אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אילן קרקליס

מדינת ישראל נ' אילן קרקליס

תאריך פרסום : 24/07/2011 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
2222-01-11
24/07/2011
בפני השופט:
אינאס סלאמה 24 ביולי 2011

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אילן קרקליס
הכרעת-דין

בפני

סגן הנשיא השופט אינאס סלאמה 24 ביולי 2011

הכרעת דין

בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

1.לנאשם הנ"ל יוחסה עבירה של נהיגה ברכב תוך שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות מיקרופון, בעת שהרכב היה בתנועה, וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961. 

2.הנאשם אשר כפר בביצוע העבירה טען הן במעמד רישום הדו"ח, הן בישיבת ההקראה והן במעמד שמיעת הראיות, כי לא דיבר בטלפון ואף לא החזיק בו.

3.מטעם התביעה העידו שניים; רס"ר עדי בן עמי (עורך הדו"ח) ורס"ר ניסן לוי שהיה עמו באותו זמן ורשם מזכר. עורך הדו"ח רשם בנסיבות, כי הבחין בנאשם אוחז במכשיר טלפון בידו הימנית ואז מוריד את הטלפון. השוטר הנוסף (להלן: "ניסן") רשם גם הוא כי הבחין בנאשם מחזיק בטלפון נייד "בצד ימין של האוזן עם יד ימין ותנועות שפתיים זזות. ברגע שהרכב פנה ימינה והנהג הבחין בי, הבחנתי כי הנהג זורק את הטלפון לכיוון מטה". השוטר סימן לו לעצור כשהוא מולו במרחק של כ- 8 מטר.

4.בחקירתו הנגדית של עורך הדו"ח (להלן: "עדי") הכחיש הנ"ל כי ישב עם נהג אחר בתוך הניידת בטרם הגיע אליו הנאשם. הוא אישר כי לבקשת הנאשם בדק את הטלפון הנייד וראה שלא קיימות בו שיחות. הוא הוסיף, כי הנאשם יכול היה למחוק את השיחות בטרם הגיע אליו.

עדי נשאל ע"י הנאשם אם זכור לו כי אמר לו שהוא צודק והפנה אותו להגיש בקשה למתנ"א, זאת לאחר שבדק ולא ראה שיחות בטלפון ותשובתו היתה "משהו בסגנון, לבית המשפט, לא זוכר אם אמרתי לך שאתה צודק". בתשובה לשאלה של בית המשפט האם יכול להיות שאמר לנאשם שהוא צודק ושיגיש בקשה להישפט, ענה שזה יכול להיות.

בחקירתו הנגדית של ניסן נשאל הנ"ל ע"י הנאשם כיצד הוא מסביר את העובדה שהטלפון הנייד היה בתוך הכיס של הנאשם עטוף בנרתיק וזאת בשים לב לטענתו של השוטר כי הנאשם זרק אותו על הרצפה, ותשובתו היתה: "לא מעניין אותי. בזה הבחנתי. אני רואה טוב מאוד".

5.הנאשם העיד, כי לא החזיק כלום ביד וכי ייתכן שהזיז את משקפיו והשוטר סבר שדיבר בטלפון. הוא העיד, כי עדי ישב בניידת עם הגב אליו, וכי ממרחק של 8 מטר כשהשוטר ניסן מולו, לא היתה לו כל אפשרות להרים את מכשיר הטלפון מהרצפה לאחר שנטען כי זרק אותו לשם, למחוק את שיחות הטלפון, להכניס אותו לתוך הנרתיק ולהכניס אותו לתוך הכיס. הנאשם העיד כי יש לו דיבורית ברכב והגיש פירוט של שיחות שהוציא מחברת "סלקום" בה הוא מנוי. הנאשם גם הגיש תמונות שצילם במעמד רישום הדו"ח.

6.לאחר ששמעתי את הנאשם ואת שני השוטרים, שקלתי את דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, מצאתי כי במקרה זה לא ניתן על סמך עדויותיהם של השוטרים לבסס ממצא מרשיע במידת הוודאות הנדרשת בהליך מעין זה.

7.יאמר מיד כי עדותו של הנאשם הותירה עליי רושם אמין ושוכנעתי כי לא החזיק בטלפון ולא דיבר בו. ייתכן והנאשם אכן עשה תנועה כלשהי שהביאה את השוטרים לחשוב כי החזיק במכשיר טלפון, אך בין זה לבין הקביעה כי החזיק בטלפון ודיבר בו המרחק רב.

מעדותם של השוטרים לא ניתן לשלול את טענת הנאשם כי הוציא את הטלפון מהכיס, כשהוא בתוך הנרתיק וכי נבדק ע"י עדי ולא נמצאו בו שיחות. עובדה זו יש בה כדי לטעת ספק בגרסת עדי התביעה שכן, אין חולק כי ניסן היה בקשר עין עם הנאשם במרחק של 8 מטר ממנו וכי לא ניתן היה מבחינה טכנית שהנאשם ירים את הטלפון שזרק אותו, ימחק את השיחות ויכניס אותו לכיס מבלי שניסן יראה זאת.

8.זאת ועוד, בנסיבות שרשם עדי לא צוין כי הנ"ל הבחין בנאשם כשהוא משוחח ע"י הזזת שפתיו ולא נאמר כי זרק את הטלפון. כל שציין עדי הוא כי הנאשם אחז במכשיר טלפון בידו הימנית ואז הוריד אותו. לעומת גרסה זו, מתאר ניסן גרסה מפורטת יותר של מכשיר טלפון הצמוד לאוזן ימין, עם "תנועות שפתיים זזות" וזריקת הטלפון "לכיוון מטה". הבדל זה בין הגרסאות אף הוא הביא לספק במיוחס לנאשם שכן אם שני השוטרים הבחינו בעבירה, הרי סביר היה שגם עדי יבחין ויציין כי הטלפון היה צמוד לאוזן, כי הנאשם דיבר באמצעות הזזת שפתיו וכי זרק את הטלפון לרצפת הרכב.

9.לחיזוק גרסת הנאשם מצטרף גם פירוט השיחות שהציג ובו נראה כי לא נרשמה שיחה יוצאת במכשיר וגם לא נשלחה ממנו הודעה כתובה. הגם שפירוט השיחות אינו כולל שיחות נכנסות, יש בו ביחד עם הטענה שלא נשללה כי הטלפון נבדק במקום ע"י השוטרים, כדי לחזק את גרסתו של הנאשם.

10.לא זו אף זו, לעומת השוני בפירוט שכל אחד מעדי התביעה מסר, הרי שגרסתו של הנאשם היתה גרסה אחידה לכל אורך הדרך, החל מדבריו בעת רישום הדו"ח וגם במהלך הדיונים בפניי. הרושם האמין שהותיר הנאשם יש בו לכל הפחות כדי לסתור את גרסת עדי התביעה וליצור, ביחד עם כל אשר פורט לעיל, ספק סביר במיוחס לו.

11.העולה מכל הנ"ל, שאני קובע כי עובדות כתב האישום לא הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר ועל כן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.

 

המזכירות תעביר לצדדים עותק הכרעת הדין בדואר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ