אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אוליאל(עציר)

מדינת ישראל נ' אוליאל(עציר)

תאריך פרסום : 14/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום עכו
29635-09-10
14/02/2011
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
תמיר אוליאל
גזר-דין

גזר דין

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של התפרצות לבית מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל, בכך שביום 14/9/10, בין השעה 19:00 לשעה 20:30, התפרץ לדירת המתלוננת, ברח' אלקלעי 5/20 בעכו, באופן שיצא מחלון שבדירה סמוכה ונכנס לדירת המתלוננת תוך פתיחת חלון חדר הכביסה, וגנב משם ארנק ובתוכו 200 ₪, טבעת ושעון.

ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, ציינה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, טענה לתחכום בביצוען וכי הנאשם ביצע אותן בהיותו תחת השפעת סמים, ציינה את עברו הפלילי של הנאשם וכי כנגדו עומדים ותלויים שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה, האחד בן 12 חודשים והשני בן 4 חודשים, ועתרה להשית עליו מאסר בפועל לתקופה ממושכת, ולהפעיל את שני המאסרים המותנים הנ"ל במצטבר האחד לשני ובמצטבר למאסר בפועל שיוטל.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם בן 26, גדל בנסיבות מיוחדות ואומללות, דבר הביאו להסתבך בפלילים, וכי ברצונו לשנות את אורחות חייו. באשר לשני המאסרים המותנים הנ"ל, שאין חולק כי הם ברי ההפעלה בתיק שבפניי, טען הסנגור כי על הנאשם הוטלו, בת"פ 2705/07, מאסר מותנה בן 12 חודשים, שעניינו עבירות רכוש מסוג פשע, ומאסר מותנה נוסף בן 5 חודשים, שעניינו עבירות רכוש מסוג עוון, וכי מאחר ובהליך מאוחר יותר, בת"פ 7972-12-09, הורה בית המשפט על הפעלת המאסר המותנה הקצר, בן 5 החודשים, ולא את המאסר המותנה בן 12 החודשים, הרי שעתה יש להפעיל אך את יתרת המאסר המותנה בן 12 חודשים, היינו, 7 חודשים, מאחר ולפי ההלכה, אין להורות על הפעלת שני מאסרים מותנים שהושתו על נאשם באותו גזר דין, אלא שיש להפעיל את הארוך שביניהם, ושעה שהופעל, בהליך קודם, המאסר הקצר, ניתן להפעיל את המאסר המותנה הארוך, בהליך אחר, בניכוי תקופת המאסר המותנה הקצר,. הסנגור עתר להטיל על הנאשם מאסר בפועל מתון, ולהפעיל את המאסר המותנה בן 4 חודשים, ואת יתרת המאסר המותנה בן 12 חודשים ( 7 חודשים ), בחופף זה לזה, כמצוות סעיף 45(ב) לחוק העונשין.

העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות הן. עבירות הרכוש פוגעות בקניינו של הזולת, גורמות לו עוגמת נפש כבדה ומערערות את בטחונו האישי, שעה שמגלה הוא כי זר הסיג את גבולו, וחדר אל ביתו – מבצרו, ופגע בפרטיותו.

נפיצותן של עבירות אלה, עד שהפכו למכת מדינה ממש, מחייבת אף היא ענישה הולמת, על מנת להרתיע את הנאשם הנותן את הדין, וכן עבריינים פוטנציאליים, מלשוב ולבצען בעתיד, ועל מנת להוקיען ולהביע את סלידתו של בית המשפט מפני מעשי פשע אלה.

מצאתי כי חרף גילו הצעיר, צבר הנאשם לחובתו הרשעות קודמות רבות, שעיקרן בעבירות רכוש, בנוסף לעבירות סמים. כך, שהעבירות בהן הורשע בתיק שבפניי אינן כשלון יחיד ובבחינת מעידה חד פעמית, אלא שקדמו להן מעשי עבירה רבים, והדבר אך מלמד על אורח חיים עברייני ומסוכן. אציין, לעניין זה, כי הנאשם ריצה בעברו מאסרים בפועל לתקופות ממושכות, בגין עבירות רכוש, כאמור, וחרף זאת, הוא שב אל דרך הפשע, ונמצא מבצע את העבירות נשוא התיק בפניי, מספר חודשים לאחר שחרורו מריצוי מאסרו האחרון, שהוטל עליו בת"פ 24719-11-09 ובע"פ 7972-12-09 ( ראה הרשעה קודמת מס' 4 לגיליון ההרשעות ת/4 ). ואם לא די בכך, הרי שמצאתי כי לחובת הנאשם שני מאסרים על תנאי, האחד בן 12 חודשים, שהוטל בת"פ 2705/07 של בית משפט זה, והשני בן 4 חודשים, שהוטל בת"פ 7972-12-09 של בית המשפט המחוזי בחיפה, וחרף שני מאסרים מותנים אלה, שהונחו כחרב על צווארו, הוא לא חדל מביצוע מעשי עבירה, ושב וביצע את העבירות נשוא התיק בפניי, ללא מורא ורתיעה, והדבר מלמד על מסוכנותו של הנאשם לרכוש הציבור, על התעוזה ועל הזלזול שהוא מפגין כלפי רשויות החוק וכלפי הציבור ורכושו. בכל אלה יש כדי להחמיר בעונשו, על מנת לקיים אחר מטרת הענישה, שעניינה הרתעת הנאשם והרבים.

הכלל מורה כי מאסר על תנאי יופעל בחופף למאסר בפועל שהוטל בתיק הרלבנטי, ואך בנסיבות חריגות ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, יורה בית המשפט על הפעלת המאסר המותנה באופן חופף למאסר בפועל, כולו או חלקו ( סעיף 58 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 ). עברו הפלילי המכביד של הנאשם, טיב העבירות בהן הורשע, התעוזה והמסוכנות שהפגין, כפי שעולה מנסיבות ביצוע העבירות, הביאוני למסקנה כי יש לנהוג לפי הכלל הנ"ל, וכי לא מתקיימים בעניינו של הנאשם נימוקים מיוחדים לחרוג מהכלל הנ"ל.

באשר לטענת הסנגור, לפיה, יש להורות על הפעלת שני המאסרים המותנים הנ"ל באופן חופף זה לזה, בהתאם להוראת סעיף 45(ב) לחוק העונשין, הרי שדינה לדחייה. הוראת סעיף 45 לחוק העונשין נועדה למסדיר את אופן ריצוי עונשי מאסר בפועל, בינם לבין עצמם, ולא נועדה להסדיר את אופן הפעלת מאסרים על תנאי, בינם לבין עצמם. הוראת סעיף 45 הנ"ל מעוגנת בחוק העונשין, בפרק ו' סימן ב', שכותרתו " מאסר בפועל ", ומכאן, יש לקבוע כי כוונת המחוקק, שעה שנקט בלשון " מאסר" בהוראה זו, היא למאסר בפועל, ולא למאסר על תנאי. הכללים המסדירים את אופן הפעלת המאסרים על תנאי בינם לבין עצמם ובינם לבין מאסר בפועל מעוגנים בחלק נפרד אחר בחוק העונשין, בפרק ו' סימן ג', הנושא כותרת " מאסר על תנאי ".

טוען הסנגור כי, משהורה בית המשפט, בת"פ 24719-11-09, על הפעלת המאסר על תנאי הקצר, בן 5 חודשים, שהוטל בת"פ 2705/07, בצד המאסר על תנאי ארוך, בן 12 חודשים, ניתן להפעיל עתה אך את יתרת המאסר המותנה בן 12 חודשים, לאחר ניכוי תקופת המאסר המותנה הקצר, שהופעל, כאמור. אבחן להלן טענה זו, על רקע השתלשלות ההליכים הרלבנטיים השונים.

הנאשם נדון, בת"פ 2705/07 של בית משפט זה, למאסר בפועל וכן למאסר על תנאי בן 12 חודשים ל- 3 שנים, שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש עצמי בלבד, וכן למאסר מותנה בן 5 חודשים ל- 3 שנים, שלא יעבור עבירת רכוש אחרת או החזקת סם לשימוש עצמי בלבד.

בהמשך, הורשע הנאשם, בת"פ 24719-11-09, לאחר תיקון כתב האישום, בעבירות של הסגת גבול, גניבה והיזק לרכוש, ונדון, בין היתר, למאסר בפועל בן 4 חודשים, וכן הופעל במצטבר המאסר על תנאי בן 5 החודשים, שהוטל עליו בת"פ 2705/07 הנ"ל, וכן הוטל עליו מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת רכוש. בית המשפט המחוזי, בע"פ 7972-12-09, הורה כי המאסר המותנה בגין כל עבירת רכוש יעמוד על 4 חודשים.

יוצא כי, הפעלת המאסר המותנה בן 5 חודשים, שהוטל בת"פ 2705/07 הנ"ל, הייתה לאחר שהנאשם הורשע, בת"פ 24719-11-09, בעבירות מסוג עוון בלבד ( הסגת גבול, גניבה והיזק לרכוש ), בעוד שבית המשפט, במסגרת ת"פ 24719-11-09, לא היה מוסמך להורות על הפעלת המאסר המותנה הארוך, בן 12 חודשים, שהוטל בת"פ 2705/07 הנ"ל, מכיוון ומאסר מותנה זה לא היה בר הפעלה, משלא הורשע הנאשם בעבירת רכוש מסוג פשע, שהינה העבירה הנוספת המאפשרת הפעלת מאסר מותנה זה. מכאן, אך מאסר מותנה אחד מבין שני המאסרים המותנים שהושתו על הנאשם באותו גזר הדין ( בן 5 חודשים, כאמור, ) היה בר הפעלה, במסגרת ת"פ 24719-11-09, ולא שני המאסרים המותנים יחד.

טענת הנאשם, לפיה, רלבנטית אך במקרה בו נאשם נדון, באותו גזר דין, לשני מאסרים מותנים, ובית המשפט מורה על הפעלת אחד מהם, הוא הארוך מבין השניים, אף ששניהם היה ברי הפעלה, ובהמשך, מורשע הנאשם בהליך נוסף, אז יידרש בית המשפט להכריע בטענה הנ"ל, היינו, האם יש להפעיל את המאסר המותנה הארוך, שהיה ניתן להפעילו בתיק הקודם, או שמא אך את חלקו, בניכוי תקופת המאסר המותנה הקצר. כאמור, טענה זו לא רלבנטית לתיק שבפניי, שכן, במסגרת ת"פ 24719-11-09 הנ"ל, אך מאסר על תנאי אחד מתוך השניים הנ"ל היה בר הפעלה, והוא המאסר המותנה בן 5 חודשים, בעוד שהמאסר המותנה האחר, בן 12 חודשים, לא היה בר הפעלה כלל. עתה, ומשהורשע הנאשם בעבירות רכוש מסוג פשע, נמצא מאסר מותנה זה בר הפעלה, ויש להפעילו במלואו, ללא כל זיקה למאסר המותנה האחר, בן 5 חודשים, שכבר הופעל בהליך אחר, בגין עבירת רכוש אחרת, מסוג עוון.

לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת כלל הנטען ואני גוזר עליו את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.

ב. אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי בן 12 חודשים, שהוטל בת"פ 2705/07 של בית משפט זה, וכן על הפעלת המאסר המותנה בן 4 חודשים, שהוטל בע"פ

7972-12-09 במצטבר זה לזה ובמצטבר למאסר בפועל שהוטל בתיק שבפניי, כך שהנאשם ירצה מאסר בפועל לתקופה כוללת של 26 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 14/09/10.

ג. מאסר על תנאי של 15 חודשים לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת רכוש מסוג פשע ויורשע עליה.

ד. מאסר על תנאי של 8 חודשים לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, והתנאי הוא כי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ