אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אדי נעים

מדינת ישראל נ' אדי נעים

תאריך פרסום : 13/01/2014 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
1043-05-12
02/01/2014
בפני השופט:
דלית ורד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אדי נעים
הכרעת-דין

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש דו"ח לפיו נסע במושב האחורי, ברכב שהיו מותקנות בו חגורות בטיחות, מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה).

נסיבות המקרה על פי המצוין בדו"ח היו כדלקמן:

ביום 13.11.11 שעה 10:30, עת היה השוטר רס"מ פלד אריה (להלן – השוטר) בסיור שגרתי על צומת הולץ, מכיוון דרום לצפון. נסע בניידת אחרי רכב מסוג יונדאי שמספרו 60-894-69 (להלן – הרכב), והבחין מבעד לחלון האחורי של הרכב בנאשם אשר ישב מאחור כשאינו חגור, בזמן שעבר מצד לצד בתוך הרכב.

השוטר כרז לנהג הרכב לעצור. ומשחלף על פני הרכב בנסיעה מצדו, תוך שמירת קשר עין רצוף עמו, הבחין שוב כי הנאשם היה ללא חגורת בטיחות.

תגובת הנאשם בדו"ח, משיוחסה לו העבירה: "הייתי עם חגורת בטיחות ועברתי צד כדי לדבר בפלאפון".

בדיון הקראת כתב האישום, ב- 29.5.12, כפר הנאשם במיוחס לו וטען "לא אני נהגתי, הגיע שוטר ועצר את הרכב.. לטענתו לא הייתי חגור במושב האחורי. עצר אותנו בצומת מסוכן, היו עוד שני נוסעים כולל הנהג, סה"כ היינו שלושה. הכל מצולם. העדים לא יכלו להגיע".

מטעם התביעה העיד השוטר, ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, באתי לכלל מסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, זאת לאחר שהזהרתי עצמי כי גרסת התביעה מבוססת על עדות יחידה. אלו טעמי:

לטענת הנאשם, השוטר בתחילה עצר אותם בצומת הולץ, לקח מהם מסמכים והלך לניידת, ורק כשהשוטר חזר לרכב, הבחין שהנאשם אינו חגור ובלשונו: "..עצרת אותנו בצומת הולץ.. לקחת תעודה והלכת לרכב, חזרת ואז אמרת "אני רואה שאתה בלי חגורה" ואז הלכת להביא את הדו"ח. בפעם השנייה שהחזרת את התעודה ראית שאני בלי חגורה. לא בפעם הראשונה.." (פרוט' עמ' 4 שורות 24-27).

השוטר העיד כי בתחילה בזמן שנסע מאחורי הרכב, הבחין בנאשם כשהוא "..עובר מצד לצד בתוך הרכב.." וציין: "לא הגיוני שאדם יעבור מצד לצד כשהוא חגור..", ולאחר מכן הבחין בו "..כשחלפתי על פני הרכב שלכם עם הניידת.." (פרוט' עמ' 4 שורות 21-22).

לשאלת הנאשם השיב השוטר: "..ראיתי אותך באופן ברור נע מצד לצד בתוך הרכב. כרזתי לך לעצור. נסעתי מאחורי הרכב שלך כדי שרכב אחר לא יכנס בינינו רכב אחר. ברגע שראיתי שאתה עוצר עברתי אותך ועמדתי לפניך. ירדתי מהרכב, ביקשתי את הפרטים שלך, חזרתי חזרה ובדקתי את פרטיך, חזרתי אליך שוב ואמרתי לך שאני רושם לך דו"ח על חגורה" (פרוט' עמ' 4 שורות 28-31 – עמ' 5 שורה 1).

בתגובתו בדו"ח, אישר הנאשם כי עבר מצד לצד, ובאמירתו זו יש משום תמיכה בגרסתו של השוטר. ניתן אף ללמוד ממנה, כי הנאשם ידע כי העבירה של נסיעה בהיותו בלתי חגור, מיוחסת לו בגין כך שהשוטר הבחין כי עבר מצד לצד.

יתירה מזו, הנאשם עצמו אישר, כי לא ניתן לעבור מצד לצד בתוך הרכב בעת שחגורים (פרוט' עמ' 5 שורה 31), אולם לדבריו הוא עבר מצד לצד רק לאחר שהרכב נעצר.

טענתו זו של הנאשם נשמעה לראשונה בעת חקירתו הנגדית. בתגובתו בדו"ח הנאשם הסביר כי "עברתי צד כדי לדבר בפלאפון" אך נמנע מלציין כי עשה זאת רק אחרי שהרכב עצר. משכך, טענתו זו הינה בגדר "טענה כבושה" שמשקלה מועט.

באשר לעצם ההסבר, לא ברור מדוע השיחה בפלאפון הצריכה את מעבר הנאשם מצד לצד. זאת ועוד, אם אכן המעבר מצד לצד נעשה רק אחרי שהרכב נעצר, כנטען, מדוע היה נדרש כלל להסביר את הצורך בו.

אני סבורה כי תיאור הדברים על ידי השוטר, בו נתתי אמון מלא, מהווה הסבר סדור ומלא לגבי האופן בו הבחין בביצוע העבירה, ושומט את הקרקע מתחת לטענת הנאשם בדבר אי היכולת להבחין בו. ויודגש, השוטר הבחין בביצוע העבירה אף בעת שחלף על פני הרכב בנסיעה במקביל לו, וזאת מתוך מטרה לעצרו.

זאת ועוד, אין לנאשם כל גרסה מדוע מלכתחילה נדרשה עצירת הרכב, לנוכח גרסתו כי השוטר הבחין בביצוע העבירה רק לאחר עצירת הרכב. הנאשם לא טען כי הרכב נעצר לביקורת שגרתית, והוא אף הדגיש כי הנהג נדרש לעצור בצומת מסוכן.

בנוסף, לא הייתה בפי הנאשם טענה כי גם חבריו נדרשו להציג בפני השוטר תעודה מזהה או כי גם להם נרשם דו"ח בגין אי חגירת חגורת בטיחות, והוא לא סתר את טענתו של השוטר, כי עוד מלכתחילה פנה לנאשם בדרישה להזדהות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ