אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלבטאש(עציר)

מדינת ישראל נ' אלבטאש(עציר)

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום ירושלים
11744-06-13
11/06/2013
בפני השופט:
עירית כהן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חסן אלבטאש (עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בת"פ 11736-06-13.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שהייה בישראל שלא כדין, התפרצות לדירת מגורים, גניבה והתחזות כאדם אחר.

על פי האישום הראשון, בתאריך 29.9.11, בין השעות 23:40-20:10, ברח' ברכיהו 1 בירושלים, התפרץ המשיב יחד עם אמיר ג'בר לבית בכוונה לבצע גניבה או פשע, וביצע גניבה מתוך הבית. המשיב ואמיר נכנסו לחצר הבית אשר מוקפת בגדר ובה שער, טיפסו על גדר הסמוכה לגרם מדרגות המוביל לכניסה לבית, עמדו על אדן חלון סלון הבית, החדירו מכשיר חד אל מסגרת חלון הסלון, פתחו אותו ונכנסו דרכו לבית. מתוך הבית גנבו המשיב ואמיר תכשיטים, לרבות טבעות זהב, שעונים,עגילים עתיקים, חפצי אומנות, מחשב נייד, שני צרורות מפתחות – לרבות מפתח הרכב – מצלמה מסוג "קנון", בשמים, פנקסי שיקים ומסמכים שונים. באותן הנסיבות שהה המשיב בישראל שלא כדין.

על פי האישום השני, בתאריך 2.6.13, בשעה 00:30 או במועד הסמוך לכך, ברחוב הנמל ביפו-תל אביב שהה המשיב בישראל ללא היתר כדין. בנוסף, המשיב התייצג בכזב כאדם אחר, בכוונה להונות. באותן נסיבות, בעת שפנה אליו שוטר, התייצג המשיב בכזב כסאמר ג'אבר והציג לשוטר עותק מתעודת הזיהוי של האחר.

לטענת המבקשת ישנן ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום ונגד המשיב קמה עילת מעצר של מסוכנות לביטחון הציבור ורכושו. מעשיו של המשיב מבססים יסוד סביר לחשש שימלט מהדין, דבר המקים עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-2006. באשר לחלופת מעצר נטען כי מעשיו של המשיב מלמדים כי לא ניתן לתת בו את האמון הדרוש לבחינת חלופת מעצר.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ביחס לאישום השני.

ביחס לאישום הראשון טוען ב"כ המשיב כי אמיר הוא שהחליט להתפרץ לדירה וגרר אחריו את המשיב, אשר תפקידו התמצה בכך שסייע לאמיר והחזיק עבורו את החלון אך לא נכנס לתוך הדירה. לטענתו אין ראיות שסותרות את הגרסה הזו, והימצאות טביעות אצבע בתוך הדירה דווקא של אמיר ולא של המשיב מחזקת את גרסתו של המשיב בעניין הזה, והתוצאה היא כי עילת המסוכנות הקיימת פוחתת באופן משמעותי.

עוד לטענת ב"כ המשיב מדובר בעבירה שבוצעה לפני כשנתיים ואילו לעבירה החדשה שביצע המשיב לא התלוותה כל עבירה פלילית אחרת, והמשיב נתפס כשהוא עובד בתוך ישראל.

למעשה אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה לכך שהמשיב נטל חלק באירוע הפריצה המתואר באישום הראשון. מיקום החלון, כפי שנראה בתמונות, מטיל ספק בגרסת המשיב לפיה חלקו היה בהחזקת החלון. אין בעובדה שלא נמצאו טביעות אצבע של המשיב בתוך הדירה כדי להפחית מעוצמת הראיות נגדו, בוודאי בהתחשב בתשתית הראייתית הנדרשת בשלב זה של הדיון.

כפי שנפסק, עבירות רכוש אין בהן לבדן כדי להצדיק את מעצרו של נאשם עד תום ההליכים (בש"פ 8107/02 אדרי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 2.10.02)), אולם נפסק כי לכלל זה יש יוצאים מהכלל.

השופט א. לוי מתייחס בבש"פ 8107/02 הנ"ל למקרים היוצאים מהכלל והוא כותב:

"והכוונה לאותם מקרים בה עברו של הנאשם ואורח חייו מלמדים על מי שרואה בעבריינות דרך חיים ולפיכך סכנתו לציבור שרירה וקיימת כל העת."

ראו לעניין זה גם את בש"פ 1984/11 אבו עסא נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 21.3.11).

מקרים נוספים אשר בהם, על פי הפסיקה, יש מקום להורות על מעצר עד תום ההליכים, למרות שמדובר בעבירות רכוש, הם מקרים שבהם העבירות מבוצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים (ראו לעניין זה את בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל פ"ד נב(4) 268 (1998)

ביום 30.1.2011 הורשע המשיב בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, תקיפת שוטר, היזק לרכוש, כניסה לישראל שלא כחוק, פריצה לרכב וחבלה ברכב, ונדון לעשרה חודשי מאסר בפועל ולמאסר מותנה. את המיוחס לו באישום הראשון ביצע המשיב חודשים ספורים לאחר שחרורו מהמאסר.

בשנת 2007 הורשע המשיב בעבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות, הפרעת שוטר במילוי תפקידו וכניסה לישראל שלא כחוק, ונדון לארבעה חודשי מאסר בפועל ולמאסר מותנה.

עברו של המשיב, כמו גם העובדה שביצע את העבירה המיוחסת לו בתיק שבפניי חודשים ספורים לאחר שחרורו מהמאסר מקימים עילת מעצר של מסוכנות.

המשיב תושב שטחים ולכן קמה בעניינו גם עילת מעצר בשל החשש להימלטות מן הדין (ראו לעניין זה את בש"פ 10418/08 טאלאלקה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 15.12.2008)).

המשיב הציע שחרור לחלופת מעצר בבית אמו, המתגוררת בכפר עקב. חלופות נוספות שהוצעו הן בבית אחותו של המשיב בצור הדסה ובבית סבתו בסילואן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ