אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלטורי(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' אלטורי(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 08/08/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
24838-06-10
05/08/2010
בפני השופט:
נחמה נצר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. סאלם אלטורי (עציר)
2. סלמאן אלטורי (עציר)

החלטה,החלטה,החלטה

החלטה

לעת הזו נדרש בית המשפט לבחון את העולה מתסקירי המעצר שהוגשו בעניינם של שני המשיבים לרגל האפשרות כי יעלה בידי המשיבים לשכנע את בית המשפט כי מתקיימת בעניינם חלופת מעצר העשויה להפחית במידה ניכרת ממסוכנותם כפי שנקבעה בהחלטות קודמות של בית משפט זה, כב' השופטת חיימוביץ עת קבעה היא בהחלטות נפרדות כי לגבי כל אחד מהמשיבים מתקיימת תשתית ראיתית ואף עילת המעצר בעניינם אינה מסופקת.

עסקינן במשיבים שהם בני דודים, כאשר המשיב מספר 1 הוא יליד 1980 ואילו המשיב מספר 2 הוא יליד 1960. לא יהא זה מופרז לומר כי די בקריאה של כתב האישום שבית המשפט כאמור קבע לגביו כי התשתית הראיתית מגלמת ומבטאת סיכוי סביר ואפשרי להרשעתם של שני המשיבים במיוחס להם על פי אותו כתב אישום, כולל נטל ואשם לכאורי רב יותר לחובת המשיב מספר 1 מזה מיוחס למשיב מספר 2 לא רק מפאת העובדה כי מלבד האישום הראשון המשותף לשני המשיב, לחובת המשיב 1 קיים אישום נוסף אלא מן הטעם כי על פי כתב האישום המשיב מספר 1 במהלך אותו אירוע מושא האישום הראשון אחז בכלי נשק ולא נרתע מלעשות בו שימוש ממשי תוך שהוא יורה לעבר רגלו של המתלונן. יחד עם זאת גם לגבי המשיב מספר 2 לא חסך בית משפט שבטו בכך שקבע כי התשתית הראיתית אינה אך הודעתו של המתלונן אלא זאת נתמכת ונמצאת מחוזקת בעימות שנעשה בין המשיב 2 לבין המתלונן כאשר זה האחרון מסר פרטים אשר עיבו את גרסתו ואף הלבישו לה לבוש משמעותי ורב יותר. כמו כן ציין בית משפט המשיב מספר 2 ציין בחקירתו כי הוא רואה עצמו אחראי למשפחה ובעל סמכות היררכית לגבי משפחתו ועל כן אחריותו לאותו אירוע אלים ואכזרי איננו מסתכם רק בהימצאותו בזירה אלא בכך שהוא התיימר ליחס לעצמו כוחות ומעמד עודף ביחס לבני משפחתו.

כאמור, לאחר שבית המשפט קבע קיומה של תשתית וקיומה של עילה, הורה הוא על הגשת תסקירי מעצר בעניינם של שני המשיבים. בשלב זה אבקש להתייחס במילים אחדות לגבי כל אחד ואחד מהמשיבים בנפרד ובפרט ביחס לעולה מהתסקירים.

באשר למשיב מספר 1, בעניינו הוגש תסקיר 1, זאת לקראת הדיון היום. על פי התסקיר מתרשם שירות המבחן כי רמת הסיכון אינה מבוססת עוד על התנהלותו של המשיב ומאפייני אישיותו אלא מבוססת בעיקרה על העדר קיומה של סולחה מגובשת והמשך הסכסוך. בסיומו של תסקיר מדגיש שירות המבחן כי אם יוצג הסכם סולחה חתום על ידי הצדדים לסכסוך יוכל הוא לגבש את עמדתו הסופית. לגבי העדר הסדר סולחה צריך לומר כאן ועכשיו לא מעטות הן החלטות בית משפט זה כמו גם של בית המשפט העליון אשר חזרו והדגישו כי הסכם סולחה שכבודו במקומו איננו חזות הכל וכמובן שאין לומר כי במקום שקיים הסכם סולחה נטלה וחלפה מן העולם המסוכנות הנובעת מהתנהגותו של אותו נאשם. לטעמי ועל דרך האנלוגיה כשם שקיומו של הסכם סולחה כשלעצמו לא די בו כדי לאיין מסוכנות כך צריך לומר שהעדר הסכם סולחה חתום אין בו כדי לחייב מסקנה שהמסוכנות אינה ניתנת לאיון כל עוד לא ייחתם הסכם סולחה ומקום שבו מוצגת חלופה המרחיקה את הנאשמים, קרי המשיבים שבפני, משהותם הרגילה והיומיומית בקרב בני משפחתם ואשר מרחיקה לא רק באופן הפיזי והגיאוגרפי אלא באופן הרחב יותר את המשיבים מהמצאות בליבת הסכסוך ומהתבוססות בו ובהשלכותיו כי אז בוודאי שאין לומר כי העדר הסכם סולחה מונע מבית המשפט את האפשרות לבחון שמא מתקיימת בעניינו של כל אחד מהמשיבים חלופת מעצר העשויה להעלות בקנה אחד עם מסוכנתו.

כאן המקום גם להדגיש כי חומרת העבירה כשלעצמה אינה מהווה עילת מעצר והיא בגדר אינדיקציה ואחד הפקטורים שעל בית המשפט לתת את דעתו עליו בגיבושו, מסקנתו לגבי מידת המסוכנות.

מעבר לעובדה כי מצוות המחוקק היא שלא להרפות מהצורך לבדוק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות הנאשם פחותה, ראה בנדון בש"פ 5106/05, מדינת ישראל נ' רוזנברג וכן בש"פ 1015/08 כראדי נ' מדינת ישראל, הרי שמקום שבו לא נמנע בית משפט לאחר שקבע קיומה של תשתית ראיתית ועילת מעצר מלהורות על הגשת תסקיר מעצר כי אז בוודאי שקיים הכרח לבחון ולגבש עמדה שיפוטית ברורה האם כלל הנסיבות והגורמים שהובאו בפני בית המשפט מחייבים מסקנה כי המסוכנות של כל אחד מהמשיבים היא כזו שלא ניתן להפיגה או להפחיתה במידה הנדרשת אלא תוך שליחתם של המשיבים מאחורי סורג ובריח.

שירות המבחן ואין לי אלא להעריכו על כך נכנס לעובי הקורה וניסה בדרכים מדרכים שונות לנסות להבין את הרקע לאותו סכסוך שהוביל לכך שהמשיבים ביחד עם אחרים לא נרתעו מלאחוז נשק בידם, לעשות בו שימוש, הכל בכוונה להטיל מום ופגם בגופו, שלא לדבר על נפשו של המתלונן. אינני רואה צורך להכביר מילים על התנהגותם הרעה, האכזרית, פורצת הגבולות והבלתי מתקבלת על הדעת בקרב בני תרבות והעובדה כי למשיבים אין עבר פלילי היא אמנם בגדר נסיבה שראוי להתחשב בה אלא שאם בגילים של המשיבים ובהיותם נטולי עבר הם מפרים את החוק ומתנהגים באופן שהוא בלתי נורמטיבי בעליל, באופן הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת, כי אז היותם נטולי עבר מתגמדת אל מול התנהגותם הפורצת גבולות והחסרת מעצורים. אלא שבכל אלו אין כדי לפטור את בית המשפט מהצורך כאמור לבחון את מרכיבי החלופות למעצרם של המשיבים כפי שהוצעו על ידם.

בעניין זה ראוי לציין כי אומנם בעניינו של המשיב מספר 2 הוגש לראשונה תסקיר אשר נמנע מלבוא בהמלצה בכלל ואף הביע עמדה כי במועד עריכת התסקיר רמת הסיכון היא גבוהה ולא מן הטעם כי הסכסוך מבעבע וטרם גווע, הרי שבתסקירים שהוגשו כנגד שני המשיבים לקראת הדיון היום נראה שניתן להבחין ללא מאמץ ברוח אחרת העולה משורות התסקיר ולמצער מבין שורות התסקיר, כך למשל מדגיש שירות המבחן כי גם אם לא מתקיים הסכם סולחה חתום מתקיים מצב שנהוג לכנותו עטווה, קרי נצירת אש והפסקת התנהגות אלימה. אכן התסקירים מציינים כי אותה "שביתת נשק" תוקפה עד ליום 20.8.10, אך כשם שאין לומר כי לאחר אותו מועד ייחתם הסכם סולחה כך אין לדייק ולומר כי לאחר אותו מועד נצירת האש תחלוף לה מן העולם והסכסוך יחזור למימדיו הקשים והפעילים.

עוד בהקשר זה אבקש לציין כי הרחקתם של המשיבים כפי שמוצע מאזור הסכסוך, מהמצאות בסביבת חיים הקבועה, יש בו בוודאי לנטרל המשיבים מליבת הסכסוך ומיכולת השפעתם על חידוש הסכסוך וגלישתו חלילה להתנהגויות פורצות גבול, מתגרות או אחרות, חמורות יותר. כשאלו הם פני הדברים ושעה ששירות המבחן איננו מציין כי רמת הסיכון נשקפת דווקא מהתנהגותם או מדרך התנהלותם של המשיבים אלא מהעובדה כי הסכסוך הוא נפיץ מטבעו ובהעדר הסכם סולחה יש לחשוש לחידוש חלקיו הפעילים של הסכסוך, בכל אלו מצאתי כמצדיקים שבית המשפט יפנה בשלב זה לבחון את החלופות המוצעות. יאמר עוד כי שירות המבחן בחן את החלופות המוצעות באופן בלתי אמצעי ואין בפיו מילה רעה לגבי החלופות המוצעות אלא ההיפך מכך, שירות המבחן מבטא אמירה ברורה כי החלופות המוצעות הינן ראויות וכי יהיה בכוחן להביא להפחתה במידה הנדרשת ממסוכנותם של המשיבים, לא רק מפאת היותם גרים מרחק גיאוגרפי משמעותי ממקום מגורי המשיבים וממקום התרחשותו של הסכסוך אלא בהיותם אנשים שיכולת השפעתם על המשיבים היא כזו שהם ידעו לנכון להציב גבולות ברורים, חדים ומשמעותיים לכל אחד מהמשיבים. ודוק, מדובר בחלופות שונות וכן כאלו שאינן גרות בסמיכות זו לזו, כך שגם בין המשיבים בינם לבין עצמם יתקיים גם יתקיים ריחוק, פיזי ואחר.

מסקנות ראשוניים הם כי כל שחרור לחלופה טובה ככל שתהיה איננו מהווה כגדר פוליסת ביטוח כי יעלה בכוחה של החלופה לאיין לחלוטין את המסוכנות הנשקפת מאת אותו נאשם, יחד עם זאת כל שחרור לחלופה מבוסס על אמון שיכול וצריך בית המשפט לרחוש לנאשם כמו גם לחלופה האנושית המוצעת. הואיל ושירות המבחן ציין ושב וציין כי רמת הסיכון איננה נובעת ממאפייני אישיות המשיבים או מרקעם ולצד זאת את העדר עבר פלילי כלשהו לחובתם, נראה כי אלו עשויים להצדיק מידת אמון ולו ראשוני שייתן בהם בית המשפט. כך שבשלב זה יש לבחון קיומו של אמון אם בכלל שיכול וצריך בית המשפט ליתן בחלופות האנושיות המוצעות. בדעתי לפנות אפוא בשלב זה לבחון את אותן חלופות.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תש"ע, 05/08/2010 במעמד הנוכחים.

נחמה נצר, שופטת

החלטה

מוקדם יותר היום קבעתי כי גם אם קיימת מסוכנות של המשיבים מעצם טבעו של המעשה הנורא שעשו, כמו גם מעצם היות המעשה ביטוי קשה של סכסוך דמים שפרץ בין משפחת המשיבים הרחבה לבין משפחה אחרת, עדיין אין המדובר במסוכנות המחייבת דווקא מעצרם של המשיבים. פניתי אפוא להתרשם מהערבים באופן בלתי אמצעי כאשר יש לציין כי לגבי כל הערבים ציין שירות המבחן כי התרשמותו כי הם מודעים לאחריות ולמשמעות וכן כי לפחות גורמי הפיקוח המרכזיים, קרי עבדאללה אלטורי בעניינו של סאלם ואיברהים סלימאן בעניינו של סלמאן, מבינים היטב את אחריותם ואף יעלה בידם להציב בפני המשיבים שבפיקוחם גבול ברור וסמכותי להתנהלות.

ב"כ המבקשת סבורה כי נמצאו אי אלו סימני שאלה לגבי המוטיבציה שגרמה לאותם ערבים להימצא בבית המשפט שעות רבות וכן לומר דברים המשקפים את רצונם לערוב לתנאי שחרורם של המשיבים, יחד עם זאת אודה שחרף ניסיונה הראוי לציון לא מצאתי כי נפל דופי או פגם בערבים וארשה לעצמי לומר כי לא בכל יום בא לידי הזדמנות להתרשם מאנשים בעלי עמדות ברורות ומנשים כל כך אסרטיביות. עוד טענה ב"כ המבקשת, לפחות לגבי הערבות, כי יש להטיל ספק ביכולתן לשמש כערבות למשיב סאלם ולו בשל מינן ומוצאן של הערבות. דעתי אינה נוחה מטענה זו, לא רק בשל העובדה כי יש בטענה משום אפליה פסולה שדינה להדחות על הסף, אלא מן הטעם כי יש בה משום פסילה גורפת של כלל הנשים מהמגזר הבדואי להיות ערבות. במציאות ובעידן שבו אנו חיים אל לו לבית המשפט להסכים לפסילה ולא משתמעת וגורפת כזו של ציבור שלם של נשים במיוחד כאשר עלה בידי להתרשם באופן בלתי אמצעי וגם אם הגברת סאבחה נראית כמי שנחבאת אל הכלים עדיין יש להעריך את רצונה לשמור על כבודה ואין לזקוף עובדה זו לחובתה. אכן בין שתי הערבות הגברת זייתון נראית אסרטיבית יותר אך ייתכן והדבר נובע מגילה היותר צעיר ובכל מקרה לא מצאתי מאומה אשר עשוי להצדיק פסלות כה גורפת כפי שביקשה ב"כ המבקשת.

עניין אחר שעלה במסגרת החקירות ובפרט של הערבים שהוצעו בעניינו של סלמאן נוגעת לחוקים הבדואים השבטיים, בכל הכבוד הראוי העובדה כי הערבים אישרו כי על פי החוקים הבדואים פגיעה בכבוד המשפחה מחייבת תגובה אין משמעות כי אותם ערבים מעדיפים את החוק הבדואי על פני חוק המדינה ובוודאי שאין לומר כי בכך שהם מאשרים כי אלו הם החוקים הבדואים הם מגלים אמפתיה להתנהגותם הרעה של המשיבים או עמדה מגוננת.

כפי שאמרתי לא אחת שחרור לחלופה אין משמעותו איון מוחלט של המסוכנות ובדומה אין משמעותו שלילת כל אפשרות של פגיעה מחודשת בשלום הציבור ובטחונו מצד המשיבים. תמיד יימצא ספק ואי וודאות באשר לכך וכאשר עסקינן בהערכה צופת פני עתיד וכאשר בית המשפט מבקש להימנע מניבוי ומחיזוי העתיד, שהרי ידוע כיצד נחשב זה אשר חוזה את העתיד מאז חרב בית המקדש, כי אז בוודאי מוטב כי לא נידמה לעליסה בארץ הפלאות ולא נעסוק בהערכות דמיוניות אלא נחפש עוגנים העשויים להצדיק את המסקנה כי יש במסגרת המוצעת כדי להעמיד לפחות אפשרות להפחתת המסוכנות הנשקפת מן המשיבים.

לטעמי החלופות שהוצעו ראויות גם ראויות, שלא לדבר על כך כי הן משקפות לא רק ריחוק גיאוגרפי ממשי אלא גם ריחוק פיזי מליבת הסכסוך, ממוקדו והרחקת המשיבים ממשפחתם הגרעינית כמובן שיש בו כדי לנטרל את אותה מסוכנות כללית שהצביע עליה שירות המבחן הנובעת מעצם קיומו של סכסוך שלמרבה הצער לא ניתן להגיד לגביו שהוא חלף עבר מן העולם.

לאחר שבחנתי את העולה מתסקירי שירות המבחן, את טענות הצדדים ולאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי ולא מכלי שני מהערבים שהוצעו באתי לכלל דעה כי בהתקיים התנאים כדלקמן ניתן יהיה לשחרר כל אחד מהמשיבים לחלופה שהוצעה בעניינו.

באשר למשיב מספר 1 סאלם אלטורי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ