אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלנבארי

מדינת ישראל נ' אלנבארי

תאריך פרסום : 05/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
27236-09-10
27/04/2011
בפני השופט:
נחמה נצר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פמ"ד - פלילי
הנתבע:
סלימאן אלנבארי
עו"ד אילן שדי
החלטה
כנגד הנאשם תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי כתב האישום, ביום 15.09.10 נהג הנאשם בג'יפ מ"ר 84-461-61, כאשר מהירות נהיגתו עמדה על 138 קמ"ש. נטען, כי במהלך דברים זה עקף הנאשם ניידת משטרתית וכי משנקלטה מהירות נסיעת הנאשם במכשיר הממל"ז, נעמד השוטר, מפעיל המכשיר, על נתיב הנסיעה הימני, והורה לנאשם, באמצעות סימון בידיו, לעצור. כתב האישום מוסיף ומפרט כי הנאשם לא נענה לדרישת השוטר, הגביר את מהירות נסיעתו והחל לנסוע במהירות בכביש 40 לכיוון צפון.

למעשה, סעיפים 6-17 לפרק העובדות מתארים השתלשלות עניינים במהלכה דולקים שוטרים בשתי ניידות שונות אחר רכב הנאשם, עושים שימוש במערכת כריזה והפעלה רציפה של צופר החירום, הכל, במטרה לגרום לנאשם לעצור את רכבו. אולם כנטען לא עשה כן הנאשם, תוך שהוא ממשיך להסיע את רכבו בפראות, עוקף כלי רכב, נוסע בעקלתון, הכל כמפורט בסעיפים הנזכרים.

ההליך העיקרי החל להישמע בפני מותב אחר.

בפניי נידונה בקשת הנאשם להורות למאשימה להעביר לעיונו חומר ראיות. על פי הבקשה, עותר הנאשם לקבל את הקלטת הגל הפנימי באמצעותו דיברו השוטרים המעורבים ביניהם באירוע הרלוונטי וכן, את הנוהל המשטרתי שעניינו כללי ביצוע מרדף (להלן: "נוהל מרדפים").

המאשימה בתגובתה לעתירה ציינה כי לעניין הקלטת הגל הפנימי הרי, שממזכר המצוי בתיק החקירה, עולה כי האירוע לא הוקלט ואילו לגבי "נוהל המרדפים", טוענת המאשימה כי עסקינן בנוהל משטרתי פנימי ולא בחומר חקירה וכי המדובר בנוהל בסיווג "שמור" אשר על פי חוק חופש המידע,  הוא אינו נגיש לציבור.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 11.04.11, נשמעו טענות הצדדים ונראה כי לנוכח קיומו של מזכר בתיק החקירה המציין כי הגל הספציפי שבאמצעותו שוחחו השוטרים המעורבים באירוע ביניהם אינו מוקלט, אין מקום להוסיף ולהידרש לבקשת הנאשם בעניין זה. כך שלמעשה, נותרה לדיון עתירת הנאשם ביחס ל"נוהל מרדפים".

להשלמת הרקע הדרוש, טרם הכרעה, אציין כי לטענת הנאשם לא בוצע מרדף כנגדו ואחריו. על כן גילוי "נוהל המרדפים" הינו חיוני להגנתו.

דיון

המסגרת החקיקתית המסדירה הזכות לעיון בחומר חקירה מצויה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ). וכך הורה המחוקק:

" הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו".

ראוי בהקשר זה לציין כי הסדרת זכות העיון של נאשם בחומר חקירה, הינה חלק מרכזי במימוש זכותו של נאשם למשפט הוגן (ראה למשל בש"פ 6022/96, מדינת ישראל נ' מזור, פ"ד נ(3) 686).

תיבת המילים "חומר חקירה" שבהקשר אליה, קמה וניצבת לנאשם זכות עיון, לא זכתה להגדרה של המחוקק. ניתן בהחלט לומר, כי מים רבים זרמו בשדה השיפוטי לצורך יציקת תוכן משפטי למונח זה ובין היתר, נאמר כך:

" הנחיה שניתנה בפסיקתנו ביחס לזיהויו של "חומר חקירה" שעל התביעה חובה למוסרו  לנאשם, הותירה שוליים רחבים גם למקרים בהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם והרלוונטיות שלו לאישום היא גבולית. גישה זו מבוססת על הטעם שתכליתה של זכות העיון של הנאשם, היא לאפשר לו לממש את הזכות למשפט הוגן וליתן לו הזדמנות מלאה  להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו. לפיכך יכללו בגדר חומר כזה גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה  של האישום... " (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז(4) 625, 633).

(ההדגשות אינן במקור - נ.נ)

עיננו הרואות כי תחת הגדרה קטגורית מהו חומר חקירה, בחרו בתי המשפט על ערכאותיהם השונות, בגישה ליברלית המרחיבה, במידה רבה, את משמעותו של המונח, כך שגם מסמכים וחומרים שאינם קשורים, לא לאישום ולא לנאשם, אך עדיין מקיימים אחר זיקה ולו שולית לאישום, ייחשבו כ"חומר חקירה", כמשמעותו בסעיף 74.

יהיה נכון גם לומר כי המדובר במונח העשוי "לסבול" מהרחבות מעת לעת ובצוק העיתים, כאשר יישומה של זכות העיון ייעשה על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, תוך הפעלת מבחן שכל ישר.

כך למשל, נקבע כי יש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה וכי כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום והנוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי, אף הוא בגדר "חומר חקירה" כמשמעותו בחסד"פ (ראה בש"פ 4157/00 עופר נמרודי נ' מדינת ישראל פ"ד נד(3) 625).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ