אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אזרזר

מדינת ישראל נ' אזרזר

תאריך פרסום : 22/06/2014 | גרסת הדפסה
גמ"ר
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
2761-11-08
12/06/2014
בפני השופט:
חנא סבאג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פנחס אזרזר
גזר-דין

גזר דין

1.הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת, בעבירות של גרם מוות ברשלנות, עבירות לפי הסעיפים 304 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") וסעיפים 40 ו 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), גרימת חבלה לאדם ונזק ולרכוש, עבירות לפי הסעיפים 62(2) ו- 38(3) לפקודת התעבורה , אי מתן זכות קדימה בצומת לפי תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") וסעיף 68 לפקודת התעבורה ובעבירה של פנייה שמאלה שלא בבטחה לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה. הנאשם זוכה בהכרעת הדין מעבירות של גרימת חבלה ונזק לרכוש ביחס לתאונה נוספת שהתרחשה בתכוף לתאונה הקטלנית.

2.עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, בקליפת אגוז אומר כי ביום 08.05.08 נהג הנאשם ברכב משא משטרתי (להלן: "המשטרתי"), ביצע פנייה שמאלה בצומת, לא הבחין בחן וולף (להלן: "המנוח") שרכב על אופנוע והגיח ממולו, חסם את נתיב נסיעתו וכתוצאה מכך, התנגש האופנוע ברכב המשטרתי, המנוח נהרג במקום, ונגרמו נזקים לאופנוע ולרכב המשטרתי.

3.להשלמת התמונה, עוד נטען בכתב האישום שכתוצאה מהתאונה עפו חלקים שפגעו באופנוע נוסף שנסע במקביל לאופנוע המנוח, וגרמו לנהג האופנוע הנוסף לאבד שליטה וליפול. כאמור, הנאשם נמצא זכאי בכל הקשור לעבירות הקשורות לאירוע זה.

טיעוני הצדדים לעונש

4.ביום 27.02.2014, לאחר שמיעת עדי המאשימה וההגנה לעונש, ולאחר שהגיש ב"כ הנאשם סט תעודות הוקרה ותיעוד אודות מצבם הרפואי של אשת הנאשם, של אביו ושל בנו הצעיר כראיות לעונש, נשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

5.ב"כ המאשימה הגיש את טיעוניו לעונש בכתב, צירף את גיליון הרשעותיו של הנאשם, הפנה והגיש פסיקה.

6.ב"כ המאשימה טען כי הערך החברתי המוגן בעבירה העיקרית שנפגע הוא קדושת החיים, שחשיבותו וחומרת הפגיעה בו קשה מנשוא, בשים לב לנזק העצום שנגרם למשפחה מאובדן המנוח.

7.במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ב"כ המאשימה טען כי העבירה בוצעה במלואה על ידי הנאשם, שהוא שימש כגורם יחיד ובלעדי להתרחשות התאונה והוא אחראי באופן מלא לתוצאותיה, כשהנזק שנגרם בפועל הוא מותו של המנוח.

8.ב"כ המאשימה טען כי הנסיבות שהיו בזמן האירוע לא תרמו ולא גרמו לתאונה. שכן, מזג האוויר היה טוב, טווח הראות היה אף מעולה והכביש תקין ויבש. וכן, נקבע כי מערכות הבטיחות של הרכב המשטרתי היו תקינים.

הוא הוסיף כי אין לזקוף את נהיגת המנוח באופנוע במהירות לטובת הנאשם. שכן, תנועה וכלל הימצאותם של אופנועים בכבישים זו תופעה ידועה ושגרתית ועל הנאשם היה להיערך לכך.

9.בנוסף, ב"כ המאשימה טען שהנזק שנגרם מביצוע העבירה הוא כבד, חמור ובלתי הפיך. הוא הרחיב וטען כי תאונת הדרכים גרמה למות המנוח ברגע אחד, בהיותו בן 38 במותו, אדם צעיר, עם שאיפות להתקדם, אב ל-3 ילדים בגילאים; 8 וחצי, 7 ושנתיים ביום התאונה. למשפחת המנוח נגרם כאב וסבל ברמה גבוהה וכל עונש שיוטל על הנאשם אין בו להקל מן הטרגדיה והשלכותיה הקשות.

10.ב"כ המאשימה הדגיש את העובדה כי הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו. הוא כפר וניהל הליך ארוך ונשמעו ראיות בתיק, כאשר הוא כפר בחלק העובדתי והטכני של התאונה, על אף שהודה בקשר הסיבתי, וזאת על אף שהמוות נגרם על המקום.

11.לטענתו, על אף שאין לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שניהל משפט, אם כי משלא הודה, אין הנאשם יכול ליהנות מהקלה בעונש בשל כך.

12.ב"כ המאשימה מסכים כי העדר עבר פלילי נזקף לטובתו ושיקול להפחתה בעונשו בתוך מתחם העונש ההולם.

13.ב"כ המאשימה חזר והדגיש כי אף לאחר הרשעתו, הנאשם לא לקח אחריות ולא הביע חרטה למעשהו ולתוצאה, כאשר, לטענתו, תסקיר שירות המבחן לא התייחס כלל וכלל לכך שהנאשם לקח אחריות או הביע חרטה, ודווקא נטיית הנאשם היא לרחם על עצמו ומבקש ליטול מעמד של קורבן.

14.ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי מטרת הענישה אינה רק הרתעתית אלא גם גמולית וברור שהטלת וריצוי העונשים תפגע ממשית בחרות, בחופש ובכלכלת הנאשם. אם כי הוא הדגיש כי אין במעמד הנאשם כשוטר ואף לא כקצין בכיר במשטרה בכדי לפטור אותו מעונש, עקב מעמדו.

15.ב"כ המאשימה טען כי שיקול אחר המתווה את העונש הראוי בתוך המתחם הוא שיקול הרתעת הרבים, שחשיבותו בנסיבות העניין רבה. בתי המשפט חזרו על הצורך להחמיר בעבירות מתחום התעבורה, על התוצאות הקשות העלולות לנבוע מעבירות אלה בכלל, לצורך הרתעת הרבים והגנה על הציבור. כאשר, המציאות הקיימת, הקטל בדרכים וריבוי תאונות הדרכים הקטלניות ועצם קיום תופעה זו, מחייבת את בתי המשפט לתרום חלקם למלחמה בתופעה, עד למיגורה המקסימאלי, תוך החמרה בעונש המוטל על הנהגים, והטלת עונשים מכאיבים מאוד בתוך מתחם העונש ההולם.

16.ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה בנוגע למקרים של המתה בתאונות דרכים, והדגיש את עיקרון אחידות הענישה, לרבות אודות היות הנאשם שוטר בתפקיד והיות המנוח רוכב אופנוע.

17.ב"כ המאשימה חזר וטען כי לא מתקיימים שיקולים להקלה בעונש הנאשם, כגון שיקולי הודאת הנאשם, לקיחת אחריות וחיסכון זמן שיפוטי יקר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ