אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלעקל(עציר)

מדינת ישראל נ' אלעקל(עציר)

תאריך פרסום : 29/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6784-12-12
22/10/2013
בפני השופט:
שמאי בקר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
צאדק אלעקל (עציר)

החלטה

הרשאי היועץ המשפטי לממשלה להסמיך תובע משטרתי להגיש כתב אישום בעבירה שלפי חלוקת הסמכויות הקבועה בסעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982, נתונה לטיפולה הבלעדי של הפרקליטות?

1.ביום 04.12.12 הגישה משטרת ישראל, באמצעות תובע משטרתי מיחידת לה"ב 433, כתב אישום המייחס לנאשם שלושה אישומים, עיקריים בו, של שימוש פחזני בגז לפי סעיף 338 (א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), לצד עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בריחה ממשמורת חוקית והפרת הוראה חוקית.

2.התיק החל מתברר בפני כאשר הנאשם אינו עצור, וישיבת ההוכחות הראשונה בתיק נקבעה ליום 25.06.13; המשך שמיעת ההוכחות נקבע ליום 09.07.13. ביום 09.07.13 נדחתה ישיבת ההוכחות - מפאת עומס רב באותו יום - ליום 01.10.13 ולישיבה נוספת ביום 22.10.13.

דא עקא, שבמהלך חודש אוגוסט שנה זו נעצר הנאשם עד לתום ההליכים, ובהתאם לכך קיבלתי את בקשת ההגנה להקדים את מועד המשך שמיעת הראיות, וקבעתי מועד כאמור ליום 08.09.13.

אותה הבקשה להקדמת מועד הדיון, כללה גם טענה מקדמית מצד ההגנה, לפיה התבקש בית המשפט לבטל את האישומים לפי סעיף 338 (א)(3) לחוק העונשין, עקב הכללתם בכתב האישום בחוסר סמכות של התובעת, תובעת משטרתית, להבדיל מפרקליט/ה. מכאן, השאלה המונחת להכרעה בפני בית המשפט היום, כאמור בכותרת החלטה זו.

3.בישיבת 08.09.13 הודיעה התביעה כי הטענה המקדמית דלעיל הועלתה זה מכבר בפני בית משפט זה, בפני חברי, כב' השופט צחי עוזיאל, אשר אמור היה להכריע בה תוך זמן קצר, ועל כן, בין היתר, וגם על מנת שלא לשחת עוד זמן שנועד לשמיעת עדים שכבר הגיעו לבית המשפט, החלטתי להמשיך בשמיעת העדים, ולהניח את סוגיית הסמכות להכרעה בזמן מאוחר יותר.

4.ואמנם, ארבעה ימים מאוחר יותר, ביום 12.09.13, ניתנה החלטת כב' השופט עוזיאל במסגרת ת"פ 1496-12-12, בעניין מדינת ישראל נ' יגאל ראובן (להלן: "ראובן"), במסגרתה קיבל בית המשפט את עמדת התביעה, לפיה רשאי גם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להסמיך תובע משטרתי להגיש כתב אישום בעבירות ה"שייכות" לטיפול בלעדי של פרקליט, בהתאם לסעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

5.ביום 01.10.13 המשיכה להתברר פרשת התביעה, כאשר בראשית הדיון העליתי קושיות מסוימות באוזני הצדדים ביחס לפלוגתא האמורה, ובסופו של יום הוחלט, בין היתר, לאפשר לצדדים להשלים טיעונם ביחס לסוגיית הסמכות דנא, וכך עשו הצדדים, בכתב.

6.לאחר ששמעתי וקראתי את טיעוני הצדדים, עיינתי לעומק בהחלטת חברי, כב' השופט עוזיאל, בפרשת ראובן, עליה נשענת התביעה, הגעתי לכלל מסקנה כי הדין הוא עם ההגנה, וכי היועץ המשפטי לממשלה לא היה רשאי, בכל הכבוד, להסמיך תובע משטרתי להגיש כתב אישום בעבירה לפי סעיף 338 (א)(3) לחוק העונשין, כמבואר וכמפורט להלן.

7.אסביר: סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי קובע, תחת הכותרת "העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי" את חלוקת הטיפול בתיקים הפליליים בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית, והכל לאורו של חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה), התשע"א - 2010 (להלן: "תיקון 62").

מטרת תיקון 62 הייתה לקבוע חלוקה ברורה ביחס לשאלה איזה תיק (במובן של איזו עבירה, כמובן) יטופל על ידי התביעה המשטרתית, ואיזה תיק יטופל על ידי הפרקליטות.

סעיף 60 מחלק איפוא את המלאכה בין שני הגופים הנכבדים, כאשר אין מחלוקת כי עבירת שימוש פחזני באש או בחומר דליק, לפי סעיף 338 (א)(3) לחוק העונשין, הוא מנת חלקה הבלעדי של הפרקליטות.

כיצד אפוא הגיע תיק זה, שעיקרו בירור ביצוע עבירות של שימוש פחזני באש ובחומר דליק, כאמור לעיל, לטיפולה של יחידת לה"ב, באמצעות תובע משטרתי?

לשיטת התביעה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בכל זאת, להסמיך תובע משטרתי, חרף החלוקה הברורה והחד משמעית דלעיל, לטפל ולהגיש כתב אישום בעבירה דנא, כאשר התביעה מצביעה על מקור הסמכות האמורה, הנטועה לדידה בהוראת סעיף 60 (ט) לחוק סדר הדין הפלילי.

סעיף 60(ט) לחוק סדר הדין הפלילי קובע, בלשון ברורה וחד משמעית, כך:

"הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), שאינו שוטר" (ההדגשה אינה במקור - ש.ב).
סעיף 12 (א)(1)(ב) לחוק סדר דין הפלילי קובע:

"(א) ואלה התובעים:

(1) היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ