אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלסייד סולימאן

מדינת ישראל נ' אלסייד סולימאן

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
6628-05-12
10/11/2013
בפני השופט:
רות רז

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלסייד סולימאן –על ידי עו"ד עלא קישאוי

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות מעל המותר.

הנאשם כפר בביצוע העבירה ובמיומנות מפעיל הממל"ז.

שלב הבאת הראיות הסתיים והדיון נקבע לשמיעת סיכומי הצדדים בעל פה.

בתחילת סיכומי התביעה, משהתברר לב"כ התביעה כי על פי פרוטוקול הדיון לא הוצגה בבית המשפט תעודת ההסמכה של מפעיל הממל"ז, ביקש לתת אפשרות לתביעה להציג את התעודה.

ב"כ הנאשם התנגד להגשת ראיה בשלב הסיכומים וטען כי על בית המשפט להיעתר להגשת מסמכים נוספים בשלב הסיכומים רק במקרים חריגים ביותר ורק לשם עשיית צדק ומניעת עיוות דין. לטענתו, אם ייעתר בית המשפט לבקשה ייגרם לנאשם עיוות דין חמור.

לאחר ששקלתי את טעוני הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשת התביעה מנימוקים כדלקמן :

סעיף 167 לחסד"פ מורה : סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.

בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל נדונה הסוגיה של הגשת ראיות בשלב שלאחר הבאת הראיות ונפסק כדלקמן :

כבוד השופט י.כהן קבע כי יש לנהוג בזהירות במתן רשות להבאת ראיות שלא לפי סדר הדין הרגיל ופסק:

"המגמה הברורה בפסקי הדין של בית-משפט זה היא למנוע עיוות דין, העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע; המגמה היא שלא לחסום לחלוטין את הדרך להבאת ראיות נוספות."

לכן נפסק כי קיימת אפשרות להתיר הגשת ראיות חדשות גם בשלב שלאחר הסיכומים ולפני מתן פסק הדין והסמכות נתונה לבית המשפט כל עוד לא גמר את מלאכתו.

כבוד השופט א. ברק כתוארו אז פסק:

"בצד הכלל, כי הראיות צריכות להיות מובאות בזמנן הרגיל והמקובל, יש להכיר בשיקול-דעת בית המשפט לסטות מהכלל, במקרה שהוא ימצא זאת לנחוץ. הפעלת שיקול-דעת זה אינה צריכה להיות עניין שבשגרה. יש להניח, כי ככל שהצד התרחק מהמועד הקבוע בחוק להבאת ראיות, וככל שהמשפט מתקרב לשלב מתן פסק הדין, כן יקשה לשכנע את בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת, אך הסמכות לכך קיימת תמיד. בית המשפט ישקול את צורכי הנאשם מזה ואת צורי החברה מזה. במסגרת שיקוליו אלה יעמיד בית המשפט בראש מעייניו את השיקול, שלא ייגרם עיוות דין לנאשם. לעניין זה אין לומר, כי נגרם עיוות דין, משום שראיה חדשה סייעה להרשעתו. פשיטא, שאם התביעה מבקשת להביא ראיה חדשה, יש בה בראיה זו כדי לסייע להרשעת הנאשם, שאם לא כן לא הייתה מבקשת כלל להביאה. עיוות דין משמעותו, בהקשר זה, פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי...

יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול-דעת לעשות צדק. לא למותר יהא לחזור על דבריו של הנשיא זמורה, אשר אמר, בע"פ 1/48 [11], בעמ' 18

"... הפרוצידורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות-דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על-ידי הפרזה בפורמליות. פרוצידורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות-דין, אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק. תפקיד הדיון הפלילי - להוציא כאור משפט. מוטב אמנם שעשרה רשעים יצאו זכאים משצדיק אחד יצא חייב, אבל במה דברים אמורים? - כשהשאלה היא הוכחת האשמה, ולא כשהכתוב מדבר על ליקויים טכניים בכתב-ההאשמה וכדומה".

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לאור החוק והפסיקה שוכנעתי כי סטייה במקרה שלפני מהכלל הרגיל של סדר הבאת הראיות לא תפגע בהגנתו של הנאשם ותמנע עיוות דין ופגיעה באינטרס הציבורי .

בבקשתה להצגת תעודת מפעיל הממל"ז מבקשת התביעה לתקן טעות טכנית.

מפעיל הממל"ז העיד במסגרת פרשת התביעה כדלקמן : " אני הפעלתי ממל"ז. אני מפעיל מוסמך מיום 13.1.12. הוסמכתי להפעיל את הממל"ז החדש בלבד. אני מפעיל את הממל"ז יום יום".

דהיינו, כבר בעדותו מסר העד את כל פרטי הסמכתו והעיד על היותו מפעיל מוסמך להפעלת מכשיר הממל"ז, אך לא הראה את תעודת ההסמכה לב"כ הנאשם ולא הציגה בפני בית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ