אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו עסא (עציר)

מדינת ישראל נ' אבו עסא (עציר)

תאריך פרסום : 16/05/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
1437-05-12
10/05/2012
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
קאסם אבו עסא (עציר)

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, החזקה ושימוש בכלי לצריכת סם והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 7.5.12 חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה, ככל שאלה נוגעות לעבירות של גניבת הרכב. לדברי ב"כ המשיב, לא ניתן לקשור את המשיב לגניבת הרכב, בהתבסס על הימצאות הטלפון של המשיב, וכלי לעישון סם שעליו נמצאו ט"א של המשיב, בתוך הרכב הגנוב. המדובר בחפצים ניידים, וכי הסיבה שהמשיב לא מסר הסבר להימצאותם ובכלל, נוגעת לאלימות שהופעלה כלפיו על-ידי השוטרים עובר למעצרו, וכן נוכח התנהלותה הכוללת של המשטרה, אשר ייחסה לו שותפות בכנופיה שעוסקת בגניבת כלי רכב וכן חשדות "מנופחים" רבים, ללא ביסוס.

ב"כ המשיב מוסיף כי לו המשיב היה קשור לרכב הגנוב, או אז מצופה היה למצוא ט"א שלו על הרכב ולא רק על הבאנג, ולא ניתן לשלול שהמשיב לכל היותר עישן עם השניים הנוספים שנצפו יוצאים מתוך הרכב, ללא קשר לגניבתו. בסופם של דברים, ביקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר באשקלון, בפיקוח קרובת משפחתו ודודתו, וזאת גם בשים לב לעברו הפלילי הלא-מכביד, גילו הצעיר וטיב העבירות המיוחסות לו.

ב"כ המבקשת מנגד סבור כי די בכך שהמשיב "נקשר" לשני חפצים שנמצאו בתוך הרכב, יחד עם ה"חזקה התכופה", כדי לקשור אותו לגניבת הרכב. המשיב אינו מספק הסבר להימצאותם של אותם חפצים, והתנהגותו בעת הגעת השוטרים לביתו הינה התנהגות מפלילה, אשר יש בה כדי ללמד על חשש להימלטות מן הדין. המדובר במשיב אשר חרף גילו הצעיר הורשע בעבירות דומות, תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי, ואין במפקחות המוצעות כדי ליתן מענה למסוכנות הנשקפת ממנו. על כן יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את חומר החקירה, הגעתי לכלל מסקנה כי בתיק זה ישנן ראיות לכאורה.

כאמור, טביעות האצבע של המשיב נתפסו על באנג שנמצא בתוך הרכב ה"מאזדה", לאחר ששלוש הדמויות שנצפו בתוכו עזבו אותו וברחו. כך גם נדמה שאין מחלוקת שהטלפון שנמצא בתוך הרכב הינו הטלפון של המשיב ובשימושו, וזאת בין היתר נוכח עדותו של ראסי אבו עיסא, אשר מציין כי שוחח עם המשיב פעמים רבות, וזאת באמצעות הטלפון שנתפס ברכב, וכן בהתאם למחקרי התקשורת אשר מצויים בתיק.

שילוב הימצאות שני חפצים אלו בתוך הרכב יש בו כראיה נסיבתית להוכיח כי המשיב היה בתוכו בין אם כנהג ובין אם כנוסע. "חיבורו" של המשיב לרכב במועד ובזמן האמור יש בו להקים מעין "חזקה תכופה נסיבתית". המדובר ב"חזקה נסיבתית" שכן כאמור המשיב לא נתפס בעצמו בתוך הרכב אלא רק "עקבותיו", ו"חזקה תכופה" נוכח כך שהרכב נגנב ביום 19.3.12 בין השעות 21:00-19:30, והמשיב, לכל המאוחר ביום 21.3.12 סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר, השאיר "עקבותיו" בתוכו. היינו מדובר בפרק זמן שנע בין 31 שעות ל-29 שעות מאז ביצוע הגניבה.

כידוע, "חזקה תכופה" הנה חזקה עובדתית אשר יכולה לשמש לבדה כבסיס להרשעה אלא אם עלה בידי המשיב לסתור אותה או לעורר ספק ביחס אליה (ר' ע"פ 15/78 ביבס נ' מדינת ישראל). בעניינו, כאמור, בא-כוח המשיב טען כי גם אם היה בתוך האוטו עשה זאת למטרות עישון, ללא כל קשר לגניבה, וללא כל מודעות כי עסקינן ברכב גנוב. דא עקא, כי גירסא זו הנה גירסת בא כוחו של המשיב ולא של המשיב עצמו אשר בחקירתו השנייה שנגעה לרכב הגנוב ולממצאים השונים, סכר פיו וסירב לדבר.

מעבר לאמור, העובדה שהמשיב בוחר להסתתר בארון בשעה שהשוטרים מגיעים לביתו הינה בבחינת התנהגות מפלילה שיש בה כדי לחזק את הראיות הקיימות נגדו. (ר' למשל בש"פ 2934/10 משרף לאפי וכן בש"פ 1132/91 ג'רבי נ' מדינת ישראל).

החולשה אותה ציינתי בעוצמת הראיות נוגעת לכך שבעניינו עסקינן במעין "חזקה תכופה נגזרת" היינו אין ראיה ישירה להימצאות הרכוש הגנוב אצל המשיב או לענייננו הימצאות המשיב בתוך הרכב אלא זו נלמדת כאמור מהימצאותם של החפצים הניידים בתוך המכונית.

נמצא אם כן כי מדובר בקיומן של ראיות לכאורה, אשר בצד קביעה זו אציין כי אלו אינן ברף הנמוך אך גם לא בגבוה וזאת, בין היתר, בשל אלה: ראשית, כפי שפורט, מדובר ב"חזקה תכופה נסיבתית", היינו זו נלמדת בשל הימצאות החפצים הניידים בתוך הרכב הנייד ולא על ידי תפיסתו של המשיב ברכב.

שנית, בית המשפט נותן דעתו לפרק הזמן שחלף מאז גניבת הרכב ועד להימצאות אותם חפצים ניידים. נכון הוא כי עוצמת ה"חזקה התכופה" והשפעת משך הזמן דינם להתברר במסגרת התיק העיקרי אולם לא ניתן להתעלם מכך שחלפה כיממה וחצי מאז הרכב נגנב עד אשר נמצאו כאמור הבאנג ומכשיר הטלפון בתוכו.

בעניין זה, לו היה מדובר במציאת החפצים כאמור לעיל מייד בסמוך לאחר גניבת הרכב, או אז עניינו היה דומה לזה שנדון בעמ"ת 41616-03-12 באופן שמי שהחזיק החפץ הנייד היה קשור בהכרח לגניבת הרכב. לא למיותר לציין כי הימצאות הבאנג ברכב באופן נסיבתי אינה מתיישבת עם כך שזה הוכנס אליו תןך כדי הגניבה וזה, כפי הנראה, הוכנס על ידי המשיב לתוך הרכב בפרק זמן שלאחר מכן.

בהקשר לכך ר' גם בש"פ 9413/07 מועתז נ' מדינת ישראל שם בהימ"ש העליון מאת כב' השופט אלון מצא כי הימצאות משיב ברכב הגנוב יממה מאז גניבתה:"מוביל בודאי לקיום ראיות לכאורה לעבירה של החזקת רכוש גנוב אולם עוצמת הראיות הלכאוריות לכך שהעורר עצמו הוא זה ששהה בבאר שבע והוא שגנב את המכונית, נמצאת חסרה".

לא למיותר לציין כי במועד תפיסת הרכב נצפו שלוש דמויות שיוצאות ממנו דבר שיש בו לכאורה לקשור גם שניים אחרים לרכב באותה מידה שהמשיב שלפנינו.

אשר לעילת המעצר, הרי שזו מתבססת נוכח כך שמעבר לגניבת הרכב מיוחסות למשיב גם עבירות נוספות אשר יש בהן כדי ללמד על חשש להימלטות מן הדין בשים לב להימלטות מן השוטרים, לרבות גרימת תאונה, הקושי לאתר המשיב במגוריו, והן נוכח העובדה שהמשיב בחר להסתתר בעת הגעת השוטרים אל ביתו.

מעבר לכך, הרי מדובר במי שחרף גילו הצעיר הורשע ביום 21.3.11 בבית-המשפט לנוער בעבירות של שבל"ר והפרת הוראה חוקית, ותלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי של שמונה חודשים, והתחייבות בגובה 6,500 ₪, שהינם ברי-הפעלה. כך גם המשיב נקשר ישירות לבאנג ומשכך לעבירת של החזקת כלי עישון.

כאמור, חולשה בראיות על פי הפסיקה, יש בה לכשעצמה כדי להשפיע על הנטייה להורות על שיחרור ולאפשר למשיב לנהל את הגנתו שאינו מאחורי סורג ובריח. כך גם עבירת גניבת הרכב, כידוע אינה מקימה עילת מעצר סטוטורית.

חרף האמור לעיל, ועל אף שמצאתי שעוצמת הראיות בעניינו של המשיב אינן ברף הגבוה, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב נוכח כך שלא מצאתי את החלופה המוצעת כראויה. המדובר כאמור בחלופה אשר נמצאת באשקלון, במסגרתה יפוקח המשיב על-ידי שתי קרובות משפחה. ככל שהדבר נוגע לאבו עיסא זהייה, המדובר במי שהינה אמא לשבעה ילדים בגילאי בית-ספר, אשר בכלל מתגוררת בתל שבע, ללא רשיון נהיגה, כך שבית-המשפט מתקשה מאוד לראות כיצד זו תוכל בנסיבות אלו לשמש כמפקחת עבור המשיב בשעה שזה מצוי באשקלון, וזאת מעבר להתרשמות בית-המשפט כי זו תתקשה לשמש גורם מציב גבולות עבורו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ