אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אטלן ואח'

מדינת ישראל נ' אטלן ואח'

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
13454-02-11
25/02/2013
בפני השופט:
רויטל יפה כץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. ז'וסף אטלן
2. אברהם פרדי אטלן

הכרעת-דין

הכרעת דין

השופט א. ואגו:

כללי- כתב האישום:

כתב האישום מייחס לשני הנאשמים, שהם אחים, ביצוע אינוס ומעשה סדום, בנסיבות מחמירות, בגופה של המתלוננת, ילידת 1990, מעשים, שכנטען, נעשו בלילה שבין 16-17.5.09, בדירתו של נאשם 2. כמו כן, מיוחסת להם עבירה של שיבוש מהלכי משפט - תיאום גרסאות לאחר שנעצרו.

האישום הראשון- נטען, כי בין הנאשמים למתלוננת, ל.ל, לא היתה היכרות קודמת. בלילה שבין 16.5.09 ל- 17.5.09, המתלוננת בילתה בפאב בשם "דיוק" בדימונה, ושתתה משקאות אלכוהוליים. כאשר עמדה מחוץ לפאב, נאשם 1 החל לשוחח איתה והציע לה לשתות בירה, וכשהסכימה, הגיש לה בקבוק פתוח. היא שתתה וחשה ערפול וטשטוש ואז ביקשה מהנאשם לקחתה לביתה. חרף הבטחתו לעשות כן, הוא הסיע אותה, ברכבו של חבר, לביתו של אחיו, הנאשם 2, אף זה בדימונה. הנאשם 1 העלה את המתלוננת לדירת אחיו בקומה השניה, כשהיא נתמכת בו, בשל מצבה, והם נכנסו לדירה, שם היה הנאשם 2. זמן קצר לאחר מכן, הנאשם 1 לקח את המתלוננת לחדר השינה, השכיבה על המיטה כשהיא במצב של חוסר אונים, טשטוש וערפול הכרה שמנעו ממנה מסוגלות להתנגד למעשיו, ובשלב כלשהו נכנס גם נאשם 2 לחדר.

הנאשמים, או מי מהם, הפשיטו את המתלוננת בחלק גופה התחתון, ובצוותא חדא אנסו אותה וביצעו בה מעשה סדום תוך ניצול מצבה המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, כאשר אחד מהם (הנאשם 1) החדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת והשני (הנאשם 2), בו זמנית או סמוך לכך, החדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה, עד ששניהם הגיעו לסיפוק מיני. כתוצאה מכך נגרמה למתלוננת חבלה גופנית - בדמות קרע בקרום הבתולין וכן דימום בפי הטבעת והנרתיק.

לאחר מעשים אלה, הנאשמים הלבישו את המתלוננת בבגדיה והנאשם 1 הודיע לאחותה, שכל העת חיפשה אותה טלפונית, שהיא יכולה לקחתה. הנאשם 1 תפס את המתלוננת בצווארה ודחף אותה מחוץ לדירה אל חדר המדרגות, שם ישבה מחוסרת הכרה עד שהגיעה אחותה.

בשל המעשים הללו, מיוחסות לנאשמים עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 345 (ב)(5) וסעיף 345 (ב)(3) יחד עם סעיף 345 (א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, ומעשה סדום לפי סעיף 347 (ב) בנסיבות סעיף 345 (ב)(5) וסעיף (345(ב)(3) יחד עם סעיף 345 (א)(4) לחוק הנ"ל.

האישום השני- במהלך חקירת תלונת המתלוננת על המעשים שלעיל, הובאו הנאשמים לחקירה, וביום 14.8.09, לאחר שכבר מסרו הודעות בפני החוקרים, הם ישבו יחד בתא המעצר, ותיאמו ביניהם גרסאות אותן ימסרו בחקירה, וזאת על מנת לנקות מעליהם את החשד בדבר ביצוע העבירות נשוא האישום הראשון.

בשל המעשים הללו מיוחסת לנאשמים עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

תשובת הנאשמים:

הנאשם 1 – מאשר שפגש במתלוננת, עימה לא היתה לו היכרות קודמת, בפאב הנדון, עת היא היתה שם. הוא לא הציע לה לשתות בירה, אלא שתו ביחד, וככל שהמתלוננת היתה מעורפלת ומטושטשת, זה היה בשל התמכרותה לסמים באותה עת, ולא בשל משהו שנמזג במשקה שלה. המשותף למתלוננת ולנאשם 1, היה הרקע שלהם בשימוש בסמים, הנאשם – נרקומן לשעבר, והמתלוננת – משתמשת פעילה. הוא אך חפץ לסייע לה להיגמל, והיא גם רצתה להסתייע בו. התקיפה המינית בדירה, שאליה אין מחלוקת שהשניים הגיעו, מוכחשת. כאשר המתלוננת שהתה בדירה, שם היה גם הנאשם 2, ומדובר אך בדקות ספורות, היא החלה להקיא ולהתנהג בצורה בלתי נשלטת ולכן גם הוצאה מהדירה על ידי נאשם 1, שהיה בקשר עם אחותה, כדי שתבוא לקחת אותה בשל מצבה.

אשר לאישום השני – אומנם הנאשמים שוחחו זה עם זה, אך אין מדובר בתכנים של שיבוש הליכים.

סנגורו של נאשם זה הטעים את הבעיה ליתן מענה נאות לכתב האישום, מאחר שהתלונה הוגשה בשיהוי של שלושה חודשים ואילו כתב האישום – הושהתה הגשתו, לדבריו, כמעט שנתיים.

נאשם 2- אישר שהוא אחיו של נאשם 1 ושגם לו אין היכרות קודמת עם המתלוננת. אין לו ידיעה על השתלשלות הדברים בין אחיו לבין המתלוננת טרם שהגיעו לדירה, וכאשר השניים הגיעו לשם הוא היה ישן. כופר בכל האמור לגביו בהקשר עבירות המין נשוא כתב האישום. אשר לאישום השני – הוא כפר בו.

מכאן- שביחס לאישום המרכזי, עבירות המין, המחלוקת היא אך סביב השאלה אם הנאשמים, או מי מהם, קיימו מגע מיני עם המתלוננת. אין חולק על עצם הימצאותה בדירה, במחיצתם, ואין טענה כי מדובר בקיום יחסי מין בהסכמה.

עדות המתלוננת ואמרותיה:

המתלוננת ל.ל העידה בישיבת 12.3.12, והיא, מטבע הדברים, עדת התביעה המרכזית, ועל דבריה בפנינו, יחד עם האמרות שנתנה במשטרה, והוגשו ביוזמת ההגנה, מבקשת התביעה לבסס את הרשעת הנאשמים.

המתלוננת סיפרה שהיא בת 21, ובעת עדותה מצויה היתה במסגרת המיועדת לנפגעי סמים. בגיל 14 עזבה את הבית בעיר הדרומית בה התגוררו הוריה, ונדדה בין מסגרות שונות. בשלהי 2008 עברה עבירות של גניבת ארנקים והושמה במעצר בית מלא בבית הוריה, אך משם יצאה, ללא רשות, באחד הלילות לאותו פאב שם עבדה גם אחותה כמלצרית, באשר המקום היה שייך לאביו של בן זוגה של האחות. היא שתתה שתיים - שלוש בירות (כהגדרתה, לא ברור אם הכוונה לבקבוקים או כוסות), ושוחחה עם אחותה ג. בעוד אחותה נתונה בלחץ של עבודה, אמרה לה המתלוננת שהיא יוצאת לקנות נקניקיה מחוץ לפאב, ושם פגשה את הנאשם 1, שלא היה מוכר לה קודם, והחלו לשוחח, והנאשם אמר לה שהיא מוכרת לו מהיחידה לנפגעי סמים. הוא הציע לה עזרה וסיפר שהוא מכיר אנשים רבים. מספר דקות לאחר מכן אמר שהוא חפץ בבירה, ושאל אם גם היא רוצה לשתות משהו. היא השיבה בחיוב, ומציינת שאותה עת היתה משתמשת בסמים באופן אינטנסיבי, הגם גילה הצעיר (היתה כבת 18) משאמרה שהיא חפצה לשתות בירה, הוא נכנס פנימה (הכוונה לפאב עצמו) והביא בירה שהוגשה לה פתוחה. לאחר מספר לגימות, בערך חצי בקבוק, היא מעידה ש"איבדתי את עצמי, ברמה של הייתי צריכה פשוט להיתמך, פשוט לא יכולתי לעמוד, כאילו ראיתי נקודות שחורות ברמה של ממש אובדן הכרה לחלוטין כמעט. מה שיכולתי לדבר, זה כבר היה דיבור מאוד מגומגם ולא ברור" (עמ' 20 ש. 28- ואילך). הדבר הפתיע את המתלוננת משום שהיתה מורגלת בשתיה. הנאשם שאל אם היא רוצה שיקח אותה לביתה, והיא השיבה בחיוב, ולקח אותה לרכב שעמד בכביש, כאשר היה ברור לה שהיא תילקח לביתה שלה. לא היה לה כח אפילו להיכנס לומר לאחותה שהיא פורשת. היא ציינה בפני הנאשם כיעד, מקום שהיה סמוך למגוריה, אך הבחינה שהרכב, שלא היה נהוג על ידי הנאשם, וזהות הנהג אינה ידועה לה, אינו נוסע לכיוון הנכון. כאשר ירדו מהרכב, הציע לה הנאשם שתישען עליו, והיא מעירה שבאותה עת היתה מוגדרת כאנורקסית ושקלה רק כ 34 קילו, והיתה חלשה.

היא מציינת שלא חשה שיכלה להתנגד לנאשם, ואכן התלוותה אליו. לזיכרונה, נהג הרכב לא ירד איתם. היא עלתה במדרגות, של אותו בניין שאחר כך נודע לה ששם דירת הנאשם 2, כאשר היא תלויה על הנאשם 1 במה שהיא מכנה "קטע גמור". האח, נאשם 2, פתח את הדלת, הם התיישבו בסלון, ולשאלת האח אם היא חפצה לעשן, הוא הוציא "באנג" ו- "קססה" והיא עישנה, תוך שמציינת שהיתה כה מכורה לסמים אותה עת שגם במצב של מוות, וכבקשה אחרונה לפני כן, היתה מבקשת סמים...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ