אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אביעד ואח'

מדינת ישראל נ' אביעד ואח'

תאריך פרסום : 04/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
24746-06-12
27/05/2013
בפני השופט:
סיגל אלבו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אמנון אביעד
2. מנופי אבי בע"מ
3. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונה שאירעה ביום 12.3.09 במחנה צבאי באזור חברון.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת הבעלים של רכב מ.ר. 172972 (להלן: "רכב התובעת").

הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים מפעיל מנוף ממשאית מ.ר. 4366215 (להלן: "המנוף"). הנתבעת 2 היא הבעלים של המנוף והנתבעת 3 היא מבטחת המנוף.

מוסכם בין הצדדים כי המנוף פגע בגג רכב התובעת. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובעת הינה כי במועד האירוע עמד רכב התובעת במחנה צבאי באזור חברון. הרכב הוחנה במקום בסביבות השעה 12:00 על ידי מר אביאור חדד (להלן: "אביאור"). לאחר ארוחת הצהריים, שב אביאור לרכב על מנת לפרוק ממנו אבנים כבדות שנועדו להצבת מבנים יבילים ופילוס הקרקע. באותה עת הופעל המנוף על ידי הנתבע 1 וכאשר אביאור וחייל נוסף עסקו בהעברת אבנים מהרכב אל המקום בו היה אמור המנוף להציב מבנה יביל, פגע המנוף ברכב התובעת והסב לו נזק.

התובעת טוענת כי הנתבע 1 התרשל משהפעיל את המנוף בחוסר זהירות, מבלי שפעל באמצעות מכוון ומבלי שטרח לוודא כי סביבת העבודה פנויה.

הנתבעים טוענים כי אביאור היה אחראי על סדרי העבודה ונתן הנחיות לנתבע 1 ולעובדיו. בעת התאונה רכב התובעת לא חנה באתר העבודה, אשר היה אתר עבודה סגור. מספר דקות לפני התאונה עסק הנתבע 1 בהכנת המנוף לקראת ייצובו ולצורך כך נדרש להניח 4 פלטות כבדות. הנתבע 1 הציב 3 פלטות כאשר באותו זמן הרכב לא היה במקום התאונה ועל כן היה מספיק מקום למנוף לנוע על צירו. כאשר הנתבע 1 סובב את המנוף על מנת להניח את הפלטה הרביעית, נכנס רכב התובעת למקום, בניגוד לנהלים, השתחל בין המנוף למשאית מבלי שהתריע על כך וגרם לתאונה.

דיון והכרעה

העידו בפני אביאור והנתבע 1.

אביאור העיד כי החנה את הרכב במקום התאונה בשעות הצהריים עוד בטרם החלו עבודות הנחת האבנים במקום שעל גביהן יש להציב את היביל. אביאור וחיל נוסף שהיה עמו הלכו לאכול אוחת צהרים ומששבו למקום והחלו לפרוק את האבנים מהרכב על מנת להציבן על הקרקע, לפתע נשמע רעש חזק ואז התברר כי המנוף אשר החל בייצובו פגע במרכז צדו הימני של גג הרכב. מר אביאור הדגיש בעדותו כי הרכב חנה במקום לפני שהחל המנוף בייצובו וכי רכבו אינו יכול להיכנס פנימה לאחר שכבר הורדו רגלי המנוף. כן העיד אביאור כי לפני התרחשות התאונה כבר הספיק להניח חלק מן האבנים עליהן היה אמור להיות מונח היביל ולאחר התאונה הושלמה הנחת יתר האבנים.

הנתבע 1 העיד לעומת זאת, כי החל להניח את הפלטות על מנת לייצב את המנוף, כאשר בשלב זה רכב התובעת לא היה במקום התאונה. לאחר שהניח שתי פלטות וסובב את הממוף על מנת להניח את השתיים הנוספות שמע מכה. לטענתו, בעת שעסק בהנחת הפלטות התקדם רכב התובע למקום התאונה ואז אירעה הפגיעה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסתו של אביאור על פני גרסת הנתבע 1. ראשית, אציין כי עדותו של אביאור היתה מהימנה על והתרשמתי כי הוא דובר אמת. אמנם מעדותו של אביאור בפני חוקר מצ"ח עולה לכאורה כי החנה את רכב התובעת במקום התאונה לאחר ששב מארוחת הצהרים ולא לפניה, שכן בעדותו נאמר כי לאחר ששב מארוחת הצהרים קרב את רכב התובעת למקום על מנת שיוכל לפרוק את האבנים, וכי לאחר שהוא וחייל נוסף החלו בפריקת האבנים אירעה התאונה. יחד עם זאת, בעדותו בבית המשפט הבהיר כי אביאור כי גם במסגרת העדות שמסר במצ"ח כוונתו היתה כי העמיד את הרכב וקרב אותו למקום העבודה עוד בטרם הלך לאכול ולא כאשר שב מהאוכל. הסבר זה של אביאור בהחלט יכול להתיישב עם האמור בעדותו במצ"ח, שכן העובדה שציין בעדותו כי קרב את הרכב נאמרה לצורך מתן הסבר מדוע הועמד הרכב באתר העבודה.

ואולם, גם אם אקבל את טענת הנתבעים כי אביאור העמיד את הרכב במקום התאונה לאחר ששב מהאוכל ואז החל בפריקת האבנים, הרי שאף גרסה זו אינה תומכת בגרסת הנתבע 1. הנתבע 1 העיד כי תוך כדי שהוא מייצב את המנוף ומוריד את הפלטות לצורך ייצובו השתחל רכב הנתבע פנימה ונכנס למקום. גרסת הנתבע 1 אינה הגיונית ואף סותרת את התמונות ממקום האירוע אשר צילם. כך, מהתמונות עולה כי עם פתיחת שני רגלי המנוף האפשרות שרכב התובעת יצליח להשתחל ברווח הצר שנותר בין המנוף לבין משאית שעמדה משמאל היא כמעט בלתי אפשרית. זאת ועוד אף מיקום הנזק ברכב התובעת במרכז צדו הימני של גג רכב התובעת תומך בגרסת אביאור לפיו רכב התובעת חנה שם עוד קודם לכן, שכן אילו היתה גרסת הנתבעים כי רכב התובעת "השתחל" למקום תוך כדי ייצובו של המנוף סביר היה להניח כי רכב התובעת היה נפגע בצדו הקדמי של הגג, תוך כדי שהוא פוגע במשקולת המנוף.

הנתבע 1 אשר פניו היו מכוונות לכיוון הנגדי העיד כי לא ראה את רכב התובעת נכנס למקום תוך כדי עבדתו ואף פניו של המכוון מטעמו לא היו מופנות לעבר מקום התאונה.

לאור האמור, והתרשמותי מעדות אביאור ועדות הנתבע 1, אני קובעת כי רכב התובעת היה במקום התאונה עוד לפני שהחל הנתבע 1 בייצוב המנוף, וככל הנראה לא הבחין הנתבע 1 ברכב התובעת וביצע ייצוב של המנוף באמצעות הנחת הפלטות מבלי שוידא כי המקום פנוי לחלוטין ומבלי שנעזר במכוון מטעמו, אשר יבדוק כי השטח פנוי, שכן לדבריו המכוון היה בצדו השני של המנוף. לא מקובלת עלי טענת הנתבע 1 כי הואיל והמנוף טרם החל בעבודתו אלא רק הונחו פלטות לצורך ייצובו, אין צורך בקבלת עזרת מכוון. המנוף הוא כלי מסוכן ולא בכדי יש צורך בסיוע של מכוון. גם כאשר מורדות פלטות המנוף לצורך ייצובו אין בכך כדי לפטור את מפעיל המנוף מחובת הזהירות המוטלת עליו לוודא כי המקום פנוי מחפץ או אדם, בפרט כאשר הנתבע 1 הודה כי כאשר הוא מייצב את המנוף ישנם שטחים מתים משדה הראייה שלו.

הטענה כי אין צורך במכוון כי כניסת רכב התובעת הינו בגדר "מעשה התאבדות" דווקא מחזקת את גרסת אביאור כי רכב התובעת חנה במקום קודם לכן, שכן לאסביר והגיוני כי מנהל העבודה במקוום יבצע מעשה התאבדות וחסר אחריות שכזה.

כך גם איני מקבלת את טענת הנתבעים כי רכב התובעת לא אמור היה להימצא באתר העבודה, שהינו מקום מסוכן. כפי שהבהיר אביאור בעדותו, ברכב התובעת היו אבנים שהיה צורך לשים אותן במקום העבודה לצורך פילוס השטח והנחת היביל על גביהן. הנחת האבנים הינו תנאי הכרחי לצורך הנחת היביל על ידי המנוף. בנסיבות אלה, כאשר לא לא ניתן לבצע את הצבת היביל לפני הנחת האבנים, הרי שהיה על הנתבע 1 להמתין עד לסיום הנחת האבנים בטרם ייצב את המנוף או לוודא כי השטח פנוי לחלוטין בטרם הוא מייצב אותו.

יחד עם זאת, אני סבורה כי יש להטיל אשם תורם בשיעור מסוים גם על אביאור להתרחשות התאונה. אביאור הינו אחראי מטעם התובעת להצבת היבילים במקום והעובדים במקום פועלים בהתאם להנחיותיו. במצב דברים זה היה על אביאור להיות ערני לנעשה בשטח ולהבחין כי המנוף החל בייצובו והורדת הפלטות וליתן לו הוראה מפורשת להפסיק לעשות כן עד להשלמת הנחת האבנים בשטח. הואיל ואביאור הוא שאחראי על סדרי העבודה במקום והעובדים פועלים בהתאם להוראותיו, הרי שגם אם פעל הנתבע 1 ברשלנות והחל בייצוב המנוף מבלי שוידא כי השטח פנוי, מיד עם הנחת הפלטה הראשונה של המנוף היה חייב אביאור להתריע בפני הנתבע 1 כי יחדל מייצוב המנוף, שכן השטח אינו פנוי וקיימת סכנה בטיחותית. משלא עשה כן, יש להטיל אליו אשם תורם בשיעור של 20% באשר להתרחשות התאונה.

גובה הנזק

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ