אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלחריזי

מדינת ישראל נ' אלחריזי

תאריך פרסום : 05/05/2012 | גרסת הדפסה
בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
27241-08-11
01/05/2012
בפני השופט:
איתי ברסלר-גונן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
הנתבע:
עאמר אלחריזי

החלטה

בפניי בקשה מטעם הועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז דרום [להלן: "המבקשת"], להארכת המועד לביצוע שני צווי הריסה מנהליים, שניתנו האחד ביום 8.8.2011 (בתיק פיקוח 633/11) והשני ביום 6.9.2011 (בתיק פיקוח 727/11), לפי סעיף 238א(ב1)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 [להלן: "החוק"], כנגד מבנה בשטח כ- 127 מ"ר בנ.צ. 196261/571373 וכן כנגד גדר באורך 60 מ' בנ.צ. 196220/571366 [להלן בהתאמה: "צווי ההריסה" ו- "המבנים"].

ברקע הבקשה הליך קודם שהתנהל בתיק זה, במסגרתו התנגד המשיב לצו ההריסה המנהלי שניתן בתיק פיקוח 633/11, אולם בסופו של דבר הוסכם בין הצדדים כי המבקש יהרוס בעצמו את שני המבנים עד ליום 15.2.2012 ואם לא יעשה כן, תהיה רשאית המבקשת לבצע את צווי ההריסה בעצמה החל מיום 15.2.2012 ועד ליום 15.4.2012.

יצויין, כי הוסכם גם על פקדון שהפקיד המבקש בתיק, להבטחת ביצוע הצווים על ידו.

לא היתה מחלוקת כי המשיב לא הרס בעצמו את המבנים עד למועד המוסכם בין הצדדים.

ביום 3.4.2012 הגיש המשיב בקשה מטעמו, לעיכוב ביצוע הצווים [להלן: "הבקשה הקודמת"]. במסגרת הבקשה הקודמת, טען המשיב כי בנו חולה וכי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב טרם מצאה לו מקום חלופי. בתגובה, הודיעה המבקשת כי היא מתנגדת לבקשה וכי מועד ביצוע צו ההריסה נקבע ליום שלמחרת, דהיינו ליום 4.4.2012. בהחלטתי מיום 3.4.2012 דחיתי את הבקשה של המשיב לעיכוב ביצוע הצו ואפשרתי למבקשת לבצעו.

ואולם, נמצא כי המבקשת לא הרסה את המבנים ביום 4.4.2012.

תחת זאת, הוגשה הבקשה דנן, ביום 9.4.2012 במסגרתה עתרה המבקשת להארכת המועד לביצוע צווי ההריסה.

לטענת המבקשת, היא אכן נערכה לביצוע הצווים ביום 4.4.2012, אלא שבשל סדרי עדיפויות במשטרה, בוטל מבצע ההריסות שתוכנן ליום 4.4.2012.

הוריתי על קיום דיון וביקשתי מהמבקשת לזמן את קצין המשטרה מטעמה. אותו קצין משטרה הקדים תצהיר לעדותו, במסגרתו הצהיר כי לצורך ביצוע הצווים נדרשה הערכות משטרתית, וכי אכן המבצע היה מתוכנן ליום 4.4.2012. ואולם, כך הצהיר קצין המשטרה, רפ"ק יהודה מתוק, קמב"צ יחידת מתפ"א (מנהלת תיאום פעולות אכיפת דיני מקרקעין) במשטרת ישראל:

"ב- 03/04/12 בשעה 23:00 לערך התקבלה הוראה ממחלקת המבצעים של המשטרה להיערך במיידי, עם כל שוטרי היחידה למשימת פינוי "בית המכפלה" ביישוב חברון.

יודגש כי מחלקת מבצעים מכירה היטב את משימות היחידה ואת התכנון לביצוען בשיגרה ונדרשת מיומנות מקצועית מיוחדת המצויה ביחידה זו בלבד.

מיד עם קבלת הנחיה זו הועברה הודעה למשטרת מחוז דרום ולכל גופי האכיפה הרלוונטים על השינוי ועל הצורך לבטל את ההיערכות למבצע שתוכנן, כאמור, בתאריך 4.4.12.

לאור כל האמור לעיל, נוצר מצב שבשתי הזירות האמורות נדרש כוח מיומן ומקצועי לבצע את המשימות ולאור החלטת קברניטי המשטרה ניתנה עדיפות לביצוע פינוי "בית המכפלה" על חשבון ביצוע הצווים שבנדון.

לציין כי בנוסף לכך לא ניתן היה להעביר את משימת הסיוע להריסת הצווים [צ"ל: המבנים – א.ב.ג] לכוח אחר עקב קוצר הזמן והצורך בהיערכות מקצועית של הכוח האחר."

בחקירתו הנגדית, נחקר רפ"ק מתוק על הצורך בעצם היערכות משטרתית, והדגיש כי למבצע הספציפי נערכה היחידה עם 120 שוטרים, נוכח המידע המודיעיני, ובין היתר לשם מניעת הסלמה. לדבריו, עצם העובדה כי המבנים מצויים בעומק השטח מצריכה היערכות מיוחדת הנובעת גם מהצורך בהכנסת כלים הנדסיים והתניידותם בשטח בזמן ארוך יחסית.

עוד ציין רפ"ק מתוק כי במחצית השניה של חודש מרץ 2012 נמנעה המשטרה מלבצע צווי הריסה נוכח הרצון שלא לפגוע ברגשות התושבים על רקע יום האדמה שחל ביום 30.3.2012.

רפ"ק מתוק אישר כי בוצעו מספר צווי הריסה במהלך התקופה אולם לדבריו המועד לביצוע הצווים נשוא הליך זה נקבע ליום 4.4.2012. רפ"ק מתוק לא הביאו עימו את המסמכים השונים ועל כן לא ידע להשיב מתי בדיוק ובאיזו ישיבה נקבע מועד ההריסה שתוכנן ליום 4.4.2012.

לטענת רפ"ק מתוק, נעשו פעולות במישור המודיעיני על מנת לשכנע את המשיב, במשך התקופה, לבצע את הריסת המבנים בעצמו ולהימנע מהצורך בכוח משטרתי. לדבריו, המשיב החל לפרק את חלונות המבנה ודלתות המבנה.

המשיב עצמו, נחקר אף הוא על תצהירו. לדבריו, לא פירק מאומה מהמבנה. מנגד, העיד המשיב כי אכן ידע שהכוחות צריכים להגיע ביום 4.4.2012 להרוס את המבנה אך למרות זאת לא פינה את הדברים מהמבנה אלא "התפלל שלא יגיעו" ואם היו מגיעים הכוחות היה נשאר בפנים, גם עם ילדיו [פרוט' עמ' 4 ש' 14-23].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ