אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו צראר(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו צראר(עציר)

תאריך פרסום : 01/05/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
17368-04-10
29/04/2010
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ניפיין אבו צראר (עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בן-זוג, איומים, תקיפת שוטר והפרת הוראה חוקית. בד בבד עם הגשת האישום, ביקשה המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ראיות לכאורה - ב"כ המלומד של המשיב, הסכים בעקרון לקיומן של ראיות לכאורה, למעט עניין אחד והוא החבלה של ממש. לטענתו, אין בתעודה הרפואית כל ממצא חבלתי, ולכן אין ראיות לכאורה לביצוע העבירה של חבלה של ממש בבן זוג.

חבלה של ממש – סעיף 380 עם 382(ג) לחוק העונשין תשל"ז 1977, מחייב קיומה של "חבלה של ממש". סעיף 34כד' לחוק הנ"ל מגדיר: "חבלה - מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים...".בעניין זה מציין כב' השופט קדמי:

"הדרישה שתהא זו חבלה של ממש זכתה לפירשו מרחיב, ומשמעותה שתהא זו פגיעה גופנית מוחשית כלשהי, להבדיל מפגיעה חסרת משמעות ונטולת ביטוי מוחשי... ...אפשר שדי בפגיעה גופנית שגורמת לכאב בלבד, כדי שהפגיעה תהיה בגדר חבלה גופנית כנדרש כאן..." (י. קדמי, על הדין בפלילים, חלק שלישי, מהד מעודכנת תשס"ו 2006 ע' 1522-1523).

ור' גם למשל:

"באשר לטענת הסנגור כי לא נגרמה למתלוננת חבלה של ממש בארוע החניקה, סעיף 34 כד לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) מגדיר "חבלה" ככוללת מכאוב, עליו מסרה המתלוננת בהודעתה (ת/17) ולפיכך מתקיימים יסודות סעיף 380 לחוק העונשין..." (ת"פ (שלום ר"ל) 2076/07 מדינת ישראל נ' ג'.א', תק-של 2009(4), 15380 , 15385 (2009)).

בענייננו, המתלוננת מעידה על המכות שהפליא בה המשיב ומוסיפה כי לאחר מכן: "כאב לי הראש והגב" (הודעה מיום 11.4 ע' 2 ש' 21). גם בתעודה הרפואית של המתלוננת מיום 11.4.10, נרשם כי היא מתלוננת על: "כאב ראש וגב בעקבות אלימות במשפחה", וכן ניכרה: "רגישות במישוש הגולגולת". גם טיבם של מעשי האלימות שבוצעו, לפי הטענה, במתלוננת, מעידים כי נגרמה לה חבלה של ממש. לפיכך נראה לי כי לצורך השלב בו אנו נמצאים, הרי שקיימות ראיות לכאורה גם לחבלה של ממש.

עילת מעצר – משנקבע כי קיימות ראיות לכאורה, ממילא קמה עילת המעצר לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו 1996.

ואכן, ב"כ של המשיב הסכים לקיומה של עילת מעצר, יחד עם זאת, ביקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופה שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה ממעצר – בבית אשתו השנייה בצפון הארץ.

ב"כ המבקשת התנגד לשחרור, בטענה כי רצף האירועים המתוארים בכתב האישום מלמד על מסוכנותו. ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי אין לתת אמון במשיב, אשר מחד גיסא, כבר הורשע בעבר באלימות כלפי בת-זוגו זו,ומאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו לא הרתיעו (תנאי בת"פ 2754/06 מיום 8.9.08), ומאידך גיסא, ביצע את העבירות תוך הפרת תנאי שחרור בתיק אחר, גם הוא של אלימות כלפי בת-זוג (ת"פ 5845/08 ב"ש 6858/09 מיום 2.8.09).

אכן, נסיבות כתב האישום מלמדות על אדם אלים וחסר מעצורים, שלא הסס לתקוף בברוטאליות הן את בת-זוגו והן שוטרים. לנסיבות אלה נלווה גם עבר פלילי בגין תקיפת אותה בת-זוג, ומאסר על תנאי בן ששה חודשים בר הפעלה, שלא הרתיע את המשיב מלשוב ולבצע עבירות אלימות בבת זוגו.

עוד הוגש לעיוני התיק התלוי ועומד כנגד המשיב ת"פ 5845/08, בו מיוחסים למשיב איומים ותקיפה כלפי אשתו השנייה ר"ט. בתיק ההוא הוגשו תסקירי מעצר, אשר העריכו כי קיימת רמת סיכון להשנות העבירות, והביעו ספק לגבי החלופה שבשחרור לבית אשתו הראשונה, המתלוננת דנן. למרות זאת שוחרר המשיב למעצר בית מלא, שלאחר מכן הוקל רק לפיקוח הערבים, אולם את העבירות הנוכחיות ביצע תוך הפרת התנאים הללו, בכך שלא היה בלוויית הערבים, ובכל מודה המשיב (הודעה מיום 13.4.10 ש' 18).

בהלקח בחשבון כל הנסיבות לעיל, סבור אני, כי לא ניתן לתת אמון במשיב, אשר לפי הטענה, ביצע את מסכת העבירות החמורה המיוחסת לו בתיק זה, תוך שתלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה שלא הרתיעו, תוך שמתנהל כנגדו תיק נוסף בגין עבירות אלימות במשפחה, ותוך הפרת תנאי שחרור באותו תיק.

אכן, על דרך הכלל ראוי בבקשות מעצר בתיקי אלימות במשפחה לקבל תסקיר שירות המבחן (בש"פ 6762/09 ר"ע נ' מדינת ישראל, תק-על 2009(3), 3179), ואולם, בנסיבות המיוחדות שבענייננו, מקובלת עלי עמדת המבקשת כי אין הדבר חיוני, כפי שנקבע:

"אין כל חובה כי את בדיקת חלופות המעצר יערוך דווקא שירות המבחן. כאשר המסוכנות של הנאשם גלויה על פניה מתוך הנסיבות, יכול בית המשפט לקבוע זאת בעצמו... ...העיקר הוא בכך שבית משפט השלום מצא... ...שבנסיבות העניין אין אפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר. לעניין זה דעתי כדעת הערכאות שקדמו לי. בנסיבות העניין אין טעם לבחון חלופת מעצר ספציפית ולהטריח את הערבים לבית המשפט ולחוקרם שם..." (בש"פ 5543/06 אמין אבו חוצא נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 51 , 53 (2006)).

אף אני סבור כי בנסיבות העניין המפורטות לעיל, המסוכנות היא גלויה לעין, וכך גם העדר האפשרות לתת אמון במשיב פעם נוספת, ולפיכך אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ