אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלביליה

מדינת ישראל נ' אלביליה

תאריך פרסום : 23/10/2010 | גרסת הדפסה
מ"י
בית משפט השלום אשדוד
44134-10-10
22/10/2010
בפני השופט:
רובין לביא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
גל אלביליה
החלטה,החלטה

החלטה

אני מתירה הותרת המשיב באיזוק ברגליים בלבד.

בהתאם לסמכות הקנויה לבית המשפט מכוח הוראת סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית ועל יסוד התרשמות ביהמ"ש, כי לא ניתן לקיים דיון ראוי והולם מבלי שהמשיב יהיה מיוצג, החלטתי למנות למשיב סניגור/ית מהסניגוריה הציבורית.

ניתנה והודעה היום י"ד חשון תשע"א, 22/10/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת

החלטה

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עוד ב- 5 ימים, בגין חשד כי דקר אחר בהיותו מזוין במברג ארוך.

בתיק הודעה מפורטת של עד ראיה אובייקטיבי נורמטיבי שעברו נקי, שלמה דב סגל, שבשעה 16:45 אתמול, בעת שנהג ברכבו, הבחין מעבר לכביש ב-3, מתוכם שניים ניצים, אחד לבוש חולצה ירוקה דקר במברג את האחר שניסה להימלט, הבחור בחולצה הירוקה דלק אחריו והמשיך לדקור אותו שוב ושוב בעוד הנדקר מנסה להתגונן ולכן כאזרח טוב עצר רכבו באמצע הכביש, צעק שיפסיקו, התקשר למשטרה והזעיקם למקום, בשלב זה יצאו אנשים נוספים מגינה סמוכה והוא עשה פניית פרסה כדי לשוב למקום והבחין כיצד הנדקר נמלט ולובש החולצה הירוקה שוב דוקר אותו. כמו כן הבחין שעובר במקום אדם כבן 40 שתפס המברג מיד הדוקר. בשלב זה הנדקר קפץ על הדוקר, החזיק בו, ובשלב זה כשעד הראיה התקרב למקום עם הרכב, מי שתפס את המברג פתח את הדלת, אמר לו אני לא רוצה להסתבך עם משטרה, השליך המברג לרכב, לא לפני שניגב ט.א, נכנס בעצמו לרכב, וגם הנדקר רץ לעברו. בשלב זה הנדקר ניסה לעצור מונית שלא עצרה לו. בהמשך ראה אותו עוצר מונית שירות ועולה עליה, כל העת עד הראיה דיווח ליומנאי כולל דיווח של מס' המונית. הבחין כי הנדקר עולה למונית כשגבו מלא דם והחל לנסוע אחרי הדוקר תוך שמדבר עם שוטרים ומספר היכן הדוקר נמצא עד שהמשטרה הגיעה וכל העת שמר על קשר עין עם הדוקר. הדוקר הוא החשוד, שחולצתו עם כתמי דם נתפסה על מנת להישלח למז"פ לבדיקה. החשוד לא נמלט בריצה אלא בהליכה איטית ולשוטר כפיר פרץ שהגיע למקום אמר באופן ספונטני: "נראה לי דקרתי מישהו".

כפי הנראה מדובר במי שמוכר כסובל מבעיות נפשיות ובעבר היה מאושפז בבי"ח שערי מנשה. לשוטר אמר שכבר שבוע ללא טיפול תרופתי, בהמשך אמר שרכש המברג כדי לתקן האופניים וחשד בבחור שדקר כי גנב לו את האופניים, וכן אמר שהנדקר צחק עליו ולכן הלכו מכות ודקר אותו עם המברג.

לא אותר הנדקר שכפי הנראה תושב כפר יאטה, אך בזירה נתפס טל' שכנראה שייך לו, אך בן דודו/גיסו הגיע למשטרה, מסר פרטיו של הנדקר, ואישר שמס' הטל' שנתפס זה הטל' שלו. הוא אמר שייתכן והנדקר ברח ליאטה כי אין לו אישור שהיה כדין אך התקשר אליו ואמר שנדקר בכתף. נציג המשטרה מבקש 5 ימים לצורך השלמת החקירה: איתור הנפגע ואולי גם אותו עד שתפס מידו של החשוד את המברג ועזב את המקום. כמו כן יש לשלוח המברג והחולצה לבדיקה, לבירור אם יש ממצאים של הדם של הנדקר.

באשר לטענה כאילו המשטרה מפלילה החשוד משום שחולה נפש, מתברר כי נבדק על-ידי פסיכיאטר בבי"ח ברזילי שציין כי החשוד לא שיתף פעולה באופן מלא, ואין התרשמות שסובל מפסיכוזה פעילה או הפרעה פעילה אך הוסיף וציין כי זקוק לבדיקה של פסיכיאטר מחוזי אם עולה שאלה של כשירות לדין על-פי החלטת בית המשפט.

טענת הסנגור כאילו בשלב זה אין מקום להוציא צו לבדיקה אין בה ממש. סעיף 17 לחוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א- 1991 קובע מפורשות כי אפילו אם מדובר בחשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום ויש חשש כי חולה, רשאי בית המשפט גם ביוזמתו כי ייבדק בדיקה פסיכיאטרית, כדי לקבוע אם חולה ואם מסוגל לעמוד לדין. סעיף 16 מתייחס לחשוד שהוא עצור, וקובע כי אם ציווה בית המשפט על מעצר אדם והוא סבור על פי הראיות או ביוזמתו כי העצור חולה, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בביה"ח ולא יינתן צו אלא לאחר קבלת חוות-דעת, ולצורך זאת יש צורך שהעצור יובא לבדיקה פסיכיאטרית.

אשר על כן, הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב - עד ליום 26/10/10 בשעה: 12:00.

ניתן צו לבדיקה פסיכיאטרית, שתובא בפניי לחתימה.

הפסיכיאטר ייבחן אחריותו וכשירותו למעצר ולעמוד לדין. אם הפסיכיאטר סבור כי יש לקיים הבדיקה בתנאי אשפוז, אין צורך להביאו בשנית בפניי וצו זה ישמש גם לכך.

במידה ויחליט לאשפזו הרי מדובר במי שעצור ואמור להימצא במשמורת חוקית, בכל מקרה בתום הבדיקה יש להשיבו למעצר, על-פי החלטת הפסיכיאטר המחוזי.

ניתנה והודעה היום י"ד חשון תשע"א, 22/10/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת

הוקלד על ידי: אלינור בן נעים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ