אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אביחסירה(עציר)

מדינת ישראל נ' אביחסירה(עציר)

תאריך פרסום : 24/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
31487-07-12
12/02/2013
בפני השופט:
הישאם אבו שחאדה

- נגד -
התובע:
המאשימה - מדינת ישראל –
הנתבע:
הנאשם - יעקב אביחסירה (עציר) – הובא
גזר-דין

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום בעבירות הבאות: גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין תשל"ז –1977 (להלן: חוק העונשין); התפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין; וכן היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.4.12 בין השעות 12:30 ו-22:30 נכנס הנאשם לבית מגורים בתחומי העיר מודיעין דרך חלון הבית, וזאת לאחר שעקר את הסורג ממקומו. הנאשם נטל מתוך בית המגורים את הפריטים הבאים:

א. כספת אשר הכילה נשק מסוג CZ83 ושמונה דרכונים כאשר שלושה מהם דרכונים ישראליים וחמישה דרכונים אמריקאים.

ב. משחק אלקטרוני מסוגPSVITT .

טיעוני הצדדים

2.הצדדים הגיעו להסדר טיעון ואשר לפיו המאשימה תעתור ל-32 חודשי מאסר בפועל, וזאת לאחר הפעלה של כל המאסרים המותנים שתלויים ועומדים כנגדו ואשר עוד יפורטו בהמשך. בנוסף, המאשימה תעתור למאסר על תנאי וענישה נלווית נוספת. מנגד, הנאשם יטען כי לגבי רכיב המאסר בפועל יש להסתפק ב- 18 חודשים. באת כוח המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם ואשר כולל חמש הרשעות קודמות בעיקר בעבירות רכוש. תלויים ועומדים כנגד הנאשם המאסרים המותנים שלהלן:

בת"פ 2107/07 של בית משפט השלום ברמלה, מיום 1.4.09: 10 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת רכוש מסוג פשע וכן 6 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת רכוש מסוג עוון.

בת"פ 5316/08 של בית משפט השלום בתל אביב יפו מיום 9.7.09: 6 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת רכוש.

בת"פ 1634/07 של בית משפט השלום ברמלה מיום 29.10.09: 12 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת רכוש מסוג פשע וכן שבעה חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת רכוש מסוג עוון.

3.המאשימה טענה שיש לאמץ את ההסדר ברף העליון שלו וזאת לאור ריבוי המאסרים המותנים שמרחפים מעל ראשו של הנאשם ואשר לא היה בהם מלהרתיעו לחזור ולבצע עבירות בתחום ההתפרצות למקום מגורים וגניבה ממנו. כמו כן הדגישה את הנזק הכלכלי שנגרם למתלוננים וכן את הנזק שנגרם לביטחונם האישי בעת כניסה בלתי מורשית של אדם זר לביתם.

4.בא כוח הנאשם הפנה לעובדה כי כל המאסרים המותנים שתלויים ועומדים כנגדו בשלושת התיקים שפורטו לעיל, ניתנו באותה שנה ונוגעים לעבירות משנים קודמות וכי במידה והנאשם היה מצרף את כל התיקים הנ"ל לגזר דין אחד, אזי היה תלוי ועומד כנגדו סך כולל של עונשי מאסר על תנאי שהינו קטן באופן משמעותי מאלה שפורטו לעיל. כמו כן, הנאשם ואשתו הגישו כל אחד מהם מכתב מטעמו (נ/1 ו-נ/2) והתייחסו לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות היותו נשוי ואב לארבעה ילדים ואשר שניים מהם הינם רכים בשנים. כמו כן, הנאשם הביע חרטה על מעשיו. לטענתו הינו מוגדר כאסיר חיובי וביקש שלא להחמיר עימו על מנת לאפשר לו לחזור לחיק המשפחה בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי.

מדיניות הענישה בעבירת ההתפרצות

5.תיקון 113 לחוק העונשין נכנס לתוקפו ב-10.7.12. בהצעת החוק לתיקון הנ"ל, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה) תשס"ו – 2006 (הצ"ח 241, ט"ז בסיוון תשס"ו – 12 ביוני 2006, עמ' 446), הוצע להקים ועדה לקביעת עונשי מוצא שחבריה יהיו שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, שופט בדימוס של בית משפט שלום, ארבעה עובדי מדינה, נציג משטרת ישראל ונציג לשכת עורכי הדין. בנוסח הסופי שהתקבל בכנסת לתיקון 113 לחוק העונשין, הרעיון של הקמת ועדה לקביעת עונשי מוצא, הושמט. מכל מקום, בעקבות ההצעה המקורית להקמת וועדה לקביעת עונשי מוצא, משרד המשפטים הזמין מחקר לאופן קביעת עונשי מוצא לעבירות של התפרצות למקום מגורים מד"ר אורן גזל – אייל, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וכן פרופסור רות קנאי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. המחקר התייחס גם לקביעת עונשי מוצא בעבירות שוד ובעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של תושבים זרים. ראו: ד"ר אורן גזל – אייל ופרופ' רות קנאי "בחירת עונשי מוצא – שיטה ויישום" הוגש למשרד המשפטים ביום 31.12.09 (להלן: המחקר). ניתן למצוא העתק המחקר באתר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת: www.knesset.gov/committees/heb/material/data/31.12.09

תוצאות המחקר פורסמו גם במסגרת מאמר משותף של שני החוקרים הנ"ל: ראו אורן גזל–אייל ורות קנאי "כיצד קובעים עונשי מוצא?" חוקים ג' (2011), עמ' 155-189 (להלן: המאמר).

6.מהמחקר עולה כי נבדקו 171 תיקים שבהם נדונה עבירת ההתפרצות למקום מגורים במטרה לבצע גניבה, וזאת בניסיון לקבוע את עונש המוצא לעבירה זו בתוך מתחם העונש ההולם. המחקר מקיף את כל הערכאות וכולל תיקים משנת 2001 ועד שנת 2009. במאמר (בעמוד 175) נאמר כדלקמן:

"קביעת רמת הענישה הנוהגת בעבירות התפרצות קשה במיוחד. ראשית, מכיוון שנדיר שעבירת התפרצות מבוצעת כעבירה יחידה בלא שנלוות לה עוד עבירות. עיון בגזרי דין המתייחסים לתיקים שקיימים בהם עבירות הנלוות להתפרצות, אינו מאפשר לדעת איזה חלק מהעונש הוטל בשל ההתפרצות ואיזה בשל העבירות האחרות. שנית, מכיוון שפעמים רבות נאשמים מועמדים לדין על כמה מעשי התפרצות יחדיו. גם כאן רמת הענישה הנוהגת אינה מסייעת בקביעת העונש הצפוי למי שהועמד לדין על עבירת התפרצות יחידה. לכך נלווים הקשיים הקיימים גם בעבירות אחרות, קרי: השונות הגדולה בין המקרים ובעיקר השונות בין הנאשמים, סיכויי השיקום שלהם ועברם הפלילי".

(ההדגשה לא במקור)

7.לאחר סקירת הנחיות הענישה בעבירות התפרצות במדינות זרות וכן גם את הפסיקה שנהוגה בישראל, החוקרים הגיעו למסקנה שלהלן (עמוד 186 למאמר):

"עונש המוצא המוצע לעבירה של התפרצות לבית תפילה או מגורים הוא 15 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. עונש זה חמור במעט מהעונש הממוצע הנוהג כיום לעבירת הפריצה, בייחוד כאשר הנאשם אינו בעל עבר פלילי מכביד. עם זאת, על רקע היקף הפגיעה הגורמת הפריצה לנפגעים ולתחושת הביטחון, חומרת המעשה מצדיקה נקודת מוצא זו. מנגד, איננו סבורים כי העונש המוצא להתפרצות צריך להיות זהה לעונש המוצא לעבירת השוד הרגיל, כפי שמקובל בחלק ממדינות ארצות הברית שנזכרו לעיל. אומנם עבירת ההתפרצות, כמו עבירת השוד הרגיל, היא עבירת רכוש שיש לה היבטים של פגיעה בביטחון האישי, אך בהעדר מגע בין העבריין לנפגע, הפגיעה של התפרצות קלה מעט יותר ולכן עונש המוצא קל יותר".

(ההדגשה לא במקור)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ