה להיות עבירה פלילית. ההגדרה מוסיפה וקובעת כי לא כל עבירה פלילית יכולה להיחשב ל"עבירה הקשורה לספורט" אלא רק עבירה מבין העבירות המפורטות בתוספת הראשונה. השאלה הנשאלת היא, על כן, האם עלה בידה של העוררת להראות כי במעשים אותם עשו המשיבים באוטובוס הם עברו עבירה פלילית היכולה להוות תנאי ובסיס להוצאת הצו אותו מבקשת העוררת שיוצא נגד המשיבים.

13.לצורך חידוד הדברים אציין, שאם המשיבים היו תולים על האוטובוס כרזות גזעניות, או שהיו משמיעים כלפי חוץ קריאות גזעניות, או שאפילו היה משמיעים באמצעות רמקול את השירים ששרו כפי שאלה הוקלטו על ידי הכתב, דומה שאיש לא היה חולק על כך שהמשיבים היו עוברים, למשל, עבירה של "איסור פרסום הסתה לגזענות" לפי סעיף 144ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שהינה אחת מהעבירות הכלולות בתוספת הראשונה לחוק איסור אלימות בספורט. סעיף 144ב' לחוק העונשין קובע, כי "המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו מאסר חמש שנים". אחד מיסודות העבירה לפי סעיף 144ב' הוא יסוד "הפרסום", ויסוד זה היה מתקיים אילו המשיבים היו מתנהגים באחת מההתנהגויות אותן תיארתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ