אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו עצב(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו עצב(עציר)

תאריך פרסום : 10/02/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום כפר סבא
1765-02-11
10/02/2011
בפני השופט:
דורון חסדאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוחמד אבו עצב (עציר)

החלטה

רקע כללי ותמצית

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו באישום הראשון ביצוע עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, התפרצות למקום מגורים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התחזות כאדם אחר ושיבוש מהלכי משפט, באישום השני מיוחסות למשיב עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, החזקת מכשירי פריצה, החזקת נכס חשוד כגנוב, התחזות כאדם אחר ושיבוש מהלכי משפט ובאישום השלישי, שהייה בלתי חוקית בישראל, התפרצות לבניין שאינו משמש בית מגורים וביצוע גניבה וגניבה.

2.בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ודיון בה נקבע לאחר דחייה, התקיים ביום 3.2.11.

3.נוכח כפירת המשיב בקיומן של ראיות לכאורה, טענו הצדדים איש איש כמידתו בתמיכה לעמדת שולחו. ב"כ המשיב הרחיב בטיעונו ופרט מדוע לשיטתו לא קיימות ראיות לכאורה לאישומים השונים וזאת כמפורט בעמודים 2-8 לפרוטוקול. ב"כ המבקשת השיבה לטיעונו כמפורט בעמודים 8 ו-9 לפרוטוקול. לא מצאתי לחזור על טיעוני ב"כ הצדדים המפורטים בפרוטוקול כאמור.

סקירת כתב האישום בקצרה

4.באישום הראשון נטען כי ביום 27.7.09 התפרץ הנאשם לבית בכפר סבא, נתפס כשהוא בבית. בנסיבות אלה שהה בישראל שלא כחוק, נחקר במשטרת כפר סבא, מסר כי תאריך לידתו הינו 14.9.96 שזהו תאריך לידתו של אחיו אחמד. בעקבות כך הועמד לדין בבית המשפט השלום לנוער במסגרת ת"פ 646/09, כתב האישום נשא את שמו של אחיו הקטין של המשיב (כאן) – אחמד. ובתוך כך נשפט הנאשם בבית משפט לנוער כקטין, הציג עצמו בכזב כאדם אחר בכוונה להונות והכשיל הליך שיפוטי.

5.באישום השני נטען כי ביום 22.7.10 סמוך לקבר בנימין הבחינו שוטרים בנאשם ואחר רוכבים על אופניים, עכבו אותם. הנאשם החזיק ברשותו אופניים אשר נחשד כי היו גנובות, הועמד לדין ביום 27.7.10 בביהמ"ש השלום לנוער במסגרת ת"פ 46463-07-10, כאשר כתב האישום נשא את שמו של אחמד (אחיו), ביום 3.8.10 חזרה המבקשת מבקשת מעצר שהוגשה בתיק זה מאחר וגילו הנטען של הנאשם (אחמד) היה פחות מ-14. במעשים אלו על פי האמור בכתב האישום נשפט הנאשם בביהמ"ש לנוער כקטין בהיותו בגיר, הציג עצמו בכזב כאדם אחר בכוונה להונות והכשיל הליך שיפוטי.

6.באישום השלישי נטען כי בין התאריכים 22.10.10 (שעת צהרים) לבין 23.10.10 סמוך לשעה 19:00 התפרץ הנאשם למשרד כפר סבא וזאת בכוונה לבצע גניבה ובהמשך נטל מהמשרד ללא הסכמת הבעלים ובמרמה מטלטלין אשר פורטו בסעיף 2 א –ט בפרק העובדות, בשווי של כ- 100,000 ₪.

ההליכים המשפטיים " כנגד האח אחמד"

7.כמפורט לעיל כנגד האח אחמד ( אשר בדמותו הופיע המשיב כאן) נפתחו שני הליכים פליליים בביהמ"ש השלום לנוער. בת"פ 646/09 שוחרר המשיב (כאן- אשר התחזה לאחיו הקטין) בהתחייבות וערבות צד ג', מאז לא התייצב לדיונים בעניינו ולפיכך ההליכים בתיק פלילי זה הותלו.

נוכח הגשת כתב האישום בהליך הנדון, הגישה המבקשת (המאשימה) במסגרת התיק הנ"ל בקשה לחזור בה מהאישום. טרם ניתנה החלטה בבקשה.

8.בת"פ 46463-07-10 הועמד כאמור אחמד (בדמותו הופיע המשיב כאן) לדין בבית משפט לנוער, נדון על פי הודאתו וביהמ"ש גזר עליו, בין היתר, עונש של חתימה על התחייבות בסך 500 ₪ וזאת ללא הרשעה.

נוכח הגשת כתב האישום בהליך הנדון, הגישה המבקשת (המאשימה) במסגרת התיק הנ"ל, בקשה לביטול פסק הדין אשר נענתה כמבוקש, בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 1.2.11.

ראיות לכאורה - המסגרת המשפטית

9. כידוע, כאשר אנו בוחנים עצם קיומן של ראיות לכאורה, יש לראות "תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם" (ר' בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 149-148). וכן "אם מכלול הראיות שבתיק החקירה הוא כזה, שההרשעה או הזיכוי הם אך פונקציה של מידת האמון שהשופט בהליך הפלילי העיקרי יתן להם, כי אז קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה" (שם, עמ' 149). (ר' גם: בש"פ 2201/09 דהן נ מ"י –(18.3.09)).

10.על אחת כמה וכמה שאין בשלב זה לקבוע שאלות הנוגעות למשקלן של הראיות לכאורה או למהימנות העדים (ר' בש"פ 2361/09 מצארווה נ' מדינת ישראל (5.5.2009); בש"פ 3742/008 עובייד נ' מדינת ישראל (20.5.2008)).

  

הכלל הינו אם כן כי בהליכי מעצר אין בית המשפט נזקק לשאלות של מהימנות העדים והוא אינו נדרש באופן מדוקדק להערכת משקלן של העדויות השונות, די לצורך שלב זה בהודעת המתלונן אשר אינה מופרכת על פניה על מנת להקים את התשתית הראייתית הדרושה. (ר': בש"פ 12038/04 הייב נ. מ"י תק-על 2005 (1) 222; בש"פ 2159/03 חזיזה נ. מ"י תק-על 2003 (1) 558).

בית המשפט אינו נדרש, בשלב זה, לבחינת מהימנותן של האמרות המובאות בפניו או לבחינת משקלן האפשרי של הראיות שבפניו ואת דיותן לביסוס ההרשעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ