אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אזולאי(עציר)

מדינת ישראל נ' אזולאי(עציר)

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
8424-07-13
04/07/2013
בפני השופט:
אלון אינפלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
זאן קלוד אזולאי (עציר)

החלטה

רקע עובדתי ודיוני

לפני ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע, כבוד השופט ד"ר י. ליבדרו, מיום 3.7.13, לפיו, במסגרת התיק העיקרי, הורה על שחרורו של המשיב ממעצר לשהייה בקהילה טיפולית "אילנות".

נגד המשיב הוגש כתב אישום יחד עם בקשה למעצרם עד תום ההליכים. כתב האישום (בנוסחו המתוקן בו הודה ברבות הימים) מייחס למשיב עבירות סחר בסם מסוכן (או אספקה), ועבירות נלוות בארבעה אישומים וכן אישום בגין התחזות כאדם אחר על ידי שימוש במסמך מזויף וזאת כהפרעה לשוטר בעת מעצרו. עבירות הסמים עניינן אספקה ומכירה לסוכנת משטרה, ארבע פעמים קוקאין בכמויות שבין מחצית הגרם לגרם וחצי, כאשר בשני מקרים הוסיף על כך גם חשיש, פעם בכמות של כ- 16 גרם ופעם אחת בכמות של כ- 66 גרם.

המדובר בעבירות סמים שבוצעו בעיקרן בחודש מרץ 2011. הנאשם נעצר בסוף חודש דצמבר באותה שנה.

המשיב נעצר עד תום ההליכים. החלטת המעצר נסמכת על העבירות לפי טיבן (אשר בכתב האישום המקורי היו רחבות יותר), כאשר סוגי הסמים ואופי הסחר לימד על מידת מסוכנות גבוהה. על כך הוסיף בית משפט השלום בהחלטתו מיום 24.1.12 (כב' השופט בן טולילה) והתחשב בחשש להמלטות מן המשטרה, לאחר שקבע כי האינדיקציות הן שברח במודע ולא משום שלא אותר כחסר בית. כן עמד בית המשפט על עברו המכביד מאוד של המשיב, העומד לו לרועץ.

ערר שהוגש לבית משפט זה נדחה ביום 7.2.13 (כב' השופטת יפה-כץ) אשר לא מצאה פגם בשיקולי בית משפט השלום. עם זאת, הורתה על עריכת תסקיר בעניינו. התסקיר (מיום 18.3.12) לא מצא כי קיימת אופציה טיפולית עבור המשיב ולא המליץ על שחרורו, וכך נותר המשיב במעצר עד עתה.

ביום 2.7.12, במסגרת הדיון בתיק העיקרי, בפני כב' השופט אמוראי, הודה המשיב והורשע בכתב האישום המתוקן המפורט לעיל והוזמן תסקיר לעניין העונש.

תסקיר "האב" לעניין העונש, מיום 2.12.12 אינו תסקיר חיובי ולא בא בהמלצות טיפוליות. התסקיר פרט את מסכת חייו הקשה של הנאשם, קשה בעיקר מבחינת התנהגותו שלו ומעשיו שלו. שירות המבחן מתאר כיצד החל להיות מעורב בפלילים עוד בגיל הנערות וכיצד עבר ממוסד טיפולי אחד למשנהו, מבלי שהצליח להתמודד עם הדרישות. מהתסקיר עולה עוד כי הנאשם השתמש בסמים מגוונים במשך כ- 15 שנה, ניסה להיגמל מספר פעמים במסגרות שונות, אך ללא הועיל.

מהתסקיר עולה כי במהלך השנים האחרונות לפני מעצרו היה מטופל רוב הזמן בתחליפי סם בקהילה. אם כי לא נמנע גם משימוש בסמי רחוב. הטיפול באותו מקום לא היה מעמיק והנאשם לא נרתם לעשות בעצמו שינוי של ממש. העבירות בוצעו, כעולה מטענת הנאשם ואשתו, בתקופה בה הייתה התדרדרות במצב הכלכלי של המשפחה, הנאשם חזר להשתמש בסם באופן יותר אינטנסיבי, וסחר בסם על מנת לממן את שימושו שלו. מספר ימים לאחר שנעצר חדל להשתמש בתחליפי סם, ולטענתו לא השתמש בסמים רוב תקופת שהייתו בבית הסוהר.

הנאשם לא הביע נכונות לקהילה שיקומית סגורה ושירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו בשל לערוך שינוי משמעותי בחייו, כי קהילה פתוחה לא תתאים למורכבות בעיותיו וכי התייחסותו לגורמי הטיפול היא תועלתנית, בהעדר מוטיבציה אמיתי לשיקום. לפיכך המליץ שירות המבחן לבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מוחשי ועונש מרתיע.

טענת המדינה לעונש בפני בית המשפט ביום 2.1.13, הייתה צפויה בנסיבות העניין. המדינה ביקשה עונש מאסר ממושך, בהצביעה על המעשים החמורים של כתב האישום, העבר הפלילי המכביד ואף על תסקיר שירות המבחן.

הסנגור, ואז הנאשם, הביעו רצון לבחון אפשרות של קהילה טיפולית סגורה, בניגוד למה שנאמר לשירות המבחן. בית המשפט עמד על נסיבות חייו של הנאשם שהוא בן 40, אב לשלשה ילדים, ריצה מעל 10 עונשי מאסר, בעל הפרעה דו קוטבית ומכור לסמים קשים כבר עשרות בשנים. בית המשפט ציין כי טיעון המדינה הוא נכון. יחד עם זאת ציין בית המשפט (מפי כב' השופט אמוראי) כי אם המצב כמות שהוא הרי הנאשם יחזור לעולם הסמים אף לאחר ריצוי עונש ממושך. בית המשפט התרשם כי הנאשם "משווע לעזרה על מנת להציל את חייו". בית המשפט הורה, לפיכך, על עריכת תסקיר חדש לבחון אפשרות שילוב הנאשם בקהילה סגורה.

בתסקיר שלאחר מכן, מיום 4.2.13, שינה גם שירות המבחן את טעמו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מכוון וממוקד לטיפול מהסוג הנדרש, מבין את הנזקים שגרם לעצמו בדרך חייו, ו"גיבש מוטיבציה ראשונית אותה ניתן למנף לטובת הליך גמילתו מהסם ושיקומו". עם זאת צויין כי ההתרשמות היא שהשינוי בעמדת הנאשם נובע, בין היתר, מההליכים המשפטיים נגדו. לפיכך ביקש שירות המבחן לעשות הבדיקות הנדרשות להתאמה לקהילה טיפולית וכך הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 11.2.13.

לאחר מכן נדחה הדיון שוב ושוב, בשל טיפול שירות המבחן בעניין, אשר הגיש תסקירים משלימים (טכניים) רבים. תחילה סברו בשירות המבחן כי הוא זקוק לקהילה המיועדת ל"תחלואה כפולה" אך לאחר בדיקה מעמיקה התברר כי אין הוא זקוק לקהילה כזו. לאחר תום הבירורים, ההליכים, הבדיקות והראיונות במקומות השונים, באה המלצת שירות המבחן לשלב את המשיב בקהילת "אילנות".

המדינה חזרה והדגיש כל הדרך כי היא מתנגדת לדרך זו וכי לשיטתה יש לגזור את דינו של הנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר. המדינה הדגיש בדיונים השונים, לרבות בדיון האחרון, את עילות המעצר אשר עמדו ביסוד מעצרו של הנאשם. בהם החשש להימלטות נוכח בריחתו לכאורה מהמשטרה למספר חודשים, והשגת מסמך זהות מזוייף (רישיון נהיגה ממדינת מרילנד), המסוכנות העולה מן המעשים ומעברו, ניסיונות הטיפול שנכשלו בעבר ואף אזכור קיומה של אלימות כלפי מטפלים בעבר, כפי שעלה מהתסקיר.

בית משפט השלום (הפעם מפי כב' השופט ד"ר ליבדרו, בהעדרו של כב' השופט אמוראי), החליט לקבל את המלצת שירות המחן והורה על שחרור המשיב לקהילה, בשילוב עם ערבויות כספיות ותנאים שקבע, בהם איסור מוחלט על יציאה מהקהילה, ללא החלטה שיפוטית מתאימה. זאת לאחר קבלת הבהרות משירות המבחן לגבי תנאי ההפיקוח המדויקים הקיימים בקהילה.

בית משפט השלום ציין כי הוא מודע היטב לחומרה הרבה של מעשיו של הנאשם. עם זאת נימק בית משפט קמא את החלטתו בהשראה מתיקון 113, המעמידה את שיקולי השיקום כשיקול מיוחד, בין שיקולי הענישה.

בית המשפט הזכיר כי על פי הפסיקה בדרך כלל לא תיבחן שאלת השיקום בשלב המעצר. אולם עתה, לקראת שלב גזר הדין, זה הוא המקום הנכון לבדוק הדברים. שכן, אם הדברים לא ייבחנו, לא בשלב המעצר ולא לקראת העונש, היא למעשה לא ניתן יהיה לבחון אפשרויות שיקום של נאשמים. בית המשפט הזכיר כי אין זו החלטה סופית לעניין העונש אלא "החלטה לצורך בחינה". הוא אף הזהיר את הנאשם שאל לו לפתח ציפייה כלשהי לשלב הטיעון הסופי לעונש.

בית המשפט התייחס לחשש המדינה מהפרה של תנאי השחרור, אך הזכיר כי הנאשם כבר ריצה, למעשה חלק גדול מעונשו (19 חודש, ומכאן שהסיכון שיפר – פחת. בית המשפט הזכיר כי מדובר במוסד רציני, וכי נאשם אחר באותה "פרשייה" שוחרר לאותה חלופה עצמה. בשל נימוקים אלה הורה בית משפט השלום הנכבד על השחרור, ומכאן הערר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ