אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אוחנינה

מדינת ישראל נ' אוחנינה

תאריך פרסום : 20/10/2010 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
5303-09-10
19/10/2010
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
משה אוחנינה
פסק-דין

פסק דין

ביום 09.03.09 ב-תד 11082/08, כב' בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו, כב' הש' ישראל ויטלסון, גזר את דינו של המשיב בעבירות חמורות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה ואחרות לעונשים שונים, בין היתר, שמונה חודשים מאסר על תנאי, שלא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות. לא חלפו ימים רבים, והנה ביום 17.08.09, כחמישה חודשים אחרי גזר הדין, נהג המשיב, למרות גזר הדין הקודם, בפסילה, שיכור, ועבר עוד עבירות נוספות של אי-ציות להוראות שוטר ואחרות.

מדובר במי שהוא יליד 1949, לחובתו עבר פלילי מכביד למדי, המחזיק 17 הרשעות בדין, בעשרות עבירות רכוש, סמים, אלימות, אי-ציות לחוק (תקיפת שוטר וכיוצא באלה), וכן יותר מ-48 הרשעות תעבורה מסוגים שונים, בהן עבירות חמורות ועבירות של נהיגה בזמן פסילה.

מדובר במי שיותר מפעם אחת ריצה עונשי מאסר בפועל, תקופת המאסר האחרונה אותה ריצה היא בשנת 2006.

התיק הנוכחי שבשלו הערעור, כפי שצוין לעיל, תיק חמור, חומרתו רבה בעיקר בשל טיב העבירות שיש בהן סיכוי של ממש לביטחונם של עוברי הדרך, אפילו לביטחונו של המשיב עצמו. בשעת בוקר, המשיב, בחוצותיה של עיר ברחוב סואן נוהג כשהוא שיכור וכשהוא פסול מלנהוג.

התביעה, לערעורה, צירפה פסיקה של בית המשפט העליון וערכאות אחרות, כולה פסיקה נכונה, המלמדת שהאינטרס הציבורי מחייב מקום שבו המשיב עבר עבירות כה חמורות שדינו לשהות מאחורי סורג ובריח.

יתרה מכך, סעיפים 55 ו-56 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, קובעים כי על דרך הכלל, מי שיש לחובתו מאסר מותנה, ברירת המחדל היא, שבית המשפט יורה על הפעלת התנאי.

בנסיבות חריגות, כאשר בנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את מאסר על תנאי מטעמים שיירשמו, רשאי בית המשפט להאריך את אותו מאסר על תנאי, וגם זאת רק בשל כישלון ראשון לאחר הטלת התנאי.

במקרה שבפנינו, באמרת אגב אוסיף שבית המשפט רשאי גם לפי סעיפים 82 ו-85 להאריך תנאי אף יותר מפעם אחת, משום שבמקרה זה, עפ"י המלצת שירות המבחן, בשל שהמשיב יקבל טיפול מסמים הוארך התנאי בעניינו.

לכל הנסיבות החמורות שתוארו לעיל וחומרת העבירה וטיעוני המדינה, היה ער בית המשפט קמא. בתיק שבפניי, פל' 1523/09, כב' הש' איזקסון בחר לקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב, שני תסקירים אכן התקבלו ושירות המבחן, בסופו של יום, בתסקיר מיום 12.07.10, המליץ על פיקוח סמים בעניינו של המשיב.

בית משפט קמא, תוך התלבטות, כפי שציין בגזר דינו, לקח החלטה להעדיף את הפן השיקומי בעניינו של המשיב.

מטרות הענישה, כך נהוג לומר, הינן ארבע:

הקבוצה הראשונה היא מטרות המניעה, ההרתעה, הרתעת היחיד והרתעת הרבים, ולא פחות חשוב – מטרת גמול, לגמול לו לרשע על פי רשעותו.

המטרה הרביעית הנפרדת היא מטרת השיקום – בית המשפט צריך בכל מקרה ספציפי בהתאם לנסיבות, חומרת המעשה, העבירה, עבר פלילי ונסיבות אישיות לבחור מהו הנתיב שיש ללכת בו מצומת הדרכים שאחת מוליכה לבית אבן, המטרות שניתן לחשוב, לא תמיד בצדק, שהן מייצגות את האינטרס הציבורי, כך יצוין לעיל, לבין המטרה האחרת ששמה עיקר בעניינה באינטרס של העבריין.

אלא שכפי שציינתי לעיל, לא תמיד חלוקה זאת היא חלוקה נכונה. הרבה מקרים אינטרס הציבור לדבוק בדרך השיקומית. עבריין אשר זונח את דרך הפשע הינו הישג לחברה. הליך שיקומי שמצליח, החברה כולה מרוויחה ממנו. האינטרס של מניעת עבירות מושג, אם כי בדרך שונה.

בית משפט קמא אכן, בניגוד לפסיקה המקובלת, בחר בדרך השיקומית.

המדינה סבורה, בערעורה הנוכחי, שדרך השיקום איננה דרך ראויה ומבקשת שערכאת הערעור תקבע שבכך טעה בית המשפט קמא, ובשום פנים ואופן לא אוכל לעשות זאת.

מדובר, כאמור, במשיב בן 60, ששירות המבחן ממליץ ליתן לו סיכוי לטובתו ולטובת החברה.

בכל ההליך נגד בית משפט קמא ועד עתה אין טענה שהוא נכשל בדרך השיקומית, ולכן, גדיעת ההליך השיקומי עתה איננה מוצדקת.

בנסיבות אלה, ותוך שהנני ער לעובדה שהמשיב איננו נקי מסמים, אך השימוש שלו בסמים הוא מרובן באמצעות שירות המבחן ובאמצעות טיפול של סמים חוקיים, הנני מוצא שלא לקבל את עיקרו של ערעור המדינה, ובכל זאת, להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, שהמדינה לא הגישה, ומורה על הארכת המבחן שגזר בית המשפט קמא, לשנה, כך שהוא יהיה במבחן כשנתיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ