אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' איליזרוב

מדינת ישראל נ' איליזרוב

תאריך פרסום : 04/05/2012 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
2969-02-12
29/04/2012
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד וייסהוף
הנתבע:
ויטלי איליזרוב ע"י ב"כ עו"ד גבי שמואלי
פסק-דין

פסק דין

לפניי ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה, אשר ניתן ביום 21/12/11 על ידי השופט ג. קרזבום בתיק תת"ע 2280-12-08.

המשיב הובא לדין בבית משפט לתעבורה, בגין עבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א), 39א, הכל לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ותקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

בכתב האישום נטען, כי המשיב נהג ביום 27/09/08 ברכב במקום ציבורי, בהיותו שיכור, כאשר בדיקת הינשוף הראתה, כי ריכוז אלכוהול בגופו הוא 620 מ"ג אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

בדיון מיום 22/12/10 הודיעו הצדדים כי הגיעו לידי הסדר טיעון, לפיו יחזור בו המשיב מכפירתו, יודה בעובדות כתב האישום ויורשע. כמו כן יצרף שני תיקים נוספים שעניינם נהיגה במהירות של 147 קמ"ש במקום 90 קמ"ש ונהיגה ללא פנסים.

במסגרת הסדר הטיעון, עתרה המדינה להטיל על המשיב, פסילה בפועל לתקופה של 24 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס. עוד הוסכם כי ב"כ המשיב יוכל לטעון לפסילה קצרה יותר ולסיוגה ואילו המדינה מתנגדת לכך.

בימ"ש לתעבורה הרשיע את המשיב על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות והורה על צירוף שני התיקים הנוספים.

בטרם טענו הצדדים לעונש הופנה המשיב לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר קצין מבחן. הוגשו שני תסקירים בעניינו של המשיב ומהם עולה כי אובחנו אצל המשיב הרגלי שימוש לרעה באלכוהול, עבר תהליך אבחון וכעת מצוי בקשר טיפול פרטני. ממצאי הבדיקות שבוצעו למשיב הראו כי כיום הוא אינו עושה שימוש לרעה באלכוהול. שירות המבחן התרשם משינוי אמיתי באורחות חייו של המשיב וירידה ברמת הסיכון להישנות עבירות דומות. לכן המליץ שירות המבחן על ענישה קונקרטית בצד הטלת צווי מבחן ושל"צ למשך שנה במהלכם ימשיך המשיב בהליך שיקומי. כן המליץ שירות המבחן על הטלת פסילה מסויגת כדי שלא לפגוע בפרנסת המשיב.

לאחר שבית משפט לתעבורה שמע את טענות הצדדים לעונש, הטיל על המשיב את העונשים הבאים:

24 חודשי פסילה בפועל. בית משפט לתעבורה סייג את הפסילה, כך שלא תחול על רכב מונית בימים א' עד ה' בין השעות 07:00- 17:00 ובימי ו' בין השעות 15:00-7:00. עוד נאסר על המשיב לנהוג במונית שלא לצורכי עבודה.

כמו כן הוטלו על המשיב שלושה חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, צו מבחן למשך 24 חודשים, צו של"צ לתקופה של 12 חודשים במסגרתו יבצע 150 שעות עבודה לתועלת הציבור וקנס בסך 2500 ₪ שישולם ב- 10 תשלומים.

הערעור מופנה כנגד סיוג הפסילה בפועל בלבד, כשהמערערת טוענת, כי סיוג הפסילה למעשה, מרוקן מתוכן את עונש הפסילה ועומד בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון אשר דחה בקשה לסיוג פסילת רשיון נהיגה על יסוד טענה דומה וצורכי פרנסה. לטענתה, אין מקום לסיוג הפסילה, דווקא מהעובדה כי המשיב הינו נהג מקצועי, הנוסע בדרכים מדי יום וסיוג הפסילה עלול לסכן את הנוסעים ברכבו והמשתמשים בדרך.

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערעור, תוך שהוא מסתמך על נימוקי בית משפט לתעבורה, אשר שקל את השיקולים הרלוונטיים, לדעתו, ואשר כוללים את המלצת שירות המבחן, נכותו של המשיב המונעת ממנו לעבוד בעבודה אחרת והפגיעה בפרנסתו.

ב"כ המשיב הפנה לנסיבותיו האישיות של המשיב וטען, כי המדובר באדם בן 40, אב לשני ילדים והעבירה שהורשע בה בתיק זה בוצעה בשנת 2008 ומאז המשיב לא ביצע כל עבירה. לטענתו יש לקבל המלצת שירות המבחן שציין את הירידה ברמת הסיכון של המשיב ובעיקר משום שהוא מצוי בטיפול ומפיק ממנו תועלת. עוד טען כי ככל שתקופת הפסילה ארוכה יותר כמו בענייננו, יטה בימ"ש לסייג את הפסילה ולאפשר למשיב להתפרנס. לטעמו בימ"ש חרג מהסדר הטיעון ואף החמיר במעט עם המשיב עת הטיל צו מבחן לתקופה של 24 חודשים במקום 12 חודשים ובצדק קבע כי האיזון הראוי בין הפן השיקומי לענישה חמורה יהיה בדרך של סיוג הפסילה. לטענתו, המערערת ידעה כי המשיב היה רשאי לטעון לסיוג הפסילה. ציין כי המשיב כבר שילם ארבעה תשלומים מהקנס, נותרו לו 10 שעות לסיום השל"צ ונמצא כבר תשעה חודשים בטיפול פרטני.

לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית המשפט לתעבורה, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את סיוג עונש הפסילה החל מיום 1.7.12.

כאמור, ערכאת הערעור תתערב בעונש שהטילה ערכאה דיונית, רק במקרים יוצאי דופן וחריגים, אשר בהם הטילה הערכאה הדיונית עונש, החורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים - לעניין זה ראו ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (ניתן ביום 3/7/06); ע"פ 3091/08 טרייגר נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 29.1.09) וע"פ 6681/09 אלחטיב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 13/1/10).

עוד יש להזכיר, כי ערכאת הערעור אינה נכנסת לנעלי הערכאה הדיונית ובוחנת את העונש כערכאה האמורה לקבוע את העונש הראוי, אלא היא בוחנת אם העונש שהוטל, נמצא במתחם הסבירות של הענישה המקובלת, כל זה בכפוף להלכה הקובעת, כי ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין עם הנאשם - לעניין זה ראו ע"פ 150/87 מדינת ישראל נגד גורדן צייקובסקי, פ"ד מ(4) 492 וע"פ 10479/08 פלוני נגד מדינת ישראל, (ניתן ביום 11/6/09).

סמכות ביהמ"ש לסייג את הפסילה בהתאם לסוג הרכב נקבעה בסעיף 36א לפקודת התעבורה. כאמור, סיוג עונש פסילה ייעשה במקרים חריגים ונדירים ובמשורה וכי עניינו של המשיב אינו נמנה עם מקרים אלה.

סבורני, כי במקרה שלפנינו יש בסיוג הפסילה כדי לרוקן מתוכן את משמעות ומשקל עונש הפסילה, ובעיקר את האפקטיביות שיש בעונש זה. יודגש כי המשיב משמש כנהג רכב ציבורי, הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות כשבגופו מצוי אלכוהול בריכוז גבוה מאוד (620 מ"ג) כמו כן הורשע בנהיגה במהירות מופרזת (57 קמ"ש מעל המהירות המותרת). מה גם עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות מעלה כי לחובתו 20 הרשעות קודמות שכוללות בין היתר עבירות של נהיגה כשברמזור אור אדום, אי עצירה בקו עצירה ונהיגה במהירות מופרזת.

אינני מתעלם מכך שהמונית מהווה מקור פרנסה למשיב, יחד עם זאת, נזק כלכלי לבדו אינו מצדיק סיוג ויש לבחון כל מקרה ונסיבותיו. כך למשל בע"פ (מחוזי חי') 2725/07 אליאס נ' מדינת ישראל, (2008), דחיתי את בקשת הסיוג על אף שדובר בעובד מחשבים שהרכב נדרש לו לביקור במוקמות בהם הוא נותן שירות, שכן בנסיבות אלו הסיוג מרוקן מתוכן את משמעות הפסילה ותכלית עונש זה כלפי הנאשם והציבור ואינו מפחית או מצמצם את מידת הסכנה הנובעת מהנהיגה. כך גם במקרה שלפנינו, סיוג הפסילה באופן שלא תחול על המונית, מרוקן כל משמעות הסנקציה דנא ומבטל את משקלו של עונש זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ