אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלהואשלה(עציר)

מדינת ישראל נ' אלהואשלה(עציר)

תאריך פרסום : 22/05/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
10798-03-13
18/03/2013
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חסין אלהואשלה (עציר) - בעצמו

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, פריצה לבניין שאינו דירה, גניבה והפרת הוראה חוקית.

במהלך הדיון שנערך בפני ביום 13.3.13, חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, ביחס לכל אחת מן הראיות הנסיבתיות הקיימות בתיק ישנה חולשה ממשית, אשר יש בהן כמכלול להביא למסקנה כי אין די ראיות שיש בהן כדי לקשור המשיב להתפרצות.

ב"כ המשיב מציין כי עם הטלפון שנתפס ברשותו של המשיב לא נתפס כרטיס הסים, אשר לכאורה שימש את הפורצים. כך גם לדבריו, לא ניתן ליתן משקל למחקרי התקשורת ביחס "להתארחות" כרטיס הסים שמספרו 997 "בברזל" של המשיב שמספרו 7900. המזכר של החוקר, אייל בן שמעון, אינו מהווה תע"צ, וכי חומר החקירה הגולמי אינו מצוי בתיק.

את הדברים שמוסר חאמד אלהואשלה, ויש בהם כדי לקשור את המשיב לטלפון המבצעי, יש לקחת בזהירות רבה, נוכח כך שמדובר במי שלכאורה הינו שותף לדבר עבירה ובעל אינטרס מובהק להרחיק החשדות ממנו. ביחס לכך, גם לא ברור האם ישנו חסין אלהואשלה אחד בכל השבט באופן שניתן לייחס את דברי חאמד לאחר ולא למשיב. עוד בהקשר לכך, מצביע על מחדל משטרתי, לפיו לא הוצגה לחאמד תמונתו של המשיב באופן שיסיר כל ספק למי הוא מתכוון. השוואת הקול שנעשתה בתיק אינה מדעית ואינה יכולה להביא למסקנה כי המשיב הוא זה שקולו שנשמע בשיחות הטלפון, מעל לכל ספק סביר. הטלפון שלכאורה בו התארח הסים המבצעי, על פי טענת בת משפחתו של המשיב בכלל, לא פועל. טענה זו לא נבדקה. להשלמת דבריו, ציין כי לא נתפסו ממצאים פורנזיים בזירה שיש בהם לקשור את המשיב לאירוע, בכללם DNA או ט.א. כאשר מנגד, המפקחים של המשיב טוענים כי זה מקפיד על תנאי מעצר הבית ולא יצא ממנו במועד הרלבנטי.

ב"כ המבקשת, מנגד, סבור כי יש די ראיות נסיבתיות, אשר קושרות את המשיב לטלפון המבצעי, אשר מסתיים בספרות 997, וכנגזרת מכך ראיות נסיבתיות הקושרות את המשיב לעבירת ההתפרצות.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עברתי על חומר החקירה, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב ואנמק.

אין מחלוקת כי תיק זה מבוסס, בעיקרו, על שני אדנים עיקריים. הראשון, האזנות סתר, אשר יש בהן כדי ללמד כי הדוברים הנשמעים בהן, קשורים באופן כללי לביצוע התפרצויות שמטרתן השגת כספות, ובאופן קונקרטי קשורים להתפרצות נשוא כתב האישום. אקדים המאוחר ואפרט כי הדוברים נשמעים משוחחים בשיחות אלו לגבי בתי עסק שונים, הצטיידות מבעוד מועד באמצעים לצורך הפעולות שהם עתידים לבצע, ואף בזמן ההתפרצות, נשוא כתב האישום, נשמעים משוחחים.

אדן שני, הנגזר אף הוא מזה הראשון, עניינו איכונים של מחזיק הטלפון, שמסתיים בספרות 997, במקום ובזמן הרלבנטי לביצוע ההתפרצות. נמצא כי במידה וישנן ראיות לכאורה המלמדות כי המשיב הוא זה שהחזיק בכרטיס הסים שמסתיים בספרות 997 (להלן: "הסים המבצעי") והוא זה שנשמע משוחח בשיחות הטלפון הללו, הרי יש די ראיות לכאורה באופן נסיבתי כדי לקשור אותו לביצוע ההתפרצות.

בעניין זה מצאתי כי יש די ראיות לכאורה, מהן ניתן ללמוד כי המשיב הוא זה שנשמע שמשוחח בשיחות הרלבנטיות, והוא זה שמחזיק את הטלפון המבצעי.

למסקנה זו הגעתי, ראשית, נוכח קיומה של השוואת קולות אשר בוצעה ע"י השוטר אבן שושן, ולפיה קולו של המשיב הוא זה שנקלט בשיחה מס' 276, וזאת ע"י השוואה בין הקלטת חקירתו מיום 3.3.13, וזאת על רקע כך שבדו"ח השוואת קולות מצוין כי זה האזין לכ- 140 התקשרויות בהן נשמע הדובר חסין וכי קולו של הדובר בשיחות הנ"ל זהה לזה של המדבר במהלך כל תקופת ההאזנה.

המדובר בראיה לכאורית, אשר די בה לשלב המעצר. המשקל שיש ליתן לזיהוי זה דינו להתברר במסגרת התיק העיקרי, כאשר ממילא הפסיקה הכירה בזיהוי מסוג זה גם מבלי להיזקק להשוואת קולות באמצעות מעבדת מז"פ. עוד ראה בעניין זה בש"פ 11436/05 מחמוד צרצור נ' מדינת ישראל: "החומר שנאסף בעניינו במהלך החקירה הועבר למתמללים, ולמתמללים ניתנו הזדמנויות רבות לזהות את קולו על בסיס ההשוואה מחקירתו המוקלטת. לצורך השלב הנוכחי של בחינת ראיות לכאורה, די בזיהוי קולו של העורר על ידי המתמללים על ידי חוקר המשטרה בדרך שבה נעשה. טענות ב"כ העורר לגבי האופן שבו נעשה הליך הזיהוי יעמדו למבחן במהלך המשפט עצמו."

נתון שני, כבד משקל, אשר יש בו כדי לקשור את המשיב אל ה"סים המבצעי", נלמד מהעובדה כי במכשיר הטלפון של המשיב שנתפס אגב מעצרו, שמספר הברזל שלו (IMEI) מסתיים בספרות 2607900, "התארח" ה"סים המבצעי" בסמוך לפני ביצוע ההתפרצות, וזאת בשעה 00:35 וכן 00:45. לא מצאתי כי יש צורך בחוו"ד מומחה או תע"צ על מנת ללמוד נתונים אלו. המזכר המציין זאת הינו למעשה הסקת מסקנות מהחומר הגולמי שמצוי בתיק החקירה והופק במסגרת הצווים שניתנו בפרשה. ראה בעניין זה צילום גב טלפון מסוג סמסונג טאצ' שמצוי בתיק החקירה יחד עם פלט שיחות נכנסות שמצוי בתיק גם כן. עוד בהקשר לאמור, הרי עיון בהודעתו של המשיב מיום 20.2.13 מלמד כי נעשה שימוש במכשיר הטלפון מסוג סמסונג טאצ' ובכך יש כדי להקהות הטענה כי בת משפחתו של המשיב טוענת כי מדובר במכשיר שכלל אינו פועל.

נתון שלישי אשר יש בו כדי לקשור את המשיב אל ה"סים המבצעי", נוגע לכך שחאמד אלהואשלה מציין בהודעתו כי המשיב הוא זה אשר שמו מופיע בזיכרון הטלפון הנייד שלו תחת השם "חסין קטן" ותחת המספר נשוא הטלפון המבצעי (ראה הודעתו מיום 5.3.13, עמ' 4, שורות 82 -86). הטענה כי יכול ומדובר בחסין אלהואשלה אחר מהשבט, תתברר במסגרת התיק העיקרי כאשר ממילא אין מדובר בראיה יחידה אשר יש בה לקשור את המשיב ל"סים המבצעי".

בשעה שנמצאו די ראיות לכאורה שיש בהן כדי לקשור את המשיב לטלפון המבצעי וכנגזרת מכך יש בהן על פי דוחות האיכונים למקמו בזירת האירוע. כך גם האזנה לשיחה 1116 אינה מותירה ספק בכך שמי שאוחז במספר טלפון זה מעורב בהתפרצות. בשיחה זו, לכאורה, המשיב נשמע אומר לזאיד כי: "חאג', יש פלוקס בכניסה... שב שב שב... מאה אחוז רק תסיים במהירות ... יש רכב, תישאר זהיר ... סתם רכב, אל תישאר בפנים, אתה תמתין קצת. תשאיר את הטלפון קרוב לאוזן שלך...". מדובר בשיחה שנעשית בשעה 5:21 כאשר ברקע ישנו רעש של אזעקה שפעלה.

לכאורה ישנה ראיה נוספת אשר יכולה לקשור את המשיב אל הטלפון המבצעי וכן להתפרצות ועניינה שיחת הטלפון שנערכה בין עאבד לחאמד אלהאושלה בה מוזכר "הקטן" שהיה בפנים ומתצפת וכן נתונים הנוגעים להתפרצות. יחד עם זאת, עיון בכתב האישום מגלה כי עאבד אינו רשום כעד תביעה ועל כן לא ברור כיצד המבקשת תוכל לעשות שימוש בשיחה זו. לא מצאתי בכך כדי לגרוע מעוצמתן של הראיות לכאורה הקיימות נגד המשיב.

לא נעלמה מעיני בית משפט העובדה כי אין ראיה ישירה, אולם יש ראיות נסיבתיות אשר די בהן גם לשלב המעצר לקשור את המשיב למיוחס לו, וראה בין היתר בש"פ 1238/06 אזרי נ' מדינת ישראל, בש"פ 2639/10 חימה נ' מדינת ישראל, בש"פ 7021/08 באסל נ' מדינת ישראל.

לאור האמור לעיל, הנני לקבוע קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב.

ניתנה היום, 18 מרץ 2013, בנוכחות הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ