אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלכרישת ואח'

מדינת ישראל נ' אלכרישת ואח'

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
20185-01-13
10/02/2014
בפני השופט:
אלון אינפלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. עבדאללה אלכרישת
2. אמין כרישאת
3. מוסה אלכרישאתשלשתם על ידי עו"ד מוסטפא נסאר

גזר-דין

גזר דין

רקע עובדתי - האישום

הנאשמים 1-3 שהינם אחים, הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בתקיפות שונות (לשם ביצוע פשע – סחיטה באיומים) ובעבירה של סחיטה באיומים.

במסגרת הסדר הטיעון הושגה הסכמה עונשית בין הצדדים, לפיה יוטלו על הנאשמים 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, בכפוף לאישור הממונה. עוד סוכם כי יושתו על הנאשמים 10 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירות בהן הורשעו ועבירות אלימות מסוג פשע ו-4 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת איומים. עוד סוכם, כי על כל אחד מהנאשמים יוטל קנס בסך 4,000 ₪. בעת הטיעון לעונש הוברר כי לנאשם 3 מאסר על תנאי בר הפעלה, למרות זאת, עומדים שני הצדדים על ההסדר, ומבקשים כי אותו מאסר על תנאי, יופעל בחופף.

כתב האישום המתוקן מתאר את האירוע הבא: רכבו של הנאשם 2 נגנב בעת שחנה בחניון בית החולים "סורוקה" בבאר שבע. בעקבות האמור, רכש הנאשם 2 רכב דומה לזה שנגנב. ביום 5.1.13 נסעו הנאשמים שוב לבית החולים "סורוקה" והחנו את הרכב באותו מקום בו הוחנה הרכב הנגנב, ונותרו בקרבת מקום לצפות ברכב ממספר מוקדים.

עוד נאמר כי בסמוך לשעה 19:00 הבחינו הנאשמים במתלונן, עמו לא הייתה להם היכרות מוקדמת, כשהוא ניגש אל הרכב ופותח את הדלת. בעקבות האמור, רצו הנאשמים לעבר המתלונן, תפסוהו והכניסוהו בעל כורחו אל תוך הרכב. הנאשם 2 החל לנהוג ברכב לעבר היציאה מחניון בית החולים, בעוד הנאשמים 1 ו-3 יושבים מאחור משני צדדיו של המתלונן. המאבטח, שהוצב כשומר ביציאה מחניון בית החולים, קיבל דיווח אודות האירוע, שמע את המתלונן צועק כי חוטפים אותו, והורה לנאשמים לעצור. הנאשמים התעלמו מהמאבטח ויצאו במהירות מחניון בית החולים ונסעו אל ביתם בכסיפה.

הנאשמים הבהירו למתלונן כי ישחררו אותו רק לאחר שיספר להם היכן הרכב שנגנב, ולאחר שידאג להחזירו. בעוד המתלונן תחת החזקתם, שקלו הנאשמים את עצתו של אדם מבוגר מבני משפחתם להביא את המתלונן אל תחנת המשטרה. אז נדרש הנאשם 3 להגיע לתחנת המשטרה בדחיפות ועשה כן ביחד עם הנאשם 1, בעוד הנאשם 2 נותר עם המתלונן בבית. רק לקראת השעה 22:00 הגיע הנאשם 2 ביחד עם המתלונן אל תחנת המשטרה.

תמצית טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה, בטיעוניו, עמד על השיקולים שהובילו להסדר הטיעון בין הצדדים והדגיש במיוחד את חוסר שיתוף הפעולה מצד המתלונן, נתון שהיווה קושי ראייתי משמעותי בניהול ההליך והשפיע על העונש המוסכם. כן הדגיש התובע את העובדה שמדובר באירוע קצר יחסית, שבסופו המתלונן הושב לתחנת המשטרה, מבלי שנגרמו לו נזקים גופניים. הוא ציין גם כי, במסגרת ההסדר, המאשימה שקלה את לקיחת האחריות מצד הנאשמים, החרטה שהביעו והיעדר עבר פלילי של הנאשמים 1 ו-2.

ב"כ המאשימה ציין את עברו הפלילי של הנאשם 3 וכאמור עתר כי המאסר המותנה שהינו בר הפעלה בעניינו ירוצה בחופף לתקופת המאסר עליה הסכימו הצדדים בהסדר הטיעון, היות והעבירות בתיק דנן נעברו בשלב מאוחר של המאסר המותנה.

סיכומו של דבר, ב"כ המאשימה לא הקל ראש בהפחתה המשמעותית בעונשם של הנאשמים ובחשש כי הדבר יתפרש כמתן לגיטימציה לעשיית דין עצמית. עם זאת, שב הפרקליט והדגיש את הקושי הראייתי בהוכחת העובדות מעבר לכל ספק סביר ואת הנסיבות הקונקרטיות של האירוע כמפורט לעיל. כן ציין התובע שיש מקום לספק אם העונש המוסכם נמצא בחלק התחתון של מתחם הענישה.

ב"כ הנאשמים שב והדגיש את הקושי הראייתי עליו מתבסס הסדר הטיעון. כן הדגיש את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, את העובדה שמדובר במי שמנהלים אורח חיים נורמטיבי ולא בעבריינים מן השורה. הוא ציין גם כי, בסופו של יום, הנאשמים לא הפעילו שימוש באלימות יתרה והמתלונן הוחזר לתחנת המשטרה. כן ציין התובע כי התנהגותו של המתלונן אף היא משליכה על העונש שהושג בהסדר.

עוד לשיטת ב"כ הנאשמים, העונש המוסכם אינו מפר את האיזון הנדרש בין טובת ההנאה לה זוכים הנאשמים לבין אינטרס הציבור, בהתאם להלכה הידועה ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נז(1)577 (2002) (להלן: הלכת פלוני (2002)). בהקשר זה הדגיש גם כי תיקון 113 אינו בא לבטל את מוסד הסדרי הטיעון ולמנוע הטלת עונשים החורגים ממתחם הענישה במסגרת הסדרי טיעון.

הנאשמים, שלהם ניתנה זכות המילה האחרונה, עמדו על טעותם, הביעו חרטה על מעשיהם והבטיחו שלא לפעול בדרך זו בשנית.

דיון והכרעה:

שאלת היחס בין תיקון 113 למוסד הסדרי טיעון

שאלת היחס בין הבניית שיקול הדעת בענישה לבין מוסד הסדרי הטיעון טרם הוסדרה במפורש בחקיקה. תיקון 113 לא קבע במפורש מהו היחס הראוי שבין מתחם הענישה לבין מוסד הסדרי טיעון. סוגיה זו נותרה מחוץ לתיקון על מנת שתלובן במסגרת החוק שיעסוק בהסדרי טיעון, אשר נמצא עתה בדיונים בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת על בסיס הצעת חוק, סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 65 (הסדר טיעון), התש"ע-2010.

ואולם, בית המשפט העליון נדרש לעניין והביע מספר עקרונות מחייבים בסוגיה זו. ראו לעניין זה ע"פ 512/13 פלוני נגד מדינת ישראל, מיום 4.12.13, (להלן: הלכת פלוני (2013)), הלכה שאוזכרה כבר בהסכמה מלאה בע"פ 3856/13 שי גוני נגד מדינת ישראל מיום 3.2.14, ואוזכרה ללא הסתייגות בע"פ 6371/12 אבי שלום נגד מדינת ישראל, מיום 10.12.13. לפיכך, אין עוד צורך להתייחס למחלוקות שנתגלעו בין בתי המשפט המחוזיים בסוגיות שכבר הוכרעו.

עולה מפסיקה זו שמתחם הענישה משקף קביעה נורמטיבית של בית המשפט המשתקללת בהתחשבות בחומרה המושגית של העבירה, החומרה הקונקרטית של העבירה והענישה המקובלת במקרים דומים. לעומת זאת, הסדר הטיעון הוא תוצאה של מיצוי כוח המיקוח של כל אחד מהצדדים להליך, בשים לב לכלל האינטרסים הבאים בגדרו, הכוללים, בין היתר, את משאבי התביעה בכוח אדם, ראיות ועוד, לעומת רצונו של הנאשם בסיום ההליך, בהקלה בעונש או טובת הנאה אחרת. שיקולים משמעותיים אלה, המשפיעים על קביעת העונש בהסדר טיעון, אין להם חלק ונחלה בקביעת מתחם הענישה על פי החוק.

עד לחקיקת תיקון 113 לחוק היוותה הלכת פלוני (2002) את הבריח התיכון של שיקול הדעת השיפוטי בבחינת הסדרי טיעון. זאת, על ידי הפעלת "נוסחת האיזון" בשקילה זהירה בין האינטרס הציבורי לבין טובת ההנאה שקיבל הנאשם במסגרת ההסדר. לפיכך, ובהתאם להלכת פלוני (2002) גם אם העונש שעליו הוסכם בהסדר הטיעון איננו ראוי לפי מבחן ההלימה – יש עדיין לכבד את ההסדר, אם התביעה ערכה איזון מתאים בין ההקלה שניתנה לנאשם לבין התועלת הציבורית שהייתה כרוכה בעריכת ההסדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ