אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו עמאר(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו עמאר(עציר)

תאריך פרסום : 27/10/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
14715-10-11
22/10/2011
בפני השופט:
אלון אינפלד

- נגד -
התובע:
1. מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אביב דמרי
2. פמ"ד

הנתבע:
ערבה אבו עמאר (עציר) ע"י ב"כ עו"ד נאסר אלעטאונה

החלטה

האישום והראיות

לפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, היזק מיוחד ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

על פי כתב האישום נצפה המשיב עוקף רכב בצומת על ידי סייר משטרתי מוסק, וזה דיווח על העבירה לניידת תנועה בהמשך הדרך. שוטר התנועה, בוריס גרמן, סימן למשיב לעצור. תחילה האט המשיב בתגובה לסימון, אך אז האיץ וברח. השוטר נסע אחריו באורות מהבהבים, והמשיב המשיך בנהיגה פרועה ופנה להיכנס ללקיה. בכניסה עמד השוטר אחמד אטרש, אשר קיבל הודעה על הנמלט, ויצר מחסום. רכב סקודה עצר במחסום והמשיב הגיע ברכבו אחריו. השוטר אטרש ניגש למשיב, פתח את הדלת, אחז במשקוף והורה למשיב לדומם מנוע. אז, הסיט המשיב את ההגה והחל בנסיעה מהירה לעקוף את הסקודה וכמעט התנגש ברכב זה, אשר נהגה הסיטה מעט ימינה למנוע ההתנגשות. ידו של השוטר שאחזה במשקוף רכב המשיב – נחבלה.

על פי הטענה, אז עלה המשיב על כיכר התנועה, התנגש בגדר המקיפה את הכיכר, ונסע במהירות ובפראות לכיוון כיכר נוספת בתוך העיירה. שם המשיך ישר בבריחה מהשוטרים שרדפו אחריו על הקרקע. זאת, כאשר המסוק המשטרתי טס מעליו כל העת. בכיכר שלישית פנה המשיב ימינה בחדות. אנשים שהיו במעבר החצייה ברחו מדרכו ואף המשיב הסיט את הרכב שמאלה במהירות על מנת שלא לפגוע בהם, התנגש בברזן ועלה על המדרכה. על המדרכה זו היו הולכות רגל. המשיב לא התנגש בהן אך ורק בזכות קפיצתן המהירה מהמדרכה בראותן את המשיב מתקרב. המשיב אז נמלט ברגל, ופשט בדרך את חולצתו כדי למנוע את זיהויו. המשיב ברח ברגליו אל תוך בית, שם נעצר.

הסנגור טוען שאין ראיות כי המשיב, אשר נעצר בתוך אותו בית, הוא אכן זה שנהג ברכב. לשיטתו, בהעדר קשר עין רציף מעת ביצוע העבירות עד המעצר, ובהעדר הליך זיהוי מסודר על ידי מסדר זיהוי, לא ניתן לקשור את המשיב, שנתפס בתוך אותו בית, לבוש בחולצה אחרת, לנהג הרכב האמור.

אין ממש בטענה זו. כפי שעולה בבירור מעדות הסייר האווירי, הסייר היה בקשר עין רציף עם הרכב המסוים מרגע ביצוע העבירה ועד נטישת הרכב על ידי הנהג. הסייר גם ראה את הנהג מוריד את חולצתו, נכנס לחצר מסוימת, ואז נכנס מתוך אותה חצר לבית בחצר אחרת. אין מחלוקת כי המשיב נתפס לובש חולצה כלשהי שאינה החולצה השחורה שלבש הנהג. אולם, בני אותו בית בו נתפס לא הכירו את המשיב (למעט בעל הבית שהיה מחנכו בעבר) ולא ידעו להסביר את נוכחותו שם. גרסתו של המשיב, כי הוא מכיר את בנו של בעל הבית, עשה במקום עבודות גינון מבלי להודיע לאיש מראש, ונכנס למקום על מנת לישון בתום העבודה (לפני השעה 11:00 בבוקר), היא גרסה תמוהה מספיק כדי להיחשב כחיזוק עצמאי נגדו. אף הזיהוי של פניו על ידי השוטר שרדף אחריו, בעת הגעתו לבית, מהווה חיזוק. כמובן שאין זה זיהוי כדת וכדין, אפילו לא זיהוי ספונטאני קלאסי, שכן מדובר במי שנעצר בחשד, וממילא יש כאן הצבעה עליו היכולה להטות את הזיהוי. אולם, יש לזכור כי אין מדובר בתהליך זיהוי של המשיב, חד מכולי עלמא. מדובר אך ורק בזיהויו של הנהג מבין החשודים האפשריים, הנמצאים בבית אליו ברח הנהג, על פי עדות הסייר. מכיוון שיתר בני הבית הכירו זה את זה, והוא היה הזר היחיד, ממילא מחזקות הנסיבות והזיהוי זה את זה.

אכן, טוב הייתה עושה המדינה לו בדקה טביעות אצבע ברכב ולו עשו חקירה קצת רצינית יותר לגבי הגעת הרכב של קרוביו הרחוקים של המשיב לידיו (לכאורה). אולם, אין בחוסרים אלה כדי לפגום באיכות הראיות כראיות לכאורה בשלב זה.

נתתי דעתי לטענות הסנגור אודות הבדלים כאלה ואחרים בפרטי הפרטים של המרדף. אין מדובר בסתירות היורדות לשורשו של עניין, אלא סתירות הצריכות עיון בתיק העיקרי שאין בהם כדי לכרסם בראיות לכאורה בשלב זה. המסקנה היא שיש ראיות לכאורה המספיקות בהחלט למעצרו של המשיב.

העבירה והעילה

טענה נוספת של הסנגור היא כי אין בהתנהגות המתוארת על ידי המשיב כדי לקיים את העבירות שבהן הוא נאשם אלא עבירות קלות יותר. לטעמי, השאלה המדויקת בדבר סעיף האישום הנכון להרשעת המשיב, אם יימצא במשפט כי הוא הנהג, צריכה להישאר למותב שידון בתיק העיקרי. לצורך שלב המעצר עד תום ההליכים, די לי בעילת המעצר הנובעת מההתנהגות במרדף, המלמדת הן על חשש לשיבוש מהלכי משפט בשים לב לנכונות של המשיב לסכן הרבה את עצמו ואחרים, אך ורק לשם הימנעות מהגעה למשפט תעבורה. אולם, ביתר שאת, מלמדת ההתנהגות על סכנה מוחשית לציבור, שכן המשיב לכאורה נכון לסכן חיי אדם בנהיגתו הפרועה מאוד, בשל עילה קלה, יהא סעיף האישום אשר יהא.

יודגש כי המסוכנות אינה נובעת רק מעצם הבריחה משוטרים, במהירות חריגה, והתחמקות משוטר אשר אוחז בידו במשקף הדלת, למנוע הבריחה, תוך חבלה בו. הנהיגה המסוכנת באה לידי ביטוי בהתפרעות, שעניינה נהיגה מסוכנת בכיכרות המדוברים לעיל, גרימת תאונה על ידי התנגשות בגדר מרוב מהירות, אילוץ רכב הסקודה לסטות במהירות, פניה בכיכר במהירות גבוהה ביותר תוך אילוץ החוצים במעבר החצייה להתפזר ואז נהיגה על המדרכה, תוך אילוץ של הולכות רגל לברוח. יהא סעיף העבירה המתאים אשר יהא, נהיגה כזו היא בהחלט סוג הנהיגה החמורה אשר לגביה נאמר "מכאן המדיניות השיפוטית כי בתיקים של מרדף פראי הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים" (ראו בש"פ 5588/11 חוסני אלסייד נ' מדינת ישראל והפסיקה המאוזכרת שם). המשיב מסוכן בהחלט, למרות שצודק הסנגור באומרו שמצינו בפסיקה מקרים חמורים אפילו יותר, של נהיגה מסוכנת עוד יותר ולזמן ממושך יותר מנהיגתו המסוכנת, לכאורה, של המשיב במקרה זה.

החלופה והמסקנה

למרות עילת המעצר המובהקת, יש לבחון אפשרות של חלופת מעצר. למשיב אין עבר פלילי. יש לו הרשעות תעבורה, אך אין מדובר בהרשעות רבות מאוד או מהסוג המלמד על מסוכנות מובהקת ביותר. המדובר באדם צעיר, אשר, לפי דברי הסנגור, נהג באורח חיים נורמטיבי עד לעבירה זו. בנסיבות אלה, יש מקום לבחון אפשרות שחרורו של המשיב בחלופת מעצר, אך זאת באמצעות שירות המבחן, אשר יסייע להעריך את מסוכנותו ואת החלופה אשר תוצע.

לפיכך, בשלב זה המשיב יישאר במעצר. הדיון יידחה לצורך מתן תסקיר מעצר ליום 14.11.11 שעה 09:00.

המשיב יובא ע"י יחידת נחשון.

העתק ההחלטה יועבר לשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ב, 22 אוקטובר 2011, בנוכחות המשיב, ב"כ עו"ד אלעטאונה והתובע עו"ד דמרי .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ