אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו רומי

מדינת ישראל נ' אבו רומי

תאריך פרסום : 25/04/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום עכו
30484-02-10
22/04/2010
בפני השופט:
יעקב בכר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רגאב אבו רומי

החלטה

1.ביום 8.3.10 הוגש נגד המשיב, לבית משפט זה (ת.פ 30464-02-10) כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של תגרה במקום ציבורי - עבירה לפי סעיף 191 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וכן עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

2.בכתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:

ביום 13.2.10 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, בשכונה המזרחית בטמרה (להלן: "המקום") התרחשה תגרה המונית בין משפחת אבו רומי למשפחת יאסין. באותו מעמד השתתף הנאשם בתגרה ההמונית באופן שעמד על גג בית ויידה אבנים ובלוקים לעבר עוברי אורח ושוטרים. בהמשך לכך, ועובר לשעה 16:00, נמצא הנאשם בבית אבלים הסמוך למקום, מחוץ לתחום ביתו או חצריו, כשהוא נושא סכין בעלת להב מתקבע באורך של כ- 9 ס"מ ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה. במעשיו המתוארים השתתף הנאשם בתגרה שלא כדין במקום ציבורי והחזיק בסכין שלא כדין.

3.בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן:"חוק המעצרים").

4.בישיבה מיום 17.2.10, במסגרת דיון בבקשת המאשימה להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, הוריתי על שחרור המשיב, בין היתר, למעצר בית מלא בביתו של מר כאמל אבו רומי באעבלין. אבהיר כי בשל פליטת קולמוס, נרשם בהחלטתי מיום 17.2.10 כי המשיב שוחרר למעצר בית מלא בביתו של מר באסם אבו רומי.

5.המשיב הגיש ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"ח 7007-03-10) על ההחלטה להורות על שחרורו למעצר בית מלא, וטען כי משלא נקבע במסגרת ההחלטה מיום 17.2.10 קיומן של "ראיות לכאורה", לא הייתה לבית המשפט סמכות להורות על שחרור המשיב בתנאים מגבילים, והחלטת בית המשפט על שחרור המשיב בתנאים ניתנה ללא סמכות. בית המשפט המחוזי בחיפה הורה בהחלטתו מיום 8.3.10 על החזרת התיק למותב זה לצורך בדיקת קיומן של "ראיות לכאורה", תוך הותרת תנאי השחרור של המשיב בעינם.

6.ביום 28.2.10 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של המשיב. בבקשתה טענה המבקשת כי המשיב הפר את תנאי מעצר הבית אשר הוטלו עליו בהחלטתי מיום 17.2.10 שכן ביום 26.2.2010 סמוך לשעה 15:00 במהלך ביקור של שוטרים אשר ביקשו לבדוק את קיום תנאי מעצר הבית על ידי המשיב, גילו השוטרים כי המשיב הפר את תנאי מעצר הבית בכך ששהה מחוץ לבית בו היה אמור להימצא, ונהג ברכב מסוג "גולף". במהלך בדיקת רישיון הנהיגה של המשיב, גילו אף השוטרים כי המשיב נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף.

בישיבה מיום 3.3.10 בפני כבוד השופטת בש, הביעו ב"כ הצדדים את הסכמתם לפיה מותב זה ידון בתנאי שחרורו של המשיב; הבקשה לעיון חוזר אשר הוגשה על ידי המאשימה נמחקה, וכבוד השופטת בש הורתה, בין היתר, כי המשיב יהא נתון במעצר בית מלא בביתו של מר כאמל אבו רומי באעבלין, בפיקוח אביו של המשיב, מר וליד אבו רומי, ובאסם אבו רומי, באופן שבכל עת יהא למעצר הבית לפחות מפקח אחד בביתו של כאמל אבו רומי יחד עם המשיב. על מנת לוודא את קיום תנאי השחרור, נקבע דיון בפני מותב זה לדיון 18.3.10, בו הורתה כבוד השופטת בש לבאסם אבו רומי וכאמל אבו רומי להתייצב לדיון ולהצהיר כי הינם מסכימים לתנאי השחרור הנ"ל.

7.הדיון הקבוע ליום 18.3.10 נדחה בעטיו של הסניגור פעמיים, ודיון לצורך בחינת קיומן של "ראיות לכאורה" נגד המשיב נקבע ליום 14.4.10.

8.בישיבה מיום 14.4.10 טען ב"כ המבקשת כי קיימות נגד המשיב "ראיות לכאורה להוכחת אשמתו" בגין שתי העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. ב"כ המבקשת הפנה את בית המשפט להודעת המשיב במשטרה מיום 13.2.10 שם הודה המשיב בהחזקת הסכין ושתק כאשר נשאל על ידי השוטר החוקר אודות מטרת החזקת הסכין. ב"כ המבקשת הפנה גם לדו"ח העיכוב אשר נערך על ידי רש"ט רביע חרב, למזכר צילום ומדידה וכן להסבר של רנ"ג מילאד ניקולא מיום 14.2.10.

באשר לקיומן של "ראיות לכאורה" נגד המשיב להוכחת אשמתו בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי, ב"כ המבקשת הפנה לדו"ח פעולה של רס"ב אחמד סוואעד בו ציין כי זיהה בוודאות את המשיב במהלך האירועים ואף צועק לעברו מספר פעמים לחדול ממעשיו. כן הפנה ב"כ המבקשת להודעתו של עלי יאסין מיום 16.2.10, והוסיף כי השתתפות המשיב בתגרה במקום ציבורי נובעת מכך כי המשיב יידה אבנים בהיותו על גג בניין לעבר עוברי אורח ושוטרים העומדים ברחוב.

9.בטיעוניו, שלל הסניגור קיומן של "ראיות לכאורה" להוכחת אשמתו של המשיב, וטען כי משלא קיימות ראיות כאלו, לא ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ויש מקום להורות על שחרורו ללא תנאים מגבילים.

הסניגור טען לאי קיומן של "ראיות לכאורה" להוכחת אשמתו של המשיב בביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין שכן למרות שצולמה הסכין על ידי רנ"ג מילאד ניקולא, רשם רנ"ג מילאד ניקולא על גבי מזכר הצילום והמדידה אשר נערך על ידו ביום 14.2.10 כי יש לאתר את השוטר אשר תפס את הסכין ברשות המשיב. הסניגור טען כי הסכין אשר הודה המשיב בהחזקתה אינה אותה סכין אשר נתפסה על ידי המשטרה, צולמה ונמדדה. הסניגור הוסיף כי מזכרו של השוטר כרים אבו עיסא אינו קביל, שכן השוטר כרים אבו עיסא אינו עד תביעה.

10.הסניגור הוסיף וטען כי לא קיימות "ראיות לכאורה" אף להוכחת אשמתו של המשיב בביצוע עבירה של השתתפות בתגרה במקום ציבורי. הסניגור טען כי עד התביעה מר עלי יאסין לא הזכיר כלל, בהודעתו הראשונה במשטרה מיום 13.2.10, את שמו של המשיב כמי שנטל חלק בתגרה, ורק בהודעתו השנייה במשטרה מיום 16.2.10, טען מר עלי יאסין כי המשיב נטל חלק בתגרה. הסניגור הוסיף וטען כי עיון בכתב האישום המתוקן אשר הוגש נגד המשיב מלמד כי האבנים אשר נזרקו לכאורה על ידי המשיב, כנטען על ידי המבקשת, לא פגעו באיש, בעוד שעד התביעה מר עלי יאסין טען בהודעתו במשטרה כי האבנים אשר נזרקו מגג הבניין פגעו באחד האנשים אשר היו ברחוב.

הסניגור הוסיף עוד כי אף עד התביעה מר חאלד יאסין אינו עד מהימן שכן עד זה מעוניין כי בית המשפט יקבע קיומן של "ראיות לכאורה נגד המשיב" והראייה היא אי קיומו של קשר בין דבריו של מר חאלד יאסין לפיהם ראה את המשיב מחזיק בנשק, לבין דבריו בהמשך לפיהם ראה את כל בני משפחת אבו רומי מחזיקים אבנים, נשק ורימונים והוא נפגע בפניו מהאבנים.

11.הסניגור התייחס גם למזכר של רס"מ אחמד סוואעד, אשר תיאר את האירועים נשוא כתב האישום וטען כי במזכרו רשם רס"מ אחמד סוואעד כי האירועים אירעו ביום 12.2.10 בעוד האירועים נשוא כתב האישום הינם מיום 13.2.10, וטען כי דבריו של רס"מ אחמד סוואעד במזכרו הנ"ל לפיהם הבחין במשיב, אותו הוא מכיר, עומד יחד עם אחרים רעולי פנים על גג בניין ומיידים אבנים אינה הגיונית שכן לא יעלה על הדעת, לטענת הסניגור, כי המשיב יהא היחידי שאינו רעול פנים, בעוד ששאר האנשים איתם עמד לכאורה המשיב היו רעולי פנים. הסניגור הוסיף וטען כי משנרשם במזכר של רס"מ אחמד סוואעד כי עצר את אותו אדם אשר יידה אבנים ועמד על גג הבניין בפנים חשופות ולעומת זאת רס"מ סמיר ספייה רשם במזכרו כי קיבל לידו אדם מעוכב, הרי שיש בכך כדי ללמד כי האדם אשר נעצר על ידי רס"מ אחמד סוואעד אינו אותו אדם אשר נמסר לידיו של רס"מ סמיר ספייה כמעוכב.

12.לאור האמור, טען הסניגור כי לא קיימות "ראיות לכאורה" להוכחת אשמתו של המשיב בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן אשר הוגש נגדו על ידי המבקשת.

13.להלן אבחן האם קיימות "ראיות לכאורה" להוכחת אשמתו של המשיב, הן בגין ביצוע עבירת החזקת סכין שלא כדין, והן בגין ביצוע עבירת תגרה במקום ציבורי, אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. אציין תחילה בעניין זה כי ההסתכלות הכוללת של בית המשפט על חומר הראיות בהליך זה אינה מכרעת במהימנותם של עדים, שכן הכרעה זו נעשית, כידוע, בהליך הפלילי העיקרי ואין מקומה בהליך ביניים זה, שעניינו בקשת מעצר עד תום ההליכים. שופט המכריע בשאלת המעצר עד תום ההליכים בוחן את חומר הראיות "על פניו" ומתרשם מהפוטנציאל הטמון בחומר החקירה בתור שכזה (ראה בעניין זה דבריו של בית המשפט העליון ב בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מ"י נ(2) 133, 147-148 (להלן: "פרשת זאדה"),וכן דבריו של בית המשפט העליון באותה פרשה בעמ' 146-147 לפיהם:

"ראייה לכאורה", היא, איפוא, ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי... בעוד שראיה "רגילה" נבחנת בסיום ההליך השיפוטי ...הרי הראיה "לכאורה" נבחנת בתחילת ההליך השיפוטי או במהלכו, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד. הערכתה מבוססת על הסיכוי הטמון בחיק העתיד להפיכתה לראיה רגילה. מהותה של הראיה לכאורה היא, איפוא, בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ