אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אברהמי

מדינת ישראל נ' אברהמי

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
33077-12-12
09/02/2014
בפני השופט:
דנה כהן-לקח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אברהם אברהמי

הכרעת-דין וגזר-דין

רקע

1.בהתאם להודאת הנאשם שניתנה במסגרת הסדר טיעון, קבעתי ביום 5.3.2013 כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב-האישום המתוקן כדלקמן: ידיעות כוזבות לפי סעיף 243 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); וכן ניסיון לקבלת דבר בתחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק.

על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן, ביום 17.2.2011 העביר הנאשם את מפתחות רכבו לאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, וזאת כדי שאותו אדם יגנוב את רכבו של הנאשם. ביום 20.2.2011, לאחר שרכבו של הנאשם נלקח על-ידי אותו אדם, ניגש הנאשם לתחנת המשטרה במעלה אדומים והגיש תלונה בגין גניבת רכבו, ביודעו כי התלונה כוזבת. כמו כן, בו ביום דיווח הנאשם לחברת הביטוח הראל כי רכבו נגנב, ביודעו כי אין הדבר נכון. כל זאת, במטרה לקבל במרמה את כספי הביטוח. ביום 22.2.2011 זומן הנאשם לתחנת המשטרה ונחקר אודות התלונה שמסר ביום 20.2.2011. הנאשם הודה בחקירה זו כי רכבו לא נגנב וכי מסר ידיעה כוזבת. בכל אלה הודה הנאשם לפניי, ובגין כך נקבע כי ביצע את העבירות שיוחסו לו.

2.הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת הרשעתו של הנאשם בדין. לעניין העונש, הוסכם בין הצדדים כי יוטלו על הנאשם שעות שירות לתועלת הציבור. עוד הוסכם כי בטרם שמיעת הטיעונים לעונש, יופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר בעניינו.

תסקיר שירות המבחן

3.מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם הינו כבן 23, רווק ללא ילדים, נעדר עבר פלילי. בעת הכנת התסקיר, עבד הנאשם במשך כחצי שנה בעיריית ירושלים. הנאשם בן למשפחה בת ארבע נפשות. הוריו התגרשו בשנות ילדותו ובהיותו הבן הבכור, קיבל על עצמו אחריות על מילוי תפקיד גברי במשפחה, אשר על-פי הערכת שירות המבחן לא היה מותאם לגילו וליכולתו. כחלק מכך, הנאשם חש אחריות לסייע לאמו כלכלית, נוכח קשייה בפרנסת המשפחה ובהעדר תשלום מזונות קבועים מצד האב. הרקע לביצוע העבירה הנדונה נעוץ במצוקה כלכלית ובתחושת אחריות ורצון של הנאשם לסייע לאמו בתשלומי המשכנתא. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל יכולות לתפקוד תקין ולניהול אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל. באשר להמלצה - בהתחשב בגילו הצעיר ובהעדר הרשעות קודמות, ועל-מנת שלא לפגוע באפשרויות בניית עתידו המקצועי, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו של הנאשם בדין ולהטיל עליו ענישה מוחשית של עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 220 שעות.

השתלשלות העניינים בהליך והראיות שהוצגו

4.בתיק זה התנהלו מספר דיונים בסוגית ההרשעה. עיקר המחלוקת התמקדה בשאלה האם הוכח שהרשעה תגרום נזק קונקרטי חמור לשיקום הנאשם או לעתידו. בעניין זה התנהלו מספר ישיבות עקב התפתחות שארעה במהלך ניהול ההליך כמפורט להלן.

בתחילה, ביקש הסנגור לדחות את מועד הדיון שהתקיים ביום 23.10.2013. באותו שלב, עבד הנאשם בעיריית ירושלים. בקשת ההגנה לדחיית מועד הדיון נועדה להשיג ראיות על-מנת להוכיח כי הרשעת הנאשם תפגע בהמשך העסקתו ו/או באפשרויות קידומו של הנאשם בעירייה.

הדיון אמנם נדחה ליום 1.1.2014. באותה ישיבה, הגיש הנאשם מכתב של יו"ר ועד העובדים בעיריית ירושלים בו צוין כי אם תירשם לנאשם הערה בתיקו האישי לפיה הוא בעל "עבירה פלילית" (כך נכתב) כי אז הוא עלול לאבד את מקום עבודתו. עוד הוגש מכתב בחתימת סגן מנהל הכספים בעירייה לפיו הנאשם מבצע את עבודתו כפועל איסוף אשפה כנדרש. בנוסף, העידו לפניי אימו של הנאשם, שעמדה על הקשיים הכלכליים בהם היא נתונה ועל כך שהנאשם ביצע את העבירה כדי לסייע בידה; וכן חבר של המשפחה שסייע בידי הנאשם להתקבל לעבודה במחלקת התברואה בעיריית ירושלים, וסיפר כי גורם פלוני בעירייה הסביר לו שהנאשם לא יוכל להתקדם לתפקידים אחרים בעירייה אם יורשע בפלילים. מנגד, בא-כוח המאשימה טען כי ערך בירור טלפוני מול היועצת המשפטית של עיריית ירושלים, וכי הבירור העלה כי הרשעה לא תעלה ולא תוריד בעניין המשך העסקתו של הנאשם שם.

הסנגור חלק על טענתה האחרונה של המאשימה. על רקע מחלוקת עובדתית זו, נדחה המשך הדיון על-מנת שהמאשימה תשקול את בקשתה לזמן את היועצת המשפטית של עיריית ירושלים למתן עדות בבית-המשפט. ביום 6.1.2014 הגישה המאשימה מסמך כתוב בחתימת היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד ברברה צור, המבהיר את עמדת עיריית ירושלים - בין לגבי עובד שהורשע ובין לגבי עובד שנקבע כי ביצע עבירה ללא הרשעה (במכתב צוין כי בכל מקרה של הרשעה או אי הרשעה בעבירות שיש עימן קלון, מוגשת תובענה לבית-הדין המשמעתי לעובדי הרשויות המקומיות, ובשני המקרים העירייה עותרת לעונש של פיטורין). המאשימה הודיעה כי מצידה, די לה באותו מכתב שהוגש.

על רקע זה, הוריתי לסנגור ביום 6.1.2014 להודיע האם ניתן ליתן החלטה על-בסיס הטיעונים שנשמעו בתיק. ביום 7.1.2014 השיב הסנגור בכתב כי הנאשם פוטר מעבודתו בעירייה (כפי הנראה על רקע בעיית תיפקוד ו/או בעיה רפואית לעבודה בניקיון) ולפיכך ביקש כי לא תינתן החלטה על-בסיס החומר הקיים. לשאלת בית-המשפט, הודיע הסנגור בכתב כי הנאשם קיבל הודעה על פיטוריו כבר ביום 29.12.2013. לפי הטענה, הנאשם סבר כי פיטורין אלה אינם סופיים, שכן ראש הוועד בעירייה מסר לו ש"יטפל בעניין" וכן עורך-דין אלמוני בתחום דיני עבודה עימו לפי הנטען התייעץ הנאשם, מסר לו ש"הפיטורין אינם תופסים". יודגש כי הודעת-הפיטורין לא הובאה לידיעתי בדיון שהתקיים לפניי ביום 1.1.2014 במסגרתו הובאו ראיות הנאשם בסוגית השלכת ההרשעה על עבודתו בעירייה. לסוגיה זו אשוב ואתייחס בהמשך הדברים.

בישיבה הבאה שהתקיימה לפניי ביום 12.1.2014 הבהיר הסנגור כי בישיבה הקודמת מיום 1.1.2014, לא חשף בפניו מרשו את דבר הודעת-הפיטורין שקיבל מעיריית ירושלים ביום 29.12.2013, ולפיכך הסנגור לא ידע על כך. מטעם זה, הסנגור לא עדכן את בית-המשפט על ההתפתחות האמורה, והציג ראיות בדבר השלכות אפשריות של ההרשעה על המשך העסקת מרשו בעירייה, בעוד הלה כבר קיבל לידיו הודעת-פיטורין. שוב ביקשה ההגנה את דחיית מועד הדיון, בנימוק כי נוצרה סיטואציה חדשה, וכי נדרש לנאשם זמן כדי להביא ראיות להוכחת טענתו כי גם לאחר פיטוריו מהעירייה, הרשעה עלולה ליצור פגיעה ממשית וקונקרטית באפשרויות העסקתו. לפנים משורת הדין, ועל-מנת לאפשר לנאשם לפרוס את טענותיו לפניי עד תום, דחיתי את מועד הדיון דחייה קצרה, פעם נוספת.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 21.1.2014, הציג הסנגור מכתב מחברה שככל הנראה עוסקת בהסעדה ובהפעלת מזנונים, ואשר הנאשם היה בראיון קבלה לעבודה במסגרתה. במכתב שנושא את התאריך 9.1.2014 נרשם כי בהמשך לשיחה ולראיון עם הנאשם, הוא נדרש להמציא, בין היתר, "תעודת יושר מהמשטרה (גיליון ר.פ. מלא)" - כך לשון המכתב.

טיעוני הצדדים בסוגית ההרשעה

5.טענת המאשימה היא כי קשיים כלכליים אינם יכולים להצדיק ביצוע עבירות פליליות, וכי חומרת העבירות מחייבת את הרשעת הנאשם. עוד טענה המאשימה כי הנאשם לא הוכיח כי הרשעה תפגע בעתידו או בשיקומו באופן קונקרטי וחמור. נטען כי מהמכתב שהוגש לבית-המשפט בנוגע לראיון העבודה שנערך לנאשם בחברת המזנונים, לא ברור מהו התפקיד אליו התראיין הנאשם והאם הוא דורש מיומנות מיוחדת. אף לא ברור מהמכתב מהי ההשלכה שתהיה להרשעת הנאשם על סיכויי קבלתו לעבודה, אם בכלל. המאשימה הוסיפה והלינה על אופן השתלשלות העניינים בהליך כפי שפורטה לעיל, ועל כך שהנאשם מצא לחשוף את עוּבדת פיטוריו מעיריית ירושלים, רק לאחר שהמאשימה הגישה מכתב מהיועצת המשפטית של העירייה ממנו עלה לכאורה כי אין נפקא מינה אם הנאשם יורשע או אם ייקבע כי ביצע עבירה. בהתחשב בכל אלה, עתרה המאשימה שלא לחרוג מהכלל ולהרשיע את הנאשם בדין.

6.מנגד, הסנגור עמד על כך שהנאשם הינו בחור צעיר, שביצע את העבירות על רקע מצוקה כלכלית של אימו שהתקשתה לעמוד בתשלומי המשכנתא. לטענת הסנגור, כל רצונו של הנאשם היה להימנע ממכירת רכבו בשוק החופשי מתחת למחיר המחירון, ולקבל מחברת הביטוח את מחיר המחירון של הרכב כדי לסייע לאימו. עם חשיפת העבירות, הנאשם נותר קירח מכאן ומכאן, שכן הרכב הועבר לידיים זרות כך שהנאשם איבד אותו, וזאת בלא לקבל את כספי הביטוח. הנאשם הודה מיד כשנחקר במשטרה והביע חרטה על מעשיו. לטענת הסנגור, כל אלה מפחיתים מחומרת המעשים ומאפשרים אי הרשעה. הסנגור הוסיף וטען כי מאחר שמדובר בבחור צעיר שעתידו לפניו והוא עומד להינשא בקרוב ולהקים בית בישראל, אין הכרח בהוכחת פגיעה קונקרטית ישירה, ודי בכך שההרשעה עלולה לפגוע ביכולתו של הנאשם למצוא עבודה בהמשך חייו. עוד הוסיף הסנגור כי מהמכתב שהוגש לבית-המשפט החתום על-ידי חברת המזנונים, עולה כי הרשעה תפגע ביכולתו של הנאשם להתקבל לעבודה קונקרטית. בהתחשב בכל אלה, ובשים לב לאסמכתאות אליהן הפנה מן הפסיקה, עתר הסנגור להימנע מהרשעת מרשו.

7.הנאשם עצמו ביקש לומר את דבריו וציין כי שילם מחיר בגין העבירות בכך שהפסיד את הרכב, הוריו לא דיברו עימו במשך מספר חודשים והוא צופה שייתקל בקשיים בחיפוש עבודה אם יורשע. לטענתו, לא חשף בפני בית-המשפט ואף לא בפני הסנגור את הודעת-הפיטורין שקיבל מעיריית ירושלים עובר לדיון שהתקיים לפניי ביום 1.1.2014, שכן סבר שהפיטורין אינם סופיים. ארוסתו של הנאשם ציינה כי העבירות שביצע הנאשם מהוות מעידה חד-פעמית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ