אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו פארה(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו פארה(עציר)

תאריך פרסום : 20/02/2014 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום ירושלים
31621-02-14
18/02/2014
בפני השופט:
ד"ר אוהד גורדון

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוחמד אבו פארה (עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו עד לתום ההליכים של המשיב.

כתב האישום ותמצית טענות הצדדים

למשיב מיוחסות עבירות של שהיה בלתי חוקית בישראל, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); והכשלת שוטר, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

כפי הנטען, ביום 13.2.14 בשעה 13:00 או בסמוך שהה המשיב ליד מסגריה במושב זנוח. השוטרים ליאור בניסטי, מאיר פחימה, אלי טובול, ערן זקרא ואלחנן שרוני (להלן יכונו בשמותיהם הפרטיים) הגיעו למסגריה וכשהבחינו במשיב הוא החל לברוח ולטפס על מסלעה למרות צעקותיהם לעברו "עצור משטרה". לאחר מרדף קצר נתפס המשיב בידי ליאור ובתגובה הכה בידיו של ליאור מספר פעמים באגרופיו, והשתולל בניסיון להיחלץ ולהימלט.

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. לשיטתה, הדבר נדרש בשל השילוב שבין השהיה הבלתי חוקית, על הקושי הנלווה להבטיח את קיום ההליך לאחר שחרור אדם לשטחי הרשות הפלסטינית, ובין העבירות שבוצעו לכאורה כלפי השוטרים.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירת השהיה הבלתי חוקית ולעבירה של הפרעה לשוטר, אך סבר שאין ראיות לתקיפת שוטר. לטענתו המשיב לא ידע שמדובר בשוטרים. עוד טען לאפליה, שכן גב' עינב כהן (להלן: "עינב") אשר הפריעה לשוטרים, חסמה את רכבם, קיללה אותם ותקפה אותם, שוחררה. ב"כ המשיב ביקש לשחרר את מרשו בהפקדה כספית ובחתימת ערבות צד ג'.

בתגובה טען ב"כ המבקשת כי הראיות מראות תקיפה של ממש וכי המשיב ידע שמדובר בשוטרים. לטענת האפליה השיב כי העבירות המיוחסות למשיב חמורות מאלה שיוחסו לעינב, כי שאלת מעצרה נבחנה בשים לב לכך שמדובר בתושבת ישראל, וכי בדעת המבקשת להעמיד גם אותה לדין.

ראיות לכאורה

המחלוקת לעניין זה מתמקדת, כאמור, בנושא תקיפת השוטרים. לכן, לא אדון בהרחבה ביתר העבירות המיוחסות למשיב. עם זאת אציין כי מהחומר עולה שהמשיב ניסה להימלט מן השוטרים לא פעם, אלא פעמיים: תחילה הצליח. בחלוף מספר שעות שבו השוטרים למסגריה וראו כי המשיב חזר לעבוד בה. כאשר הבחין בהם ניסה שוב להימלט מידם ונוהל מרדף רגלי שכלל טיפוס המשיב על קיר סלעים ומאבק אלים, בסופו נלכד. לעניין זה ראו דו"חות פעולה של השוטרים אלי, מאיר וליאור.

לא ניתן לקבל את עמדת ההגנה בנושא שבמחלוקת. בדו"חות הפעולה תיאור ברור של מאבק אלים בין המשיב לשוטרים בניסיון להיחלץ מידיהם. בכלל זה, לאחר שניסה להימלט אך השוטר ליאור השיגו, נאבק המשיב עם ליאור והכה מספר פעמים על ידיו של ליאור באגרופיו. ליאור תיאר את המכות כבעלות עצמה. המשיב נאבק עם השוטרים, השתולל וניסה לברוח תוך שהוא מכה את ליאור. נדרשה מידה של כוח מצד מספר שוטרים, כדי להכניעו (דו"ח הפעולה של השוטר אלי בעמ' 2 והודעתו בש' 13, דו"ח הפעולה של השוטר ליאור בעמ' 1-2, הודעתו מיום 13.2.14 שעה 17:23 בש' 4-6 והודעתו מיום 13.2.14 שעה 16:36 בש' 12, דו"ח הפעולה של השוטר מאיר בעמ' 1, דו"ח הפעולה של השוטר ערן, דו"ח הפעולה של השוטר אלחנן, דו"ח הפעולה של השוטר טל שלום). אמנם, המשיב טען בחקירותיו שלא התקיף אלא הותקף, אך גרסה זו תבחן בהליך העיקרי ובשלב זה אין בה לגרוע מעצמת הראיות.

עוד לא ניתן לקבל כי המשיב לא ידע שמדובר בשוטרים, ואת טענתו בחקירת המשטרה לפיה נמלט משום שחשב שאנשים רוצים לתקוף אותו ולגנוב ממנו כסף (ש' 44 להודעתו מיום 13.2.14 בשעה 13:58). השוטר מאיר ציין כי עם תחילת הימלטותו של המשיב צעק לעברו "עצור משטרה" אך המשיב לא נענה לקריאותיו והמשיך בבריחה. גם לאחר שליאור הודיע למשיב שהוא עצור, המשיך בניסיונות ההימלטות (דו"ח הפעולה של השוטר מאיר, עמ' 1). השוטר אלחנן ציין כי השוטרים רדפו אחר המשיב כשכובעי זיהוי משטרתיים לראשיהם (עמ' 1 לדו"ח הפעולה שלו). ליאור טען כי המשיב החל להימלט מיד כשהבחין בשוטרים (הודעתו מהשעה 16:36, ש' 3), דבר המעיד כי דבר-מה בהופעתם גרם לו להימלט. כל אלה שוללים את טענת ההגנה בנושא.

אני קובע, אפוא, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב.

עילות מעצר ושאלת החלופה

בפסיקה נקבע כי שאלת היותו של נאשם תושב שטחים אינה, בפני עצמה, עילה למעצרו. ועם זאת, מדובר בשיקול רלבנטי במכלול השיקולים וזאת בשל הקלות היחסית של סיכול ההליך עם שחרורו של אדם לשטחי הרשות (ראו למשל בש"פ 11040/03 חאסן נ' מדינת ישראל (4.1.04); בש"פ 6339/03 מדינת ישראל נ' חושיה (11.7.03). בעניין טאלאלקה (בש"פ 10418/08 (15.12.08) נפסק כי במקרים אלה קיים חשש טבוע ומשמעותי מהימלטות אשר, במקרים לא מעטים, מחייב מעצר בפועל. לאחרונה, בעניין קונדוס (בש"פ 6781/13 (4.11.13)) נקבעו שורת קריטריונים לשקילה ובכללם קיומה וטיבה של עבירה נוספת, והרשעות קודמות.

יישום מבחנים אלה בפסיקה מביאני למסקנה, לפיה אין מנוס מהיענות לבקשה והוראה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

השיקול הדומיננטי בענייננו הוא החשש מסיכול ההליך. לצד אפשרות ההימלטות הטבועה בסיטואציה של שחרור נאשם לשטחים, במקרה דנן הוסיף המשיב וחטא לכאורה בניסיון עיקש, אקטיבי, חוזר ואלים להימלט מידי השוטרים שניסו לעכבו.

ודוקו: בטרם נמלט כל שעמדה לחובתו היא השהיה הבלתי חוקית. כדי להימנע מתפיסה בגין עבירה זו, ניסה פעם ראשונה והצליח להימלט בריצה מידי השוטרים. בהמשך חזר לשלו אך כאשר הבחין בשוטרים שחזרו למקום ניסה, שוב, להימלט מידיהם, בטפסו על קיר ובהמשך תוך הפעלת כוח כלפי השוטרים, תקיפת אחד מהם, והשתוללות שהצריכה כוח כדי לרסנו.

בכך הראה המשיב כי החשש להימלטות אינו מתמצה בהיותו תושב שטחים. חשש זה מתעצם לנוכח תעוזתו ונכונותו להימלט מידי אנשי המשטרה. על רקע זה לא ניתן, לשיטתי, לתת במשיב את האמון כי ישוב ויתייצב להמשך משפטו. דרושה מידה רבה של תמימות כדי להאמין שהמשיב, שנכון היה למעשים המיוחסים לו, יגיע מרצונו החופשי לדיונים בעניינו, כאשר תלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור וכאשר הוא שוהה בשטח שבו יכולתן של רשויות החוק לחייבו להתייצב היא מינימלית.

זהו חשש דומיננטי, שנותר בעינו למרות גילו של המשיב והעדרן של הרשעות קודמות. איני סבור כי תנאי שחרור של הפקדה כספית ואף ערבות צד ג' יכולים להתמודד עם חשש זה (השוו: עניין קונדוס הנ"ל, בפיס' 16).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ