אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אברהם

מדינת ישראל נ' אברהם

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום צפת
5337-03-10
08/09/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
צפורה אברהם
גזר-דין

גזר דין

1.נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בו הואשמה בביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על-פי האמור בכתב האישום, בוצעה העבירה בשעת בוקר ביום 4.6.2009, כאשר הנאשמת הוזעקה על-ידי מנהלת בית הספר להגיע לבית הספר מאחר ובנה הקטין החל מתפרע. כשהגיעה הנאשמת אל חדר המנהלת והבחינה כי היא כורזת ברמקול לתלמידי בית הספר להישאר בכיתותיהם, היא אחזה במנהלת, דחפה אותה בידה והצמידה אותה בכוח אל הקיר.

על מנת להמחיש את מעשי הנאשמת שהצמיחו את העבירה אביא כלשונם את דברי העדה שהייתה ביום האירוע, סגנית המנהלת בבית הספר. בעדותה בבית המשפט ביום 25.3.2012 (עמ' 18 לפרוטוקול) היא סיפרה:

" יצאתי מחדר המנהלת ואז אני רואה את התמונה הבאה: הנאשמת חטפה את המיקרופון מידי המנהלת ביד אחת, המנהלת בדיוק דיברה עם מערכת הכריזה, ביד השניה היא הצמידה אותה אל הקיר, הקיר היה קרוב, זה מרחק של חצי מטר, הנאשמת הייתה מאד נסערת, היא אמרה משפטים, אני לא זוכרת אותם, וזו התמונה שראיתי. המנהלת נעמדה בהלם, היא מנהלת מאד אסרטיבית, הבעת הפנים שלה, העיניים שלה היו פקוחות והפה היה פעור והידיים לצדדים, והיא הייתה קפואה בלי תגובה כזה".

2.ביום 12.6.2013 ניתנה הכרעת הדין, בה הרשעתי את הנאשמת בביצוע העבירה של תקיפת עובד ציבור, לאחר שקבעתי כי הוכחו מעבר לכל ספק סביר היסוד העובדתי של תקיפה על ידי הנאשמת והיסוד הנפשי המבוסס על חזקת המודעות הכללית.

3.לאחר שביום 10.7.2013 השמיעו באי-כוח הצדדים את טיעוניהם לעניין העונש והנאשמת אמרה את אשר על ליבה, הנני נדרש לגזור את עונשה בהתאם להוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.

הבניית הענישה – בחינה תלת-שלבית

4.העיקרון המנחה בגזירת העונש הינו עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש ומידת העונש המוטל עליו (ראו: סעיף 40ב לחוק העונשין). לעיקרון ההלימה, המבטא למעשה את עיקרון הגמול, משקל בכורה בהשוואה למשקלם של שיקולי מניעה, הרתעה ושיקום בענישה (ת"פ (מחוזי נצ') 92-08 מדינת ישראל נ' חבר (פורסם בנבו, 9.6.2013) (להלן: עניין חבר)).

5.בית המשפט העליון קבע כי לשם הגשמת עיקרון זה על בית המשפט לקיים בחינה תלת-שלבית לצורך גזירת העונש. פסקי דין שונים התייחסו באופן שונה לחלוקה הנובעת מהוראות פרק הבניית הענישה שבחוק העונשין.

6.החלוקה התלת-שלבית שנקבעה על-ידי השופט פוגלמן בע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.7.2013) (להלן: עניין דבס) הינה כדלקמן: בשלב הראשון יקבע מתחם הענישה ההולם את נסיבות ביצוע העבירה ואותן בלבד; בשלב השני יקבע אם יש לסטות מהמתחם שנקבע בשלב הראשון; ובשלב השלישי - ככל שלא נקבע בשלב השני כי יש לסטות מהמתחם עקב שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור, ישקלו נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות רלוונטיות אחרות.

7.חלוקה תלת-שלבית שונה נקבעה בע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.8.2013). השופט סולברג קבע שם כי בשלב הראשון-המקדמי על בית המשפט לבדוק אם הנאשם הורשע בכמה עבירות, ואז לקבוע אם הן מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים (כשבמקרה האחרון יהא עליו לקבוע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן לגזור עונש נפרד או כולל לאירועים כולם); בשלב השני יקבע מתחם ענישה; ובשלב השלישי יבחנו הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן ייגזר עונש המצוי במתחם הענישה, אם כי הוא מוסמך לקבוע עונש החורג ממתחם זה למעלה או למטה.

8.בע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.6.2013) (להלן: עניין חסן) תיארה השופטת ארבל (בפסקה 6) את דרך הבניית הענישה כ"מנגנון תלת-שלבי שראשיתו בקביעת מתחם העונש ההולם וסופו בקביעת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם שנקבע, תוך אפשרות לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום (לקולה) או הגנה על שלום הציבור (לחומרה)". קיים דמיון חלקי בין דרך זו לדרך שהותוותה על-ידי השופט סולברג בעניין סעד.

9.בית המשפט העליון טרם הכריע בין ההשקפות השונות בדבר החלוקה התלת-שלבית. בעניין סעד הצטרף השופט מלצר לעמדת השופט סולברג באותו מקרה, אך הבהיר כי השקפת השופט סולברג באותו עניין והשקפת השופטת ארבל בעניין חסן (בו היה אחד משופטי ההרכב) הן לגבי דידו –

"תחנות מוצא לבירור הדברים, וזאת עד שנדרש למכלול האמור במסגרת דיון בהרכב מורחב שיתקיים, יש להניח, בעת שהמופקדים על כך יורו כאמור (קרוב לוודאי – כאשר יתעורר הצורך בדבר, לאחר שיצטבר ניסיון נוסף ותחודדנה מרבית השאלות הטעונות הבהרה)"

הניתוח שלהלן יערך בדרך שהותוותה בעניין דבס.

מתחם הענישה

10.בשלב הראשון, בטרם יקבע בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, עליו לבחון ולקבוע מהו מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שהוא ביצע בהתאם לעקרון ההלימה. בעניין חסן ובעניין דבס הוסבר כי מתחם העונש ההולם הוא אמת-מידה נורמטיבית-אובייקטיבית, המשקללת את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מן העבירה, מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירה זו ונסיבות ביצועה, לרבות מידת אשמו של הנאשם. הודגש כי רוחב המתחם שייקבע תלוי במורכבות העבירה הנדונה, כלומר במידת השונוּת שבנסיבות ביצועה. בע"פ 7655/12 פייסל נ' מדינת ישראל (פסקה 7 לפסק דינו של השופט ג'ובראן, פורסם בנבו, 4.4.2013) תואר היקפו הרצוי של מתחם העונש:

"אין משמעות הדבר שבכל מקרה ומקרה "יומצא הגלגל מחדש", ויקבע מתחם ענישה המותאם לנסיבות הספציפיות של ההליך. קביעה שכזאת הייתה מרוקנת מתוכן את סעיף החוק והיא נוגדת את תכליתו. מאידך, אין לקבוע מתחם ענישה כללי, הכולל קשת רחבה מאוד של מעשים אפשריים. ככל שעסקינן בעבירות דוגמת עבירת השוד, בה ניתן להצביע על מדרג של חומרה, עלינו לזהות את מתחם הענישה הראוי לקבוצות מעשים הדומים בנסיבותיהם".

בעניין חסן הודגש כי מתחם העונש ההולם איננו טווח הענישה הנהוג (ההדגשות במקור):

"אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. טווח הענישה הנהוג בפסיקה, לעומת זאת, הוא נתון אמפירי-עובדתי, המורכב מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוימת בדין הנוהג" (פסקה 9, שם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ