אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אגייב

מדינת ישראל נ' אגייב

תאריך פרסום : 11/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
32417-03-11
07/05/2012
בפני השופט:
חגי טרסי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רופט אגייב - הובא
הכרעת-דין

בפני

שופט חגי טרסי

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות תקיפה, איומים והעלבת עובד ציבור – עבירות על סעיפים 379, 192 ו- 288 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"). על פי עובדות כתב האישום, ביום 8.5.10, בסמוך לשעה 8:00, ישבו המתלוננות (להלן: "יפה" ו- "איריס") על ספסל ברחוב סמילנסקי בנתניה. הנאשם ניגש אל המתלוננות, החל לדבר איתן ואף הגיש פרח ליפה. הוא התיישב על ספסל סמוך והמשיך לדבר איתן, גם לאחר שהתבקש על ידי איריס לעזוב את המקום. איריס אמרה לו כי תזמין משטרה ובתגובה איים הנאשם כי יבעט בה ובשוטרים ויזיין את אמא שלה. בהמשך, תקף הנאשם את יפה בכך שנגח בראשה ודחף אותה בחזה. כשהגיעו שוטרים למקום אף איים עליה ברוסית: "חכי אני אתפוס אותך ואזיין אותך". כמו כן איים על איריס שייתן לה בוקס ויעיף אותה לעזאזל. כשהגיע למקום השוטר הראל פולינסקי, איים הנאשם בנוכחותו על המתלוננות בכך שאמר שיזיין את אמה שלהן וכי הן תשלמנה ביוקר על עירוב המשטרה. הוא העליב את השוטר הנ"ל כשאמר לו: "מי אתם, אתם לא יכולים לעשות כלום, אני שם עליכם זין, אני לא פוחד מכם", ולאחר שנעצר, השתולל בניידת בדרך לתחנת המשטרה וצעק כי כל השוטרים מאנייקים וזונות.

בישיבת המענה טען ב"כ הנאשם כי המתלוננות עצמן היו שתויות וכי הן אלו שאיימו עליו, בעוד הוא עצמו לא תקף אותן ולא איים עליהן. באשר לדברי העלבון שהשמיע כלפי השוטרים, הרי שאלה נאמרו מתוך כעס, בשל תחושתו כי נעשה לו עוול, ולא מתוך כוונה להעליב את השוטרים. אציין כבר עתה כי לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שהובאו בפני, אין לי כל ספק כי הנאשם אכן ביצע את מרבית המעשים שיוחסו לו בכתב האישום, בעת שהיה נתון בגילופין, ועל כן החלטתי להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום להלן יובאו נימוקיי.

מסכת הראיות:

מטעם התביעה העידו המתלוננות והשוטר הראל פולינסקי. כמו כן הוגש בהסכמה דו"ח פעולה שערך השוטר עידן חן. ראשונה העידה המתלוננת יפה. כבר בפתח הדברים אדגיש כי עדה זו הותירה בי רושם מהימן ביותר. היא מסרה תיאור שוטף, בהיר והגיוני של השתלשלות האירועים, תיאור מלא ומקיף, אשר במהלכו חשפה גם פרטים שעלולים להאיר את התנהגותה באור שלילי או לתמוך בגרסת הנאשם בהקשרים מסוימים. גם במהלך החקירה הנגדית עמדה באופן החלטתי על גרסתה, ובשום שלב לא עלתה טענה בדבר קיומן של סתירות בין עדותה היום לבין הגרסה שמסרה במשטרה מייד לאחר האירוע. התוצאה היא כי אני נותן אמון מלא ובלתי מסויג בעדותה של יפה, ואין לי כל ספק כי היא מתארת נאמנה את האירועים שהתרחשו במועד הנקוב בכתב האישום.

המדובר בבחורה כבת 21, אשר בבוקרו של אותו יום חזרה עם חברתה איריס ממסיבה במועדון בתל-אביב. השתיים בילו במועדון במהלך כל הלילה, וחזרו במונית שירות לנתניה לפנות בוקר. לדברי יפה, במהלך השהייה במועדון, עובר לשעה 1:00, היא שתתה שתי כוסות של וודקה מעורבת במשקה X-L. חברתה שתתה לכל היותר כוס אחת של משקה יותר ממנה, אך מכל מקום, בשעות הבוקר, בעת שפגשו בנאשם, כבר לא הייתה מי מהן שתויה או תחת השפעה משמעותית של המשקאות. בדרכן לביתן ממקום ירידתן מהמונית, חשו השתיים צורך לנוח, בשל העקבים הגבוהים שנעלו לרגליהן, ועל כן התיישבו על ספסל ברחוב סמילנסקי.

במהלך ישיבתן הגיע למקום הנאשם, אשר לא היה מוכר להן כלל, וביקש להתכבד מהחטיף שחלקו ביניהן. מתוך נימוס כיבדה אותו יפה, וכעבור דקה או שתיים קטף הנאשם פרח והגיש לה אותו. הנאשם שאל לשמותיהן, והן מסרו לו שמות בדויים. המתלוננות ניסו להתעלם ממנו, מתוך הבנה כי מדובר באדם הנתון תחת השפעת משקאות משכרים, אך הוא המשיך להטרידן ובשלב מסוים כינה את חברתה "ג'ינג'ית מכוערת". איריס ביקשה ממנו לעזוב את המקום ולהניח להן לנפשן, אך הוא לא התייחס לבקשתה. בשלב מסוים החל הנאשם לצעוק ולקלל, וכינה את המתלוננות "זונות ושרמוטות". בשלב זה השיבו לו גם המתלוננות בכינויי גנאי כגון "מכוער" ו- "דביל". הן שבו וביקשו ממנו לעזוב את המקום אך הוא לא נעתר לבקשתן גם לאחר שיפה הודיעה לו שבכוונתה להתקשר לאביה. בשיחת הטלפון המליץ לה אביה לפנות לעזרת חברו העובד בפיצוציה סמוכה, אך בסופו של דבר היא בחרה שלא לעשות כן.

לבסוף הודיעה איריס לנאשם כי בכוונתה לפנות לעזרת המשטרה, אך הוא השיב כי אינו פוחד. איריס התקשרה למשטרה, ובשלב זה התעמת הנאשם עם יפה. יפה קמה מהספסל וביקשה מהנאשם לעזוב את המקום, אך הוא רק התקרב אליה. היא הרימה את ידיה על מנת להרחיקו, אך הוא הורה לה להוריד את הידיים, וכשעשתה כן נגח הנאשם בראשה ודחף אותה לאחור באזור החזה. בדקות שחלפו עד לבוא השוטרים המשיך הנאשם לקלל, וכשאלו הגיעו הנאשם החל להתפרע, צעק שיעזבו אותו והניף את ידיו. הנאשם נאזק על ידי השוטרים ולפני שהוכנס לניידת צעק לעברה של יפה ברוסית שהוא יתפוס אותה ויזיין אותה. כמו כן, במהלך העימות המילולי, איים הנאשם על איריס שיזיין את אמא שלה.

יפה הכחישה מכל וכל את טענת הנאשם לפיה איימו עליו המתלוננות בכך שאמרו כי יביאו את אביה או את מי מחבריהם על מנת שיתקפו את הנאשם. מנגד, אישרה יפה את טענת הנאשם לפיה בעת המעצר נשמעו מחלון הקומה השלישית באחד הבתים הסמוכים צעקותיה של שכנה כלשהי, אשר ביקשה מהשוטרים להניח לנאשם לנפשו משום שלא עשה דבר. על פי עדותה של יפה, אותה שכנה פתחה את החלון בעת שהיא והנאשם עמדו זה מול זו. היא לא ידעה לומר בוודאות מדוע סברה השכנה כי הנאשם לא עשה דבר, אך העלתה את האפשרות כי לא הבחינה היטב בכל שהתרחש בשל המרחק לקומה השלישית ומאחר והנאשם עמד כשגבו מופנה אל אותה שכנה. מכל מקום, הבהירה יפה באופן חד משמעי כי היא עצמה לא רק ראתה ושמעה את דברי הנאשם ממרחק קצר, אלא אף חשה במעשה התקיפה על בשרה. כאמור, אני נותן אמון מלא בדבריה של יפה, ומה גם שגרסתה נתמכת בגרסת חברתה ובעדויות השוטרים.

המתלוננת הנוספת, איריס, הייתה במועד האירוע קטינה כבת 16 וחצי. עדותה בבית המשפט הייתה לקונית יותר מזו של חברתה וניתנה במידה מופגנת של חוסר חשק. תיאוריה ותשובותיה התאפיינו בפשטות ובהעדר תחכום. העדה השיבה לשאלות במהירות, לעיתים גם באופן בוטה וניתן היה להתרשם כי גם במהלך האירוע עצמו לא נקטה המתלוננת בלשון דיפלומטית, אלא השיבה לדברי הנאשם בשפתו וכגמולו. התנהלותה זו אינה מעידה בעיני על קושי במתן אמון בגרסתה, אלא דווקא על כך שמדובר בגרסה שלא עברה סינון או מניפולציה כלשהי, ומתארת באופן אותנטי את האירוע, כפי שחוותה אותו העדה. אשר על כן ניתן לטעמי לתת אמון בגרסתה, אשר במסגרתה לא הכחישה כלל כי פנתה אל הנאשם באופן מזלזל ומעליב, ודרשה ממנו בתקיפות לעזוב את המקום.

על פי עדותה של איריס, בעת שישבו על הספסל, לאחר שובם מהמועדון, הגיע הנאשם, אשר היה שתוי, ונתן ליפה פרח. איריס דרשה ממנו "שיעוף" מהמקום, אך הוא התיישב על ספסל סמוך. בהמשך, התפתחו ביניהם חילופי דברים. איריס שאלה את הנאשם מדוע הוא מסתכל לעברם ודרשה שיעזוב את המקום, אך הוא סירב. במהלך חילופי הדברים קילל אותה הנאשם ואיים לזיין את אמא שלה. בשלב מסוים הודיעה לו כי בכוונתה לפנות לעזרת המשטרה ואז התרגז הנאשם, ובעת שאיריס התקשרה למשטרה הוא תקף את יפה. מאחר והייתה עסוקה בשיחת הטלפון, הבחינה איריס רק בכך שהנאשם עמד קרוב ליפה ודחף אותה באמצע החזה. היא לא ראתה את הנגיחה, אך שמעה על כך מייד מחברתה. כשהגיעו השוטרים למקום, התנפל הנאשם גם עליהם ונעצר.

באשר לכמות האלכוהול שצרכו, מסרה איריס כי שתו 3-4 כוסות משקה, ולא 2 כפי שציינה חברתה. אזכיר כי גם יפה לפניה העלתה את האפשרות כי איריס שתתה מעט יותר ממנה, כך שאין בהכרח פער תהומי בין הגרסאות, אך מכל מקום, גם איריס הבהירה כי שתו את אותם משקאות בתחילת הערב ובהמשך הפסיקו לשתות ואף אכלו דבר מה, כך שבשעות הבוקר לא היו שתויות כלל ועיקר. גם עדה זו שללה מכל וכל את טענות הנאשם בנוגע לאיומים כלשהם שהשמיעו כלפיו. כמו כן דחתה את הטענה כי הנאשם לא עשה דבר וכי הפנייה למשטרה נבעה מכך שהציעה לחברתה לעשות לנאשם "בלאגן". כאמור, טענה איריס בעדותה כי הנאשם איים לזיין את אמה. את יתר האיומים שהושמעו כלפיה, כמפורט בכתב האישום, לא זכרה העדה, ועליהם חזרה רק בעקבות רענון זיכרונה על ידי התובעת.

כפי שניתן לראות, גרסתה של איריס תואמת את עיקרי דבריה של יפה, וככל שקיימים פערים או אי התאמות קלות, אין לי ספק כי הם נובעים מחלוף הזמן ומאופיין השונה של העדות, ולא בשל אי אמירת אמת מצד מי מהן. אזכיר, בהקשר זה, כי גם לעדה זו לא הוצגה כל טענה לפיה מסרה גרסה השונה בפרט מהותי כלשהו מזה שמסרה בחקירתה במשטרה, וכאמור גם עדויות השוטרים מחזקים ומאמתים דברי המתלוננות.

מדו"ח הפעולה ת/1 של השוטר פולינסקי עולה כי בעקבות פנייתה של איריס למשטרה, הגיעה למקום הניידת שבפיקודו בתוך כחמש דקות בלבד. עם הגעתו החל לברר מה קרה ובמהלך אותו בירור החל הנאשם, בנוכחות השוטר, לאיים על המתלוננות בכך שאמר להן שהוא: "יזיין את אמא שלהן" וכן שהן "תשלמנה ביוקר על עירוב המשטרה". לשוטרים עצמם אמר הנאשם: "מי אתם, אתם לא יכולים לעשות כלום. אני שם עליכם זין. אני לא פוחד ממכם". על פי האמור ב-ת/1, הנאשם היה "שיכור, מסריח מאלכוהול", והוא נעצר ע"י פולינסקי ונלקח לתחנה על ידי צוות תגבור. גם דו"ח המעצר ת/2 מתעד את אמרותיו המאיימות של הנאשם בנוסח דומה לזה של ת/1.

פולינסקי העיד גם בבית המשפט ונחקר על ידי הסנגור. הוא הבהיר כי מכיוונן של המתלוננות לא חש בריח חריג ועל כן לא ציין לגביהן דבר בדו"ח, בעוד לגבי הנאשם ציין את ריח האלכוהול החריף. פולינסקי נשאל מדוע החליט לעצור את הנאשם בלבד ולא נקט בצעדים כלשהם כלפי המתלוננות, והשיב כי שמע במו אוזניו את הנאשם מקלל ומאיים ולאור התנהגותו והיותו נתון בגילופין, התרשם מקיומה של מסוכנות מצידו ועל כן עצר אותו. לדבריו, לא שמע כלל את אותה שכנה, אשר על פי הטענה צעקה לעברו כי הנאשם לא עשה דבר. עוד הוסיף כי אילו היה שומע זאת היה מטפל בכך ובודק טענותיה.

לבסוף הוגש גם דו"ח הפעולה ת/4, שערך השוטר עידן חן, אחד השוטרים שהגיעו לזירת האירוע לבקשתו של פולינסקי, ובהמשך ליוו את הנאשם לתחנת המשטרה. בדו"ח מצוין כי מהנאשם נדף ריח חזק של אלכוהול וכי התנהגותו העידה על היותו בגילופין, בכך שצעק והשתולל בניידת ואף כינה את השוטרים "מנייאקים" ו- "זונות". גם בתחנת המשטרה המשיך הנאשם להתפרע ואף חבט את ראשו בדלת ובקיר, באופן שחייב התערבות פיזית מצד השוטרים, הכול כמפורט בדו"ח.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד. ניכר היה כי האירוע בוער בליבו וכי הנאשם סבור כי נגרם לו עוול, אך בפועל, משהתבקש לפרט את נסיבות האירוע, מסר פרטים כבושים ובדבריו נתגלו סתירות מהותיות במגוון נושאים בין העדות שמסר בבית המשפט לבין זו שמסר במשטרה ביום האירוע, באופן שאינו מאפשר מתן כל אמון בדבריו. לאחר ששמעתי את עדותו, אין לי כל ספק כי הנאשם היה נתון באותה עת תחת השפעה ניכרת של כמות גדולה של אלכוהול, אותה צרך בסמוך לפני המפגש עם המתלוננות, וכי הוא פעל כמפורט בכתב האישום כתוצאה ממצבו זה.

הנאשם העיד כי בלילה שקדם למפגש עם המתלוננות, בילה במסיבת יום הולדתו של חבר אשר נערכה בפאב בשדרות ניצה. הוא אישר כי שתה כמות גדולה של אלכוהול מסוגים שונים וביניהם וויסקי, בירה ושוטים של טקילה, אך הכחיש כי שתה וודקה. כבר כאן מתגלה סתירה מהותית ראשונה בין גרסתו במשטרה לגרסתו בבית המשפט, וזאת משום שבחקירתו ת/3 מיום האירוע טען כי שתה רק שתי כוסות וודקה ובקבוק בירה אחד. בתום המסיבה יצא עם חבר בדרכו לביתו, ולאחר שנפרד מהחבר עצר להמתין למונית על ספסל ברח' סמילנסקי. הנאשם התקשה לספק הסבר הגיוני לשאלה מדוע בחר להמתין למונית דווקא שם, לאחר שאישר כי תחנת המוניות מרוחקת כמאה מטרים מהספסל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ