אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אחמד

מדינת ישראל נ' אחמד

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
2763-08-13
13/03/2014
בפני השופט:
נאיל מהנא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אעראר אחמד

החלטה

בפניי בקשה להורות על זיכוי הנאשם מחמת הגנת "הצורך" ו- "זוטי דברים" בהתאם לסעיפים 34יא ו- 34יז לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

אציין בפתח החלטתי כי אני דוחה את הבקשה.

מבוא

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב ללא מלווה בניגוד לסעיף 12א1(ב) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

על פי עובדות כתב האישום, ביום 02.08.13 בשעה 19:30 או בסמוך לכך, נהג הנאשם במחסום מזמוריה לכיוון כללי ירושלים. נטען בכתב האישום כי הנאשם נהג ברכב מבלי שישב במושב שלצידו מלווה כהגדרתו בפקודת התעבורה, זאת ובעת האירוע היה במהלך שלושת החודשים הראשונים מיום קבלת רישיון הנהיגה.

טרם מתן תושבה לאישום, ביקש הנאשם להורות על זיכויו מחמת הגנה של "זוטי דברים" בהתאם לסעיף 34יז לחוק העונשין; או "הגנת צורך" בהתאם לסעיף 34יא לחוק העונשין.

הנאשם טוען, כי הוא נהג ברכב ועימו נסעה אימו, אשר שימשה לו כמלווה, בדרכם חזרה מבית לחם לירושלים. לטענתו, במרחק קצר מהמחסום, האם התעלפה, איבדה את הכרתה, ותושבים מקומיים הורידו אותה מהרכב והחלו להגיש לה עזרה. בשלב זה לטענת הנאשם, כאשר האם היתה מחוץ לרכב, ולאור התקף חרדה שפקד אותו, החליט לנסוע ולהביא את אביו אשר היה באותה עת במחסום. הנאשם נתפס נוסע ברכב ביחד עם אביו, ללא שהיה מלווה במושב שלצידו, שכן אביו אינו עונה על הגדרת מלווה כאמור בפקודת התעבורה.

הנאשם תמך את בקשתו בתעודה רפואית של האם, לפיה באותו יום בערב, היא נבדקה על ידי רופא משפחה בקופת חולים כללית.

ביום 30.01.14 הורתי למאשימה להגיב לבקשה. אולם, עד למועד זה לא הוגשה תגובה מטעם המאשימה על אף אורכה נוספת שניתנה לה בהחלטתי מיום 02.03.14. לאור כך החלטתי לדון בבקשה בהעדר תגובה מטעם המאשימה.

על אף שהגנת "צורך" ו- "זוטי דברים" יש לטעון לאחר שמיעת הראיות ולא כטענה מקדמית, במקרה דנן, הצהיר הסניגור כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, ועל כן אני דן בבקשה כאילו הוכחה האשמה המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

דיון

הגנת "הצורך"

סעיף 34יא לחוק העונשין קובע כי:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו".

מדובר בטענות הגנה אשר על הנאשם הנטל להוכיח ובאם עלה בידו להרים נטל זה מחויב בית המשפט לזכותו.

נקבע בספרות המשפטית כי הגנת הצורך מבוססת, בין היתר, על התפיסה בדבר העדפת הרע במיעוטו. ההגנה נותנת מענה לסיטואציה שבה אינטרס מוגן של אדם נתון בסכנה, אשר אפשר למנוע את התממשותה רק על-ידי פגיעה באינטרס מוגן של אדם אחר. (ראה מרדכי קרמניצר, ראם שגב "הפעלת כוח בחקירות שירות-הבטחון הכללי - הרע במיעוטו?" משפט וממשל, כרך ד' (תשנ"ז-תשנ"ח) 667, בעמ' 694).

מכאן עולה השאלה האם מעשה הנהיגה ללא מלווה, כמתחייב בנסיבות העניין, היתה פעולה דרושה באופן מיידי להצלת חיי אימו של הנאשם כטענתו. התשובה לכך היא לטעמי שלילית. לא מצאתי בנימוקי הבקשה כל הסבר מדוע הסעת אביו מהמחסום היה בה כדי לגרום באופן מיידי להציל את אימו מהסכנה שבה היתה נתונה. הרי על פי טענתו של הנאשם אימו הורדה מהרכב על מנת שתקבל את הטיפול המיידי הדרוש מאנשים מקומיים. תמוה בעיניי מדוע עזב הנאשם את אימו, ובמקום לסייע בפעולות העזרה המיידית, הוא נכנע להתקפי החרדה שפקדו אותו ונסע ברכב כדי להביא את אביו ללא מלווה.

יחד עם זאת, גם אם אניח לטובת הנאשם כי יש בהסעת אביו למקום כדי להציל את חייה של אימו או לכל היותר כדי לשפר את מצבה, הרי הנאשם לא ענה על דרישות הסיפא של סייג הצורך, שכן הוא יכול היה לנקוט בדרך אחרת, כגון נסיעה עם מלווה אחר מלבד האם, או על ידי הזעקת האב באמצעות תחבורה ציבורית.

מוטב היה כי המבקש היה נוקט בדרך חלופית על מנת להביא את אביו. המבקש פעל תחת לחץ וחרדה ולקח את החוק לידיים. משכך, אני קובע כי הנאשם לא הרים את הנטל להוכיח כי עומדת לו הגנת הצורך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ