אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' איפראימוב ואח'

מדינת ישראל נ' איפראימוב ואח'

תאריך פרסום : 09/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
36594-12-12
02/09/2013
בפני השופט:
חגי טרסי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. יניב איפראימוב –
2. שלמה זמרו (עציר)

גזר-דין

גזר דין לנאשם 1

כתב האישום המתוקן:

לאחר שמיעת מרבית פרשת התביעה גובש בין הצדדים הסדר במסגרתו תוקן כתב האישום הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, המתאר אירוע אלימות קשה במהלכו נפצע המתלונן, נהג מונית, פציעות של ממש בידיו ובראשו. על פי המפורט בכתב האישום המתוקן השתתפו הנאשמים באירוע בר מצווה באזור התעשייה הישן בנתניה ובסופו, בסמוך לשעה 00:30 ביום 12.12.12, עלו למונית בה נהג המתלונן, ביחד עם שני קטינים, כשבידם בקבוקי שתייה חריפה. כבר בתחילת הנסיעה ביקש המתלונן לקבל תשלום עבור הנסיעה, אך הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") והקטינים איימו עליו בכך שהשיבו לו כי הוא עושה טעות וכי יקבל את התשלום בסוף הנסיעה. המתלונן התעקש לקבל את התשלום מראש והנאשם, שישב במרכז הספסל האחורי במונית, איים על המתלונן בכך שאמר לו שהוא עושה טעות שהוא מבקש כסף עבור הנסיעה, ואם לא ימשיך להסיעם יהיה בלגאן.

המתלונן עצר את המונית בצד הדרך והודיע לנוסעים כי עליהם לשלם או לעבור למונית אחרת. בשלב זה הבין הנאשם 2 כי עומד להתרחש אירוע ועל כן ברח מהמונית. הנאשם, לעומת זאת, נותר לשבת במקומו, בעת ששני הקטינים שהיו במונית הכו באמצעות הבקבוקים שבידיהם בראשו של המתלונן, שניסה להגן על ראשו בידיו. בעקבות זאת התנפץ אחד הבקבוקים ואחד הקטינים אף הכה את המתלונן באגרופיו. המתלונן צעק לעזרה ואילו הנאשם והקטינים יצאו מהמונית, הלכו לכיוון תחנת הדלק הסמוכה וצעקו לעבר המתלונן שלא יצעק. המתלונן הזעיק את כוחות המשטרה, ובינתיים עלו הנאשמים והקטינים על מונית אחרת. כשנעצרה המונית על ידי שוטר איים הנאשם גם עליו והעליבו. כתוצאה ממעשי התקיפה שספג המתלונן נגרמו לו פצעים בראש ובידיים. הוא נזקק להדבקה ולתפרים בהרדמה מקומית בראשו ולניתוח ביד בהרדמה מלאה. באחת מאצבעותיו נמצא גיד קרוע ובידו הימנית נגרמו חתכים פנימיים עמוקים.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של סיוע לפציעה כשהעבריין מזוין, איומים בצוותא והעלבת עובד ציבור. להשלמת התמונה יצוין כי הנאשם 2 הורשע בעבירה של אי מניעת פשע ולאחר שמיעת הטיעונים גזרתי עליו ביום 19.6.13, בהתחשב בגילו הצעיר ובכך שכבר ריצה כ-45 ימי מעצר של ממש בגין האירוע המפורט בכתב האישום, עונשי מאסר על תנאי ופיצוי. נגד הקטינים, אשר על פי המתואר בכתב האישום המתוקן הם שנקטו בפועל במעשי האלימות שבגינם נפצע המתלונן, הוגש כתב אישום בבית המשפט לנוער, והדיון בעניינם טרם הסתיים.

מתחם העונש ההולם:

על הליך זה חלות הוראות תיקון 113 לחוק העונשין בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. על פי הוראות אלה על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירה בהתאם לעקרון ההלימה ובהתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

באשר לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ראוי להדגיש כי מעבר להכרח לשמור על בטחונו של כל אדם ועל שלמות גופו מפני תקיפה אלימה בכלי משחית, מתעורר במקרה זה מימד נוסף שעניינו הצורך במתן הגנה לנהגי מוניות ולשאר בעלי התפקידים המעניקים שירותים חיוניים לציבור, לרבות בשעות הקטנות של הלילה. עמד על כך לא פעם בית המשפט העליון בדבריו לפיהם: "חובתו של בית המשפט להגן על אנשי עמל, כמו נהגי מונית, הנותנים שירות לציבור גם בשעות שאינן שיגרתיות, ונחשפים לגחמות זדון של עבריינים" (ע"פ 10828/04 טלאל נ' מ"י (16.6.05)) וראו גם לאחרונה ע"פ 350/13 בשאראת נ' מ"י (9.6.13): "נהגי מונית הם משרתי ציבור במובן הרחב, הם בודדים ברכבם בשעות היום והלילה, ועליהם ליתן את השירות; על כן על בית המשפט להגן עליהם מפני זדים".

כפי שציינתי בגזר הדין בעניינו של הנאשם 2 מידת הפגיעה בערכים מוגנים אלה במקרה שלפני הייתה משמעותית ביותר, בהתחשב בעוצמת הפגיעות שנגרמו למתלונן. גם הפסיקה הנוהגת מתייחסת בחומרה רבה לאלה המבצעים עבירות אלימות קשות כלפי מתלוננים בכלל וכלפי נהגי מוניות ודומיהם בפרט. כפי שהיטיבה התביעה להדגים באסופת גזרי הדין שהציגה לעיוני במסגרת הטיעונים לעונש, נוהגים בתי המשפט דרך שגרה להטיל עונשי מאסר של ממש על אלה הנוקטים במעשי אלימות קשים ומסיבים חבלות חמורות ופציעות משמעותיות, תוך שימוש בכלי משחית שונים ומגוונים. הסנגור מצידו הציג אף הוא מספר פסקי דין, במסגרתם הסתפקו בתי המשפט בענישה מקלה יותר דוגמת מאסר בעבודות שירות, אך דומה כי הכלל הוא, וכך אף ראוי שיהיה, ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח. עוד ראוי להזכיר כי "אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם" (ראו ע"פ 1323/13 חסן נ' מ"י (5.6.13) - פסקה 9 לדברי כב' השופטת ארבל). כהכרעה ערכית, ולאור האלימות הפושה במחוזותינו דומה כי העונש ההולם למבצעי עבירות מעין אלה כולל מרכיב ממשי של מאסר, ובכך תמים דעים אני עם התביעה.

יחד עם זאת, וכפי שציין הסנגור המלומד בצדק, מהוראות התיקון עולה במפורש כי את המתחם יש לקבוע בהתאם לנסיבות הספציפיות של ביצוע העבירה ובהתחשב במידת האשם של הנאשם בו עסקינן בביצוע המעשים. עמד על כך לאחרונה במפורש אף בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 8641/12 סעד נ' מ"י (5.8.13), בו קבע כב' השופט סולברג, בין היתר, כי "עקרון ההלימות מביא בחשבון את חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ואת מידת אשמו של הנאשם. כלומר, יש להתחשב לא רק בסוג העבירה שבוצעה, אלא גם בנסיבות שבהן בוצעה ובמידת אשמו של הנאשם בביצועהּ. על כן, אין זה מן הנמנע כלל, שלאותה עבירה יהיו כמה מתחמי ענישה שונים הנגזרים מן הנסיבות הספציפיות שבהן נעברה".

מרכיב מרכזי במסגרת הנסיבות הנוגעות בביצוע העבירה, שלו השלכה ניכרת על מידת האשם, הנו מטבע הדברים, ואף על פי הוראות התיקון עצמו, חלקו של הנאשם בביצוע מעשי העבירה. במקרה שלפני, הורשע הנאשם, בכל הנוגע למעשה האלימות הקשה שבוצע במתלונן בעבירת סיוע בלבד, אשר באה לידי ביטוי בנוכחות גרידא במונית בעת שהקטינים תקפו את המתלונן בבקבוקים שבידיהם ובמכות אגרוף ופצעו אותו. הנאשם עצמו, כך לפי כתב האישום המתוקן, לא נטל כל חלק פעיל במעשי האלימות הפיזיים ועל כן לטעמי לא ניתן ולא ראוי ליישם לגביו את הגישה המחמירה שמן הדין לנקוט כלפי אלה, דוגמת אותם שני קטינים, אשר ביצעו בפועל את מעשי האלימות.

מנגד, לא ניתן להקל ראש במעשיו של הנאשם ובחלקו באירוע, שהרי עובר לאותם מעשי אלימות איים הנאשם מפורשות על המתלונן כי אם ימשיך לדרוש קבלת התשלום מראש ולא ימשיך להסיעם "יהיה בלגאן". אין אינדיקציה לכך שהנאשם וחבריו תכננו מראש לנהוג כלפי המתלונן בדרך זו, לאיים עליו ולפגוע בו, אך ברי כי הנאשם צפה את האפשרות כי הוויכוח יסלים לכדי אלימות פיזית, ואף איים במפורש על המתלונן כי כך יהיה. בניגוד לחברו, הנאשם 2, נותר הנאשם על מקומו במונית במהלך האירוע האלים, ויצא מהמונית בצוותא חדא עם הקטינים רק לאחר הפציעה וזעקותיו של המתלונן לעזרה. עוד הפגין הנאשם היעדר הפנמה מוחלט של חומרת האירוע, עזות מצח וזלזול בגורמי אכיפת החוק בכך שאיים אף על השוטר שעצר אותו ואף השמיע כלפיו דברי עלבון. לפיכך, לא ניתן לקבל את עמדת ההגנה לפיה מעשיו של הנאשם הנם מרף החומרה התחתון ואך כפסע היה בינו לבין היעדר אחריות פלילית.

אשר על כן ולאחר שקלול מכלול הנסיבות הרלבנטיות אני סבור כי לצד מעשיו של הנאשם יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

גזירת עונשו של הנאשם:

לאחר קביעת מתחם העונש ההולם בשלה העת ליישום השלבים הבאים בהוראות התיקון. משלא הובא כל נימוק המצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא, ייגזר דינו של הנאשם בתוך המתחם, בהתחשב במכלול הנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, אלא נוגעות בעיקר בנסיבותיו ומאפייניו של הנאשם עצמו. במסגרת זו יילקחו בחשבון גילו הצעיר של הנאשם, כבן 23 בלבד, ועברו הפלילי, אשר אינו מכביד ואינו כולל רישומים כלשהם בעבירות אלימות. לנאשם אמנם 3 רישומים קודמים בעבירות רכוש וסמים, שלא מרף החומרה עליון, אך הוא הורשע פעם אחת בלבד ומאז ביצע העבירה האחרונה בשנת 2008 חלפו כחמש שנים. הנאשם אמנם כפר תחילה וניהל את משפטו, אך ניהול זה לא היה לשווא והביא לתיקון כתב האישום לנוכח הקשיים הראייתיים שהתגלו תוך כדי שמיעת הראיות. משגובש כתב האישום המתוקן, הודה בו הנאשם, נטל אחריות והביע חרטה עמוקה. בגין מעורבותו באירוע זה הוחזק כבר הנאשם במעצר תקופה של ממש, מיום 12.12.12 ועד 21.1.13, ומאז שחרורו הוחזק בתנאים מגבילים מחמירים הכוללים מעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני. אשר על כן אין להקל ראש בפגיעה שכבר נגרמה לנאשם ובזו שעוד צפויה לו במסגרת גזר דין זה. בהתחשב בכל אלה אני סבור כי אין מקום לשוב ולהורות על החזקתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח וכי יש לגזור את דינו בליבו של מתחם העונש ההולם, באופן שירצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, בניכוי ימי המעצר. בנוסף, יוטל עליו מאסר מותנה מרתיע והוא יחויב בפיצוי המתלונן בסכום נכבד מזה שהושת על הנאשם 2. תשומת לב הנאשם וב"כ מופנית לאזהרות המופיעות בשולי חוות דעת הממונה.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות במסגרת עמותת "שווים" ברח' המסגר 43 נתניה, החל מיום 6.10.13. מתקופת עבודות השירות ינוכו ימי המעצר מיום 12.12.12 עד 21.1.13.

6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירת אלימות כלפי גוף.

4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירת איומים או עבירה של העלבת עובד ציבור.

פיצוי למתלונן, ע"ת מס' 1 לכתב האישום, בסך 4,000 ₪. לבקשת הנאשם תקוזז ההפקדה מתיק המעצר על חשבון הפיצוי והיתרה תופקד בקופת בית המשפט בתוך 90 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ