אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' איטה(עציר)

מדינת ישראל נ' איטה(עציר)

תאריך פרסום : 20/02/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
20314-02-10
17/02/2010
בפני השופט:
טלי חימוביץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
נתנאל איטה (עציר)
החלטה,החלטה

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

למשיב מיוחסות עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2), התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), פציעה לפי סעיף 334 לחוק ואיום לפי סעיף 192 לחוק (X2).

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 5.2.10, בשעה 03:00, עת נסע המשיב במונית שהיתה נהוגה על ידי המתלונן, ולאחר שהמתלונן הודיע למשיב כי הוא מסיע אותו לתחנת המשטרה, אמר המשיב למתלונן "אני ארצח אותך" וסובב את ההגה בידו. כתוצאה מכך, איבד המתלונן שליטה על ההגה, המונית התהפכה והמתלונן נפצע. עוד נטען' כי המשיב אמר למתלונן באותה נסיעה שיזהר לעשות טעויות כי הוא יגיע אליו הביתה והוא יודע היכן הוא גר. קדם לכך אירוע אלימות כלפי המתלונן, בו לטענתו הוכה על ידי אחד מחבורתו של המשיב, לאחר שסרב להסיע ברכבו חמישה אנשים שיצאו ממועדון. אין חולק כי למשיב עצמו לא מיוחסת עבירת אלימות כנגד המתלונן, בשלב טרום הנסיעה, או שותפות בעבירה כזו.

הסניגור טוען, כי גם אם נקבל את גרסתו של המתלונן בשלמותה, עדיין מעשיו של המשיב מבססים הגנה של צידוק, ולחלופין לא התקיימה כוונה פלילית, מאחר והמשיב נסע באותה נסיעה בניגוד לרצונו, ולאחר שהמתלונן הודיע לו כי הוא לוקח אותו למשטרה, ולגרסת המשיב גם נהג בחוסר זהירות וחצה צומת ברמזור אדום. לפיכך, היה זכאי למנוע את המשך הסעתו באופן שנהג.

באת כוח המבקשת טענה, כי לא נפל פסול במעשיו של המתלונן, אשר זכאי היה להסיע למשטרה את אחד מעדי הראיה לאירוע. מאחר והמשיב לא ציין כל כתובת כשעלה למונית, זכאי היה המתלונן לברור לעצמו יעד נסיעה למשטרה, ובכל מקרה, לא היה המשיב זכאי לנהוג באופן שנהג, אלא היה עליו להמתין עד שיגיע המתלונן למשטרה, ואז להגיש את תלונתו. עוד טוענת היא, כי לא היתה למשיב כל סיבה לחשוש, ועל כן גם לא היתה לו כל סיבה לנהוג באלימות.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה בתיק, באתי לכלל מסקנה כי גם אם נאמץ את גרסת המתלונן בשלמותה, עדיין לא ניתן להכשיר את מעשיו, כאשר לקח את המשיב לתחנת המשטרה, בניגוד לרצונו. אתייחס בהמשך למספר סתירות מהותיות שנפלו בגרסתו של המתלונן, סתירות שגם בהליך זה של מעצר, יש לשים לב אליהן, כי יש בהן כדי להשליך על התשתית הראייתית לכאורה. בשלב הראשון אציין, כי גם מגרסתו של המתלונן, להבדיל מטענתה של באת כוח המבקשת, עולה כי מטרתו של המשיב בעלותו על המונית, לא היתה תחנת משטרת אשדוד, ומשכך, לא היה זכאי המתלונן להסיעו לשם.

בהקשר זה, אני מפנה להודעתו הראשונה של המתלונן במשטרה, שם טען כי רק במהלך הנסיעה הודיע למשיב כי הוא לוקח אותו למשטרה. בהודעתו השניה חלה התפתחות בגרסה בנקודה זו ובנקודות מהותיות נוספות. בהקשר זה, מעלה לפתע המתלונן את הטענה כי הודיע לחבורת הנערים כי מי שיכנס הוא יקח אותו למשטרה. בעימות שנעשה בין השניים, לא חוזר המתלונן על גרסה זו, ולא טוען שהודיע על כך למשיב בתחילת הנסיעה. ברור גם שזוהי גרסה לחלוטין בלתי הגיונית, שכן אם היה מכריז הכרזה שכזו, איש לא היה עולה למונית.

עוד אציין, כי אין חולק על כך שהמשיב היה מוכר היטב למתלונן, מאחר והמתלונן הוא בן כיתה של אחותו, ועל כן, אם רצה המתלונן להמציא למשטרה פרטי עד ראיה, יכול היה לעשות כן גם בלי להביא את המשיב בניגוד לרצונו.

מכאן, שהנסיעה למשטרה היתה בניגוד לרצונו של המשיב, וללא כל הצדקה. איני נכנסת לשאלה האם מדובר בחטיפה או בכליאת שווא. מה שברור הוא, שלמתלונן לא היתה זכות להוביל את המשיב בניגוד לרצונו.

בהקשר זה, אבקש להוסיף כי כנראה, גם המתלונן הבין את הבעייתיות בפעולה שנקט, ועל כן, למרות שבהודעתו הראשונה לא סיבך את המשיב באלימות שהפעיל נגדו מי מחבורת הנערים, הוא משנה גרסתו בהודעה השניה. בהודעתו הראשונה מדבר המתלונן על בחור שמנמן שנתן לו אגרוף, ושניים שנצמדו אליו, כאשר המשיב אינו נכלל בין אותם שניים. לאחר שהמתלונן מספר על השניים הללו, הוא מוסיף: "... ואז ניגש אלי אותו בחור שהיה איתם, בשם נתי איטח...". דהיינו, יש הבחנה בין מי שהכה אותו לבין המשיב. בהודעתו השניה משנה המתלונן את גרסתו, ומוסר גרסה אשר מסבכת את המשיב באלימות. עתה הוא טוען כי המשיב נתן לו "כאפה", בעורף. מגרסה זו הוא חוזר בו בעימות שנערך בין השניים. עתה אינו טוען ל"כאפה", אלא רק שהמשיב נצמד אליו וביקש ממנו לא להטריד את אחותו (מה שמתיישב עם גרסת המשיב).

השאלה היא האם נקט המשיב צעד מידתי בכך שסובב את ההגה וגרם לתאונה.

פעולה כאמור אינה יכולה להישלל על הסף בכל סיטואציה. הרי אם היינו עוסקים בנערה שנלקחת בניגוד לרצונה על ידי אדם מבוגר, ליעד לא ידוע, לא היינו סבורים כי זוהי פעולה לא מידתית. מובן שהסיטואציה שבפנינו אינה זהה, אולם בהקשר זה, גם אין לקבל את גרסתו לכאורה של המתלונן, כי רק הסיע את המשיב לכיוון המשטרה ותו לא. המשיב טען כי חשש מהמתלונן, גם מהטעם שהמתלונן נהג בחוסר זהירות וחצה צומת באור אדום וגם כי איים עליו ואמר לו "נראה אותך גבר לא ליד החברים שלך". בנקודה זו, מקבלת גרסתו המשיב חיזוק, לאחר שהמתלונן מודה שאמר למשיב את הדברים הללו. מכאן, שיתכן שבנוסף לחוסר רצונו של המשיב להגיע למשטרה, קם חשש כלשהו מהמתלונן, הגם שאין להשוות זאת לסיטואציה שתוארה בתחילת הפסקה, שאז היינו יכולים להצדיק גם פעולה קיצונית שכזו.

כך או אחרת, מהראיות לכאורה עולה שהמשיב נלקח בניגוד לרצונו. עולה שהמתלונן אמר לו "נראה אותך גבר לא ליד החברים שלך", וזאת כאשר אנחנו בוחנים רק את גרסת המתלונן, אשר כבר ציינתי, שאינה קוהרנטית.

שאלת הסבירות של פעולתו של המשיב תדון במסגרת התיק העיקרי, ואני לא סבורה שבמסגרת הליך המעצר על בית המשפט לקבוע מסמרות. ברור שהמשיב לא עלה לרכב במטרה לגרום לתאונה, וככל שהיא נגרמה באשמתו, בוודאי יענש על כך במסגרת ההליך העיקרי. לא מצאתי כי הראיות מקימות עילת מעצר מובהקת, גם אם הייתי סבורה שמעשהו של המשיב חרג מהסביר.

גם אם קמה עילת מעצר, הרי שהיא שולית, ובכל מקרה ניתן למנוע את המסוכנות שנשקפת מהמשיב באמצעים פחותים מאלה שלהם עותרת המבקשת.

אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.המשיב לא יתקרב למתלונן, לרדיוס של 50 מטר ממנו.

ב.למשך 60 יום, המשיב לא יצא מהבית, בין השעות 24:00 עד 05:00.

ג.להבטחת התנאים, תחתם ערבות עצמית וצד ג' של שני הוריו של המשיב וכן יופקד סך של ערבון כספי בסך 5,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ