אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אללדין(עציר)

מדינת ישראל נ' אללדין(עציר)

תאריך פרסום : 29/08/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום אילת
39227-08-11
29/08/2011
בפני השופט:
יואל עדן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוסא אללדין (עציר)
החלטה,החלטה

החלטה

הדיון יתחדש לאחר הפסקה.

ניתנה והודעה היום כ"ט אב תשע"א, 29/08/2011 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן : "חוק המעצרים").

2.כנגד המשיב, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לבניין שאינו בית מגורים, עבירה לפי סעיף 407 (ב) לחוק העונשין, ובנוסף נסיון לביצוע העבירה כאמור, גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין והסגת גבול פלילית, עבירה לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק העונשין.

3.על פי האמור בכתב האישום, בין התאריכים 19.08.2011 ל – 21.08.2011, התפרץ המשיב למשרדי ההנהלה במלון באילת, בכוונה לגנוב. המשיב נכנס לחדר, נטל מארונית מגירות צרור מפתחות, באמצעותו התפרץ לחדרו של מנהל צוות הבידור תוך שהוא משנה את מיקום התמונות האישיות שלו במקום, רושם מספר מילים בשפה הסודנית ומחטט בדבריו האישיים, בהמשך שב למלון ביום 22.08.2011 כשהוא מצוייד בצרור המפתחות האמור, ועת הבחינה בו מזכירת מנהל צוות בידור ושאלה אותו למעשיו, השיב כי הוא בא להגיד בוקר טוב, ובהמשך ניגש אל דלתות משרד נעולות תוך שהוא מנסה להתפרץ באמצעות צרור המפתחות אותו גנב וניסה לפתוח את הדלתות ומעשיו הופסקו כאשר הוא נצפה מבצעם תוך שמזכירת מנהל צוות הבידור מזהה את צרור המפתחות בידיו, ולאחר שזומן קצין בטחון למלון אשר עיכבו עד להגעת המשטרה למקום.

4.ב"כ המשיב טוען להיעדר ראיות לכאורה ולהיעדר עילת מעצר.

נטען כי המבקשת לא תצליח לעמוד בנטל ההוכחה של יסוד הכוונה הנדרש לביצוע גניבה או פשע. נטען כי רכוש בעל ערך לא נלקח והתנהלות כוללת של המשיב אינה מעידה על כך שהוא בא לבצע גניבה או פשע. עוד אוסיף ב"כ המשיב, כי התנהלותו של המשיב איננה התנהלות של עבריין וכי מחומר החקירה עולה תהייה לגבי מצבו הנפשי.

5.בהליך זה שמכח סעיף 21 לחוק המעצרים, אין בית המשפט מכריע בדין אם לחייב נאשם או לזכותו, ואין להידרש לבקשה למעצר כמו שהייתה הכרעת דין. השאלה הינה קיומו של פוטנציאל הרשעתי, בראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות אשמה מעל לכל ספק סביר. ראה בש"פ 6187/95, מ"י נ' סלימאן אלעביד (1995), לא פורסם, בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פד' נ (2) 133, בש"פ 825/08 מדינת ישראל נ' מוחמד דחלה פד' נב (1) 625.

6.בחינת חומר החקירה באספקלריה של המבחנים האמורים מביאה למסקנה ברורה כי קיימות ראיות לכאורה ברף גבוה לכל העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום.

7.המחלוקת איננה לקיומן של ראיות לכאורה, לעובדות המפורטות בכתב האישום. לא מצאתי כל טענה אשר יש בה כדי להחליש את הראיות לכאורה לעובדות עצמן.

טענות ב"כ המשיב עניינן באפשרות להרשעה ובמסקנות אשר הוא טוען שיש להסיק מהתנהלות המשיב.

חומר החקירה אשר בפניי מביא למסקנה ברורה בדבר קיומן של ראיות לכאורה לכך שהמשיב התפרץ ונטל מפתחות של חדרים במלון. כי הוא שב למקום נכנס לחדרים אלו, והגם שאין אינדיקציה כי נטל מהם דבר נוסף מצרור המפתחות, הרי שנטילת צרור המפתחות עצמו מהווה גניבה וההתפרצות בוצעה לצורך גניבה של צרור המפתחות האמור והיא לוותה בהתפרצויות נוספות, בהסגת גבולות ובתאריך 22.08.2011 בנסיון נוסף להתפרצות אשר לא צלח כאשר נצפה המשיב מנסה להיכנס לחדרים כמפורט בכתב האישום.

תיאור השתלשלות העניינים האמורה עולה מהודעות עובדי המלון המצויות בתיק החקירה. הדברים ברורים ואינני רואה לנכון לפרטם במסגרת ההחלטה.

אציין רק כי גרסת המשיב על כי בא כדי להשיב את המפתחות אינה מתיישבת עם הודעת מזכירת מנהל הבידור אשר ראתה אותו עם צרור המפתחות בתאריך 22.08.2011, ולאחר ששאלה אותו מה הוא עושה שם, ניסה לפתוח עם אחד המפתחות את דלת משרדו של מנהל הבידור.

גרסתו של המשיב בחקירה אין בה כדי לשנות מתמונת הראיות. מגרסתו שלו עולה שהוא הפסיק עבודתו במלון לפני שנה. טענתו כי חזר לעבוד במלון יומיים לפני חקירתו אינה מבוססת ואינה מתיישבת עם עדויות עובדי המלון. גרסתו לעניין החזקת המפתחות והותרתם אצלו אין בה כדי להחליש במאומה את התמונה העולה מהראיות כפי שצויין לעיל.

8.מכל האמור אני מוצא קיומן של ראיות לכאורה ברף גבוה לכל העבירות אשר יוחסו למשיב בכתב האישום.

9.אני מוצא כי בגין עבירת ההתפרצות קמה עילת מעצר בשל מסוכנות העולה מאפשרות התפתחותו של אירוע כתוצאה מכך. למרות קיומה של עילת מעצר בשל מסוכנות כאמור, אני סבור כי מדובר בעילה אשר ניתן בנסיבות מסויימות להפיגה באמצעות חלופת מעצר ראויה.

10.המשיב טען כי אין לו כל חלופת מעצר להציע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ