אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אביר ואח'

מדינת ישראל נ' אביר ואח'

תאריך פרסום : 24/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
19610-10-10
24/08/2011
בפני השופט:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
התובע:
אופקים א.ג. . בע"מ
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

נגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם העסקה של עשרות עובדים באמצעות חברות כח אדם שהקימו, ללא היתר כדין (עבירה לפי סעיף 20 (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996).

המבקשים הגישו בקשה לגילוי חומר חקירה הכוללת רשימת מסמכים המשתרעת על פני שבעה (!) עמודים ומכילה סעיפים ותתי סעיפים המפרטים את עשרות המסמכים שהתבקשו. כך לדוגמא: נהלים מסוגים שונים ומגוונים (לרבות נוהלים הנוגעים לקבלת כשירות לקבלת רישיון לחברת כח אדם, לדרך הגשת ערר על החלטת הגורם המוסמך ועוד כיוצא באלה, נהלים שאין כל קשר של ממש בינם לבין האישום המיוחס לנאשמים); עוד ביקשו הנאשמים - מסמכים המוכיחים, לכאורה, שהנאשמים לא שילמו פדיון חופשה לעובדים (על אף שממילא לא מיוחסת להם כל עבירה בהקשר זה) העתקים של כל ההליכים שהתקיימו בוועדה המייעצת לאגף הרישוי בנוגע לחילוט הערובה של נאשמת 4, עוד נזכיר כי חלק מסעיפי הבקשה מנוסחים באופן כללי ובלתי אפשרי לביצוע כגון: "כל התכתובות ו/או תרשומות על שיחות בין כל עובד משרד התמ"ת ובין עו"ד דפנה לכנר שייצגה את נאשמת 2 בהליכים שונים בזמן שנאשמת 2 כיהנה כמנכ"ל נאשמת 4; עוד ביקשו הנאשמים חומר חקירה שמצוי בתיקים פלילים שנחקרו במשטרת ישראל ואשר לא ברור כיצד הם קשורים לאישום דנן ועוד ועוד.. רשימות על גבי רשימות של "מסמכים" אשר ספק אם הם בכלל קיימים, ושהקשר בינם לבין האשמה המיוחסת לנאשמים עשוי להיות מקרי בהחלט. מרוב עצים לא רואים את היער.

כידוע, זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה שבידי המדינה בנוגע לאישום נגדו, מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי.

בית המשפט העליון עמד לא אחת על כך שהזכות לעיון בחומר חקירה היא זכות רחבה, וכרוכה בעבותות בזכות לחירות ובזכות להליך הוגן, וכי רוחבה משתרע אל מעבר ל"גרעין הקשה" של ראיות התביעה וכולל גם ראיות "השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע". כידוע, אין לשלול אפשרות כי חומר שאינו מצוי בפועל בתיק החקירה, יחשב כחומר חקירה, לרבות ראיות שתכליתן לבסס את טענות ההגנה, כאשר המבחן הקובע הוא - מבחן הרלוונטיות לבירור האשמה.

יחד עם זאת, כפי שהובהר בפסיקה לא אחת, אין היקפה של זכות העיון אינסופי ומוחלט. "אין גם להפליג למרחקים, ולכלול במונח של "חומר חקירה" ראיות, שהרלוונטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית..." (בג"צ 233/85 אל-הוזייל נ' משטרת ישראל, לט (4) 123 בעמ' 129).  המבחן החל בהקשר זה הוא מבחן הרלוונטיות של החומר לאישום. כך, לא ייחשבו כ"חומר חקירה" חומרים אשר בית המשפט סבור כי אינם אלא חלק מניסיון ספקולטיבי של ההגנה לאתר חומר שיסייע לנאשם בהגנתו (עניין אל-הוזייל, בעמ' 132). במילים אחרות, בית המשפט לא ייתן ידו למסע דיג ועל ההגנה להראות כי הבקשה לעיין באותו חומר מסוים נשענת על נקודת אחיזה ממשית (בג"ץ 620/02 תצ"ר נ' בית הדין הצבאי לערעורים (פורסם בנבו).

בענייננו דומה כי אכן חלק ניכר מפריטי המידע המבוקשים על-ידי ההגנה אינם אלא מסע דיג, שמטרתו לבחון האם יש בחומר דבר מה שיסייע בהגנתו של הנאשם. זאת, מבלי שהוצג כל בסיס של ממש לסברה כי אכן יש בחומר המבוקש כדי לסייע כאמור.

אמנם בשולי טיעוניהם מבקשים הנאשמים כי בית הדין יזמן את הצדדים לדיון, על מנת שיוכיחו את קיומו הלכאורי של החומר המבוקש, ואת הרלוונטיות של כל מסמך ומסמך שהתבקש. אלא, שבקשה זו עומדת בניגוד להחלטת בית הדין מיום 22/3/11 שלפיה יובאו טיעוני הצדדים בפני בית הדין בכתב.

מעיון בבקשה לא ברור כלל מה בין המסמכים שהתבקשו ובין האשמה המיוחסת לנאשמים, ומדוע יש להטיל על המאשימה את הנטל לפעול על מנת לאתר כל אחד מהם (ככל שהוא קיים).

על פני הדברים, גם אם נניח שלחלק מהמסמכים עשויה להיות רלוונטיות לביסוס טענת ההגנה שמבקשים הנאשמים להעלות, הרי שלא די בכך על מנת להפכם ל"חומר חקירה" כמשמעו בחוק. עמד על כך בית המשפט העליון בבש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל (פורסם בפ"ד נ"ד (1) 376) בקבעו כדלקמן:

"אין לשלול אפשרות כי חומר שאינו מצוי כלל בידי המשטרה ולא נתפס על-ידיה, משום שלא נמצא רלוונטי לגורמי החקירה, ייראה לסניגור כרלוונטי להגנה והוא יהיה מעוניין בהשגתו. בנסיבות אלה אין לומר כי הסניגור יהיה מנוע מכול וכול להגיע אל אותו חומר, אלא שאז המסלול שבו יהיה עליו לצעוד איננו על דרך של בקשה לעיון בחומר החקירה על-פי סעיף 74 לחוק.....

הדרך להשגת חומר שאינו נמצא ברשות המשטרה או בשליטתה כיוון שאינו חלק מחומר החקירה היא בהליך נפרד. כשהחומר המבוקש נועד לקעקע את גירסת עדי התביעה או לפגוע במהימנותה, הדרך פתוחה בפני הסניגוריה להביא ראיות מטעמה וביוזמתה. בין היתר, ניתן לעשות שימוש בהוראת סעיף 108 לחוק, ולבקש מבית-המשפט כי יצווה על הזמנת עד כדי שיביא את התיק או את החומר המצויים בידיו.

הליך כאמור אינו הליך של חשיפת "חומר חקירה" כמשמעותו בסעיף 74 לחוק; במסגרת הליך כזה, שבו מבוקש חומר המצוי בידי צד שאינו מעורב בחקירה ואינו קשור אליה, ייתכן שיהיה על בית-המשפט הדן בתיק (או שופט אחר בדומה להליך לפי סעיף 74 לחוק) לקיים הליך בירור, והוא יצטרך לשקול את הצורך בחשיפתו של אותו חומר להגנת הנאשם; ייתכן שגם השיקולים להכרעה בעניין זה יהיו דומים להליך לפי סעיף 74 לחוק, אך אין לערב בין שני ההליכים."

נזכיר, כי אין כל מניעה כי הסנגוריה תפנה לכל אחד מהגורמים המחזיקים במידע שלטעמה עשוי לסייע לה (משרד התמ"ת, משטרת ישראל, משרד המשפטים, מבקר המדינה ועוד..) על פי חוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998.

בתיק עע"מ 2398/08 מדינת ישראל נ' אליצור סגל (פורסם בנבו) נדרש בית המשפט העליון לשאלה האם נאשם יכול לדרוש גילוי מסמכים במסגרת ההליך הפלילי התלוי ועומד נגדו, בנסיבות בהן פתוחה לו הדרך לבקש את המידע לפי חוק חופש המידע.

דעת הרוב סברה, כי אין לקבוע מסמרות בדבר, וכי הכרעה בשאלת היותו של המידע "חומר חקירה" בתיק פלילי קונקרטי תלויה, בין היתר, בטיבו ובמהותו של החומר המבוקש ובמידת ההכבדה על ההליך הפלילי, ולכן על הנושא להתברר בערכאה הדיונית שדנה בעניין.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל דעה כי במקרה דנן מדובר בבקשה מסורבלת, הכוללת עשרות מסמכים, שכלל לא ברור האם שיש בהם כדי לסייע לסנגוריה (ככל שהם קיימים) אשר על כן, ניהול הליכי הגילוי צפוי להכביד על ניהול ההליך הפלילי שלא לצורך. אין מניעה כי הנאשמים יפנו בבקשות לגילוי מידע לגורמים שונים, על מנת לאתר מסמכים שאולי ימצא בהם פוטנציאל כלשהו, לסייע להם, ואולם, אין כל הצדקה להעמיס את מסע הדייג הזה על ההליך הפלילי ועל כתפיה של המאשימה.

לנוכח כל האמור החלטתי לדחות את הבקשה.

הצדדים יתייצבו לישיבת ההקראה שנקבעה ליום 25/9/11.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"א, 24 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ