אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אוטול

מדינת ישראל נ' אוטול

תאריך פרסום : 09/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
37573-03-13
01/12/2013
בפני השופט:
נתן זלוצ'ובר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל –
הנתבע:
ג'ון אוטול
גזר-דין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר הסדר טיעון לעניין תיקונו של כתב האישום, בכתב אישום מתוקן בעבירות הצתה והתפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה, עבירות לפי סעיפים 448(א)סיפא ו- 407 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי התביעה תעתור לעונש של שמונה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל וההגנה תטען לעונש באופן חופשי.

על פי עובדות כתב אישום המתוקן ב -10/12 הגיע הנאשם אל תחנת המשטרה בערד והגיש תלונה כנגד בנק הפועלים סניף ערד, בו התנהל חשבונו, בגין גניבת כספים על ידי הבנק מחשבונו. ב 2/13 הגיע הנאשם למשרדי אגף הרווחה בעיריית ערד והחל לעורר מהומה במקום. בהמשך לכך נעצר הנאשם והובא לתחנת המשטרה. שם שוחרר והורחק לתקופה של 30 ימים מהבנק וממחלקת הרווחה שבעיריית ערד.

בהמשך לאמור החליט הנאשם להצית את הבנק ולגרום לו לנזק. ביום 17/3/13 בשעת לילה מאוחרת הגיע הנאשם לבנק שהוא מצויד בפח דבק מגע, מצית ופטיש ולובש כפפות. הנאשם שפך דבק מגע על ארבע עמדות מידע ומשיכת מזומנים, הממוקמות בסמוך לכניסה לבנק, הצית נייר עיתון והבעיר את העמדות. הנאשם ניפץ את חלון דלת הכניסה של הבנק באמצעות הפטיש, נכנס אל הבנק, שפך דבק מגע על שטיח הכניסה והצית אותו. בהמשך לכך שבר הנאשם באמצעות הפטיש שני מסכי מחשב בעמדות הפקידים בבנק, ערם על שטיח הכניסה הבוער מספר כסאות ועיתונים כדי ללבות את האש. באותה עת סייר שוטר באזור, שמע קולות ניפוץ בבנק ומצא את הנאשם עומד סמוך למערום הכיסאות הבוער, כשהוא אוחז בידו האחת בפטיש ובידו השנייה פח דבק מגע. הנאשם הבחין בשוטר, אחז בכיסאות והשליכם לעברו ועלה לקומה השנייה בבנק. הנאשם התעלם מקריאות השוטר אשר מודיעו כי עליו לעצור, השליך אל גרם המדרגות כיסא נוסף וזאת על מנת למנוע מהשוטר לעלות אל הקומה השנייה. הנאשם נכנס לקומה והשוטר אחריו. לאחר שהשוטר נעזר בטייזר חשמלי, השליך הנאשם מידו את הפטיש ונעצר ע"י השוטר. ניידת כיבוי אש שהוזעקה למקום כיבתה את השריפה.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הבהירה, כי המאשימה הגבילה עצמה לעונש שהוא מקל רק בשל מצבו הרפואי של הנאשם אשר חולה במחלה חשוכת מרפא. כמו כן, ביקשה המאשימה להשית מאסר מותנה ופיצוי לבנק ולשוטר. ב"כ המאשימה טענה, כי מדובר בעבירה חמורה מאד ונסיבות ביצועה חמורות מאד. הנאשם חרף שחרורו ממעצר בתנאי הרחקה מהבנק החליט לבצע מעשה נקמה בבנק. הנאשם פרץ לבנק, הצית את הכניסה לבנק וזרע הרס רב בבנק וגם כשנתפס במקום ע"י השוטר, השליך לעברו כסאות ואף ניסה להימלט ממנו ולהכשיל את מעצרו. הנאשם מהווה סכנה לשלום הציבור והתנהגותו מלמדת כי יש להרחיקו מן הציבור לתקופה ממושכת. ב"כ המאשימה הפנתה לע"פ 7887/12 שם אישר בית המשפט העליון את המתחם שקבע בית המשפט קמא לעבירת ההצתה במקום ציבורי שהיה עמה נזק כספי אגב סכסוך כך שהמתחם נע בין שנתיים לארבע שנות מאסר וכן נקבע, כי המתחם אף נוטה לקולא.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש הדגיש, כי נסיבות חייו של הנאשם קשות מאד ותסכול רב והתנהגות שאינה מאפיינת אותו הביאו אותו לבצע את העבירה. תסקיר שירות המבחן בא בהמלצה להשתת מאסר קצר בדרך של עבודות שירות וזאת לאור החרטה, הנסיבות והמוטיבציה של הנאשם לחזור לחיים נורמטיביים. ההמלצה אינה ברת ביצוע, שכן הנאשם נמצא לא מתאים לבצע עבודות שירות בשל מצבו הרפואי הקשה. ב"כ הנאשם טען, כי הנזק לבנק היה מינורי, שכן למחרת המקרה הבנק חזר לעבודה סדירה. הנאשם הצית רק את השטיח שבכניסה לבנק ושני כספומטים. מדובר באזור מסחרי מבודד ובשעת לילה מאוחרת כשהבנק לא היה פעיל ולא היו אנשים בקרבה מידית לזירת העבירה, כך שלא נשקפה סכנת חיים לאדם. האש היתה זעירה כך שאפילו המתזים לא הופעלו. הנאשם חי בגפו בארץ. אין לו עבר פלילי. ב"כ הנאשם ביקש להשית על הנאשם עד שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם עולה, כי הנאשם בן 51, יליד אירלנד, רווק ואב לשני ילדים בגירים המתגוררים באנגליה. נסיבות חייו של הנאשם קשות מאד והוא גדל במסגרת משפחתית בה חווה דחייה, התעללות, הזנחה וחוסר ביטחון קיומי. למעשה לא היו הורים ברקע שתמכו בגידולו והוא נשלח לפנימיות שגם בהם חווה התעללויות. הנאשם חולה חשוכת מרפא ובעבר טופל תרופתית. עתה אינו נוטל תרופות הן בשל מצבו הכלכלי והן בשל כך שלא רואה טעם להמשיך בחייו אם ישלח לכלא. בנוגע לעבירה, הנאשם הודה בביצועה, והביע צער על כך. עוד שיתף, כי הרקע לביצועה היה בשל העלמות לא ברורה של 5,000 ₪ מחשבון הבנק שלו וקשייו לעמוד בתשלומי שכר הדירה בעקבות כך וכן תחושת בושה אל מול בנו אשר שהה באותה עת בארץ. הנאשם סבר, כי יעורר את תשומת לבו של הבנק בביצוע העבירה ובעקבות כך יטופל עניינו הכספי שם. השירות התרשם, כי מדובר בנאשם בעל דפוסי התנהגות וחשיבה קונפורמיים ובעל תפיסת עולם חיובית ומתפקדת. עוד התרשם השירות, כי מדובר באירוע חריג בנוף חייו של הנאשם ומדובר בעבירה ראשונה שביצע. לאור כל האמור, השירות סבר, כי יש להשית על הנאשם מאסר קצר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות וכן מאסר מותנה.

כמפורט בסעיף40 ב לחוק העונשין, "העיקרון המנחה בענישה, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" כאשר חומרת מעשה העבירה, הינה בנסיבותיו.

בדברי ההסבר להצעת החוק צוין, כי יחס הולם" מבטא את עיקרון הגמול".

נסיבות האירוע קשות והעבירות חמורות. שחרורו של הנאשם ממעצר בתנאי הרחקתו מהבנק לא הרתיעו אותו והוא ביצע את המעשה תוך שהוא מפר את צו ההרחקה. הנאשם בא מצויד לזירה בפטיש, דבק מגע ומצית והחל לזרוע הרס מחוץ לבנק בעמדות הכספומט, אך הוא לא הסתפק בכך, אלא ניפץ באמצעות הפטיש את דלת הכניסה והמשיך במסע ההרס, תוך שהוא מנפץ מסכי מחשב ומצית את שטיח הכניסה כשבכוונתו לגרום לשריפה. נדמה שאלמלא ערנותו של השוטר שהגיע באקראי, היה ממשיך הנאשם במסע ההרס והנזק לבנק היה גדול בהרבה. הנאשם לא נרתע מהשוטר ולא נכנע לדרישותיו, אלא זרק לעברו כיסא וניסה להכשילו בכך שחסם את המעבר אליו באמצעות כיסא נוסף.

הנאשם פגע פגיעה קשה בערכים חברתיים מוגנים שהם שלום הציבור וביטחונו. הנאשם במעשיו סיכן את שלום הציבור. כמו כן, הנאשם הביע זלזול ברשויות אכיפת החוק עת הפר את צו ההרחקה ולא נשמע להוראות השוטר שהיה במקום הזירה והורה לו לעצור ואף ניסה להכשילו. פגיעה זו פוגעת בסדרי שלטון ומשפט וביכולתם של השוטרים להשליט סדר ולאכוף את החוק. כמו כן, ישנה פגיעה בקניינו של הזולת, הבנק.

על פי התיקון בחוק בעניין הבניית הענישה ובשים לב לעקרון הלימות הענישה ונימוקי הצדדים, נראה שהמקרה מחייב ענישה מוחשית וזו גם מדיניות הענישה הנהוגה במקרים מעין אלה. הגישה הכללית בפסיקה היא להחמיר בעבירות הצתה שכן גלומה בהן חומרה שנעוצה בכך שתחילתן ידוע, אך סופן לעולם אינו צפוי. פוטנציאל הסיכון הוא רב והנזק יכול שיהיה הן בחיי אדם והן ברכוש בהיקף כספי רב.

בע"פ 3210/06 פענ' מדינת ישראל, תק-על 2007(1), 3728, 3732 (2007), נקבע:
"
עיון בפסיקה לעניין הענישה בעבירת ההצתה מעלה כי בתי המשפט נדרשים לכך בחומרה רבה, אף כי לא תמיד מצאה ההתיחסות המחמירה את ביטויה ב"שורה התחתונה" של העונשים שהוטלו. הפרמטרים הרלבנטיים האפשריים לגזירת העונש על עבירה זו כשלעצמה, הם חומרת התוצאה, השאלה האם היו בני אדם במקום והועמדו בסכנה, עברו הפלילי של הנאשם וכיוצא בזה. במקרה שיש בו דמיון מסוים לנידון דידן - בהקשר להצתה, שכן בענייננו ישנן גם עבירות אחרות - ע"פ 73/89 מדינת ישראל נ' לוי (לא פורסם) הוחמר העונש בבית משפט זה מפי השופט מלץ - בלא מיצוי הדין, שכן המדובר היה בערעור המדינה, שבו אין נוהגים למצות עד תום - שלוש וחצי שנות מאסר ושנה של מאסר על תנאי. אך בעניין דומה אחר (ת"פ (ת"א) 40135/06 פרקליטות מחוז המרכז נ' ל' א' (לא פורסם, השופט קרא) הוטלו בהסדר טיעון 12 חודשי מאסר בפועל ו-12 על תנאי. במקרה של הצתת חנות באישון בוקר הוטל עונש של ארבע שנות מאסר ושנה מאסר על תנאי וכן קנס, והוא אושר בבית משפט זה (ע"פ 4137/00 קדושיאן נ' מדינת ישראל, (לא פורסם)); במקרה אחר, של הצתת פנצ'ריה הוטלה שנת מאסר בפועל ושנה על תנאי והדבר אושר בבית משפט זה ע"פ 11748/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (המדינה לא עירערה). במקרה אחר של הצתת חנות הוטל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת כץ-יפה) מאסר בפועל של שלוש שנים וכן מאסר על תנאי (ת"פ (באר שבע) 8101/01 מדינת ישראל נ' קירי (לא פורסם)); על הצתת מכון כושר באישון לילה ( ת"פ 205/02 (חיפה) מדינת ישראל נ' כבהה (לא פורסם) (השופט שפירא) הוטלו 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי של 8 חודשים; בהצתת רכב הוטלו 18 חודשי מאסר בפועל וכן שנה על תנאי (ת"פ (חיפה) 5073/06 מדינת ישראל נ' דבאח (לא פורסם, השופט אלרון)). במקרה של הצתת בית כנסת (ע"פ 3495/01 צליח וכהן נ' מדינת ישראל, לא פורסם) אושר בבית משפט זה עונש של שלוש וחצי שנות מאסר (לנאשם אחד) ושתיים וחצי שנים (לנאשם שני) והפעלת מאסר על תנאי של 18 חודשים. אמנם, בהצתת מתקן ספורט (ת"פ (ירושלים) 986/05, לא פורסם, השופטת שטייניץ) הוטלו על צעיר בן 18.5, אדם בעל נסיבות אישיות מיוחדות, עבודות שירות של 6 חודשים. בדומה, בית משפט זה הקל לא מכבר בהסכמת המדינה בעונשו של פירומן שסבל מהפרעה נפשית ועבר טיפולים במרפאה לבריאות הנפש, ועונשו הועמד על 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיקוח קצין מבחן (ע"פ 6870/05 צ' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). ואולם, אלה החריגים, הכרוכים בהפרעה נפשית. מנגד, במקרה של הצתת מרפאת שיניים לשם מרמת ביטוח, תוך נזק לדירת שכנים ופציעות לדייריה, הוטלו שבע שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי (ת"פ (ת"א) 40092/03 מדינת ישראל נ' ג' (לא פורסם, השופט כספי).

(4) עינינו הרואות כי רף הענישה אינו אחיד, ונשקל בכל מקרה לנסיבותיו. נטעים כאן, כי לדידנו הצתה במקום שבו חיי אדם הוטלו או יכלו להיות מוטלים בכף מצדיקה ככלל מאסר של שנים ממושכות, על פי הכוונתו של המחוקק, ואורכה המדויק של התקופה ייקבע בכל מקרה לגופו."

מתחם הענישה בנסיבות מקרה זה נע בין תשעה חודשים לשלוש שנות מאסר.

השיקול של הרתעת הנאשם בפרט והציבור בכלל גובר בנסיבות העניין על הצורך להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם. עם זאת, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם בעת גזירת העונש. לזכות הנאשם אני לוקח בחשבון את הודאתו בעבודות כתב האישום המתוקן, ההודאה חסכה זמן שיפוטי, זמן תביעה ומזמנם של העדים. הנאשם ללא עבר פלילי. מתסקיר שירות המבחן עולה תמונה קשה ביותר של נסיבות חייו ומפאת צנעת הפרט אלה לא יפורטו ומי שרשאי לעיין בתסקיר יכול גם להתרשם מהם. יצוין, כי נסיבות חייו חריגות וקשות במיוחד. בנוסף, הנאשם חולה במחלה חשוכת מרפא ונכון לימים אלה הוא אינו ממשיך בטיפול התרופתי שניתן לו בעבר מסיבותיו הוא. האירוע חריג ואינו משקף את אורחות חייו. לנאשם אין תמיכה של בני משפחה בארץ, שכן הוא חי לבדו. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו ומהתסקיר עולה, כי מאמציו לשיקום ולהחזרת חייו למסלול נורמטיבי כבירים.

לאחר ששמעתי את התובעת, את ב"כ הנאשם, את הנאשם, עיינתי בתסקיר שירות המבחן ובהתחשב בעבירות החמורות בהן הורשע הנאשם ובנימוקים לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 17/3/13 ועד 16/6/13.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ