אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו רמילה

מדינת ישראל נ' אבו רמילה

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
29047-01-11
09/09/2013
בפני השופט:
חגית מאק-קלמנוביץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מחמד אבו רמילה
הכרעת-דין

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המונה שלושה אישומים. האישומים השונים מתייחסים לשנים 2003, 2004 ו-2005 בהתאמה. על פי כתב האישום, במועדים הרלוונטיים היה הנאשם בעל עסק "הובלות אבו רמילה" ועסק בהובלת ירקות ופירות ברחבי ירושלים, יהודה ושומרון. במהלך עיסוקו עסק גם בהחזרת משטחים ריקים של ירקות ופירות המשמשים להובלת סחורה, וניתנים תמורת פיקדון המוחזר לאחר החזרת המשטחים. בכתב האישום נטען כי הנאשם נהג לאסוף ולהחזיר משטחים ריקים רבים והיה מקבל את הפיקדון תמורתם. את התמורה לא היה רושם בספרים בכוונה להעלים הכנסות, ולא דיווח על הכנסותיו לרשויות המס. במטרה למנוע את גילויו היה הנאשם מדווח על החזרת המשטחים בשמות אייד או אייד חאג', כך שהשיקים שהוצאו לא נרשמו על שמו.

2.לנאשם יוחסו בכל אחד מהאישומים עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח – עבירה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), שימוש במרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה, אי קיום דרישות לפי סעיף 216 לפקודה, מרמה או תחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ), ואי הוצאת חשבונית לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ.

קבילות הודעות הנאשם

3.השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא שאלת קבילות ההודעות שמסר הנאשם בחקירתו במס הכנסה. אצויין כי לא התנהל משפט זוטא, אלא שטענות הקבילות הועלו כחלק מטענות ההגנה. הטענות בעניין קבילות ההודעות נובעות משני נימוקים, האחד נוגע לשפה שבה נגבו הודעות הנאשם והשני טענה לפגיעה בזכות ההיוועצות של הנאשם.

4.טענות בנוגע לשפת גביית ההודעה:

ב"כ הנאשם טען כי החקירה לא התנהלה בשפה שהנאשם מבין ודובר אותה, שכן הנאשם אינו דובר עברית.

שני גובי ההודעות, שלומי אבישר ויוסף נתנאל, העידו כי הם דוברים ערבית, האחד ברמה בינונית והשני ברמה טובה יותר. הם הוסיפו כי ביחידה חוקר אחר הבקיא בערבית, וכאשר יש צורך בכך הוא חוקר וגובה הודעות. שניהם העידו כי הנאשם לא ביקש לזמן חוקר בערבית, ואם היה מבקש זאת הדבר היה נרשם והיו מזמינים את החוקר דובר הערבית (פרוטוקול עמ' 7, 8, 10, 17, 18, 19).

5.הנאשם בעדותו לא טען שלא הבין את החקירה. בשלב מסויים אמר באופן כללי שאמרו לו לחתום והוא חתם מבלי להבין על מה חתם (עמ' 33 שורה 23 ואילך). הנאשם טען, איפוא, שלא הבין את שנכתב בשמו, אולם לא ניתן להסיק מכך בהכרח שלא הבין את החקירה עצמה, את הדיבור שבעל פה שנרשם על ידי החוקרים.

6.מתוכן ההודעות ניתן לראות שהנאשם השיב לעניין, כך שהבין את תוכן השיחה והשאלות שנשאל. ב"כ הנאשם הפנה לסתירות הקיימות בגירסתו של הנאשם, אולם אינני סבורה שיש להסיק מכך על פסילת ההודעות, שכן התשובה לכל שאלה ושאלה מצביעה על הבנה ועל מתן תשובה לעניין. העדר היגיון פנימי בגירסתו של הנאשם נובע מקשיים ענייניים ולאו דוקא מבעיית שפה.

לאור האמור אני דוחה את הטענה בדבר ניהול החקירה בשפה שהנאשם אינו דובר.

7.הטענה הנוספת לפסילת הודעות הנאשם מבוססת על אי מתן זכות היוועצות בעורך דין. יצויין כי החקירה התנהלה לפני מתן פסק הדין הידוע בעניין יששכרוב (עפ 5121/98, טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא (1) 461, להלן: פסק דין יששכרוב).

שני גובי ההודעות העידו כי לא זכור להם אם הנאשם נחקר לאחר שהודעה לו זכות ההיוועצות (פרוטוקול עמ' 9, 17), על כן אני קובעת כי לא הוכח שלנאשם הודעה זכות ההיוועצות או שניתנה לו אפשרות להיוועץ בעו"ד. עם זאת, לא נטען כי הנאשם ביקש להתייעץ עם עו"ד ומבוקשו לא ניתן לו.

8.בהלכת יששכרוב נקבע העיקרון שלפיו ניתן לפסול ראיות בשל פגיעה בזכויותיו של הנאשם, אולם לא נקבע כי יש לפסול את ההודעות בכל מקרה ומקרה. בית המשפט הבהיר כי "אין כדי לקבוע כי כל פגיעה בזכות מוגנת של הנחקר תוביל בהכרח לפסילת קבילותה של הודאתו לפי סעיף 12 לפקודת הראיות. פרשנות כזו תפגע יתר על המידה בערכים הנוגדים שעניינם גילוי האמת, לחימה בעבריינות והגנה על שלום הציבור, ולפיכך אין לקבלה...

על-פי לשונו ותכליתו של סעיף 12, נועד הוא להגן מפני פגיעה משמעותית באוטונומית הרצון החופשי של הנחקר. בהתאם לכך, פגיעה שלא כדין בזכות השתיקה או בזכות ההיוועצות בעורך-דין תוביל לפסילת קבילותה של הודאת נאשם במסגרת סעיף 12 הנ"ל, רק כאשר יש באותה פגיעה על-פי אופיה ועוצמתה בנסיבות העניין, כדי לפגוע באופן חמור בחופש הבחירה ובאוטונומית הרצון של הנחקר במסירת הודאתו" (עמ' 42 לפסק הדין).

9.פסק הדין בעניין יששכרוב הוחל "על כל נאשם שתיקו תלוי ועומד בפני בית-המשפט, ככל שיהא מקום ליישומה בנסיבות העניין" (עמ' 90 לפסק הדין). עם זאת, ביישומה של הלכה זו ניתן משקל של ממש למועד גביית ההודעה ביחס להלכת יששכרוב. בעניין בונר נקבע כי "חקירתו של המערער נעשתה כשנה טרם פורסמה הלכת יששכרוב, טרם הוצאו נהלים חדשים לגבי מימוש זכות ההיוועצות בחקירה, ועל כן אין לבחון את התנהגות החוקרים על פי אמות המידה הנוהגות כיום" (ע"פ 5417/07 ניקולאי בונר נ' מדינת ישראל, פיסקה 13). בע"פ 10715/08, ולס נ' מדינת ישראל, הובא בחשבון תום הלב שעמד בבסיס השגת ההודאה, וכן העובדה שקודם להלכת יששכרוב התפרשה חובת היידוע כחלה על עצורים בלבד.

10.בענייננו, הנאשם מסר שלוש אמרות – ת/1, ת/2, ת/3. האמרות ניתנו בפערי זמן ניכרים, בין חודש ספטמבר 2005 לבין מרץ 2003, כשהנאשם לא היה עצור בתקופה זו ויכול היה להיוועץ בעורך דין לגבי החקירה בכללה ולגבי גירסתו. בשתי החקירות המאוחרות, לכל הפחות, הגיע הנאשם כשהוא מודע לחקירה המתנהלת ולתכנה.

בנסיבות אלו אני דוחה גם את הטענות בנוגע להפרת זכות ההיוועצות. אני מקבלת כראיות את ההודעות שמסר הנאשם בחקירה במס הכנסה.

ראיות התביעה

11.העד המרכזי מטעם התביעה היה מר ניסים בראנס, מנהל חברת ט.ש. תנובה משטחים ואריזות. ברנס העיד כי בתקופה נשוא כתב האישום כאשר שימש כמנהל החברה, היה הנאשם יחד עם אדם נוסף בשם נעים אוסף ומחזיר משטחים, והיה מקבל תמורתם סכומים של 17 או 19 ₪ לכל משטח (עמ' 21). העד אישר כי בכרטסת הנהלת החשבונות נרשמו פעולות אלו על שמו של איאד חאג'. הוא הוסיף כי הנאשם בתיק, שנכח בבית המשפט, הוא האדם המוכר לו כאיאד חאג' (עמ' 22). בחקירה הנגדית בעמ' 24 אישר העד כי הכיר את הנאשם בתור איאד חאג' בלבד, ורק בחקירה התברר לו ששמו אבו רמילה. בנוסף העיד כי עד שנת 2003 עבד הנאשם יחד עם אדם בשם נעים חירבאווי, ולאחר מכן נפרדו דרכיהם (עמ' 25). הוגשה כרטסת הנהלת החשבונות של איאד חאג' – ת/7, ת/8, ת/9.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ