אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלמחארזדה(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' אלמחארזדה(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 25/03/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום אשדוד
21784-03-10
24/03/2010
בפני השופט:
רובין לביא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. חסן אלמחארזדה (עציר)
2. מוחמד שרוך (עציר)

הכרעת-דין,גזר-דין

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשמים, הנני מרשיעה אותם בעובדות כתב האישום ובעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תש"ע, 24/03/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת

טיעונים לעונש

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאותיהם בכך שביום 11.03.2010 נמצאו שוהים שהייה בלתי חוקית באשדוד. לגרסתם, הועסקו בביצוע עבודות שיפוץ בדירה של תושב העיר.

לא הוגש כתב אישום כנגד המעסיק. לטענת התובעת, ביקשו השלמת חקירה.

הנאשם 1 ילידי 64', נשוי, אב לשבעה. הנאשם 2 יליד 84', נשוי, אב לשניים ואשתו בהיריון. שניהם תושבי דהאריה.

לנאשם 1 הרשעה משנת 1983, בגין עבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן התנהגות פרועה במקום ציבורי, היזק לרכוש בזדון, ניסיון לפגוע ברכוש המדינה וחברות אסורה בקבוצה. בגין עבירות אלו נדון ל -13 שנות מאסר על ידי בית דין צבאי, אך לדבריו כעבור שנתיים וחצי שוחרר בהסכם חילופי אסירים שבויים.

כמו כן, לחובתו הרשעה משנת 93' מבימ"ש צבאי בחברון, בגין עשיית שינוי במסמכים, בניגוד לצו בדבר הוראות בטחון. בגין עבירה זו נדון לקנס גבוה, התחייבות ומאסר מותנה.

לנאשם 2 הרשעה קודמת משנת 05', בימ"ש צבאי בגין כניסה לשטח סגור, זיוף מסמך, הפרעה במילוי תפקיד, הפרת הכרזת שטח סגור, עבירה נוספת של זיוף. בגין אלה, נדון לקנס, מאסר למשך 5 חודשים ומאסר מותנה.

ביהמ"ש העליון שב והביע דעתו לגבי הענישה הראויה כבר במסגרת ברע"פ 6217/05 וליד חג'ג ואחרים נ. מד"י, בפסק דין מיום 27/07/06, אשר התייחס לשמונה בקשות רשות ערעור פלילי שצורפו יחדיו ואשר התייחסו לפסקי דין של בתי משפט מחוזיים בחיפה, ירושלים, ת"א וב"ש. כב' השופט א. לוי שב וסקר ההלכות, החל מהלכת חאטיב ,שפורשה כהנחיה לגזור עונשי מאסר בכלא; המשך בהלכת אבו סאלם אשר מנתה השיקולים אותם יש לשקול בעת גזירת הדין וכב' השופט חשין ציין באותו עניין כי:

על דרך העיקרון תישמר מדיניות הענישה המחמירה בכל הנוגע לעבירות "הקשורות בכניסתם של שוהים בלתי חוקיים משטחי האיזור לישראל, אולם נבהיר עם זאת כי המדיניות אינה מכתיבה עונש מאסר . . . בתי המשפט יגזרו עונש על עבריינים בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. כל מקרה יוכרע בהתאם לנסיבותיו, ובהתאם לטעמים ולתכליות של מדיניות הענישה שנקבעה".

כב' המשנה לנשיא דאז הצביע על דוגמאות שהמכנה המשותף שלהן הוא הסכנה שעבירות אלה טומנות בחובן, כגון הסעה של אלו שאינם מוכרים ומטרותיהם אינן ידועות, הלנה דרך קבע של שוהים בלתי חוקיים; הרשעות קודמות על פי חוק הכניסה לישראל; הסעה או העסקה של תושבי האיזור בדרך קבע ממניע כספי או עסקי וכן כל מעשה שיש בו להביא לסיכון בטחון הציבור כשכל אלה יביאו להחמרה וליישום מדיניות עונשית בהתאם. מאידך גיסא, ככל שהמעשים יתרחקו מכך – "כן יקטן כח המשיכה של מדיניות הענישה ויתחזק ממילא משקלם של תמי הזכות". הוצע באותה הלכה לעשות שימוש באמצעי ענישה מגוונים על פי הנסיבות, כולל: קנס גבוה, חילוט הרכב, פסילה ועוד.

כב' השופט א. לוי התייחס לכל אחד מהמקרים על פי אותם שיקולים שפורטו ושב והזכיר כי:

"אין אדם דומה לחברו וכל אדם הוא לעצמו. כך שונים נסיבותיו של עבריין פלוני או נסיבותיה של עבירה שעבר . . . כך יש ליתן ביטוי לנסיבותיו של עבריין שעבר עבירה בהן גילו, מצבו המשפחתי ועוד כיוצא באלה נסיבות של העניין".

בע"פ מחוזי באר שבע 7437/04 מדינת ישראל נ' גטאס, הוגש ערעור על גזר דין מקל של בימ"ש שלום ,שנתקבל, וביהמ"ש המחוזי קבע כי מדובר במכת מדינה אף שרוב השוהים הבלתי חוקיים אינם נכנסים על מנת לבצע עבירות.

ביהמ"ש הוסיף וציין כי לעולם אין לדעת אם שוהה מסוים מתכוון לבצע עבירה, בעטיה עשרות אנשים יכולים למצוא את מותם וביטל את גזרי הדין המקלים של בתי המשפט השלום, לטענתו משום שניתנו בניגוד להנחיית ביהמ"ש העליון ובתי המשפט המחוזיים, והוחלט לדונם ל-4 חודשי מאסר בפועל, חרף נסיבות אישיות קשות, הודאה בעברות, העדר הרשעות קודמות, העדר מאסרים מותנים והעדר עבירות נלוות.

בברע"פ 3173/09' מחמד פראגין נגד מדינת ישראל, אליה הפנתה התובעת, בימש"ע ביום 5.5.09 קבע כי אינם סבורים כי יש לכנות את גישת בימ"ש מחוזי ב"ש בשם "תעריפיות" שכן ציין החומרה אך הוסיף כי יש צורך בבדיקה אינדוידואלית. כבוד השופט רובינשטיין ציין כי האתגר הינו האיזון : "תורת הגישה האינדיבידואלית", כדברי הנשיא אלון בע"פ 433/89 אטיאס נגד מדינת ישראל ( פד"י מג (4),175). על פיה:

"אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה " (התלמוד הבבלי (ראש השנה ט"ז,ב).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ