אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו עדרה(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו עדרה(עציר)

תאריך פרסום : 24/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
7632-01-11
24/05/2011
בפני השופט:
ארז יקואל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
עומאר אבו עדרה (עציר) על ידי ב"כ עוה"ד זילברשטיין ושוחט
גזר-דין

גזר דין

1.הנאשם הורשע, כפי הודייתו, בעבירות של התפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"החוק"); התפרצות למקום מגורים וגניבה לפי סעיף 406(ב) לחוק; החזקת כלי פריצה לפי סעיף 409 לחוק; איומים לפי סעיף 192 לחוק; תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק; תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק.

2. הודיית הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום והצדדים עתרו במשותף לענישת הנאשם על דרך השמתו במאסר למשך 30 חודשים מיום מעצרו, למאסר מותנה, קנס ופיצוי.

3.הנאשם יליד שנת 1992 ואין בעברו רישום פלילי.

4. מעובדות כתב האישום המתוקן הכולל שני אישומים עולה כי ביום 28.12.10 בין השעות 02:00 ועד לשעה 03:30 לערך, התפרץ הנאשם לבית מגורים בעיר ראשל"צ ובמטרה לבצע גניבה או פשע. הנאשם פרץ לבית זה דרך חלון הסלון שהיה סגור ונטל תיק ובו מסמכים ושני מכשירי טלפון נייד.

ביום 28.12.10 בשעה 03:30 או בסמוך לכך, התפרץ הנאשם לבית מגורים נוסף בעיר ראשל"צ ובמטרה לבצע גניבה או פשע. הנאשם נכנס לבית זה דרך דלת הכניסה הראשית שהייתה סגורה אך לא נעולה כשהוא חובש כובע, זוג גרביים מכסות את ידיו והוא אוחז במברג.

הנאשם החל לטפס במדרגות הבית ואז נכנס למקום בן משפחה שהבחין בנאשם והחל לקרוא לאביו. הנאשם ביקש להימלט מהמקום אך אותו בן משפחה ניסה לתופסו ובתגובה הנאשם החל להיאבק בו, אחז בו, השכיבו על שולחן, הניף לעברו את המברג בו אחז ואיים עליו בפגיעה בגופו.

בהמשך, הגיעו למקום האב ואחיו שהרחיקו את הנאשם מאותו בן משפחה וניסו להשתלט עליו.

תוך כדי המאבק, תקף הנאשם במברג את האב וגרם לו לשריטה בכתפו הימנית וכן הוסיף ודרך בחוזקה על כף רגלו הימנית וגרם לו לשבר בבוהן.

בהמשך, הצטרפה לאירוע אם המשפחה, אשר ניסתה ליטול את המברג מידי הנאשם, שבתגובה החל לבעוט בה וגרם לה להמטומות בזרוע ימין, ירך שמאל ורגל שמאל וכן פצע אותה באמצעות המברג בבוהן כף רגלה השמאלית.

5.תסקיר שירות המבחן כפי שהוגש, כמתחייב מגילו של הנאשם, מעלה העדר מוטיבציה להתבוננות פנימית מצידו של הנאשם, שלילת בעייתיות המצריכה מעורבות טיפולית וקשיים בנטילת אחריות על התנהגותו. לפיכך, אין בידי שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית בעניין הנאשם אך הציע כי תינתן לו אפשרות ליצור קשר טיפולי עם עו"ס במסגרת מאסרו במטרה לבנות עבורו תכנית שיקומית.

בלט הקושי לנאשם לבחון את הרקע והמניעים להתנהגותו. הנאשם אמנם הביע חרטה על מעשיו אך שירות המבחן התרשם כי הוא אינו בשל לבחון את משמעות מעשיו.

6. ב"כ המאשימה הדגישה את הגינוי המתבקש למעשיו של נאשם, שפרץ לביתם של אזרחים חפים מפשע, תקפם וגרם להם לחבלות. הובהר כי התביעה שקלה את מכלול השיקולים, הן לחובת הנאשם והן לזכותו וכן הפנתה להתרשמויות שירות המבחן ול"קרן אור" שבסוף התסקיר בכל הנוגע להפניית הנאשם לעו"ס במסגרת בית המאסר.

7.ב"כ הנאשם ביקש לכבד את ההסדר והפנה לשיקולי הזכות בעניינו של הנאשם ובהם גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, עברו הנקי, הודייתו שחסכה זמן שיפוטי יקר, רקע כלכלי קשה שהיווה זרז לביצוע העבירות והעובדה כי זהו לו מעצרו הראשון של הנאשם.

8. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש לכבד את ההסדר.

9. כידוע, ככלל, יאשר בית המשפט הסדר טיעון אם עומד הוא בדרישות "גישת האיזון" כפי שנפסק בע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י תק-על 2002, 820:

"בהתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת מצד אחד, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם מצד אחר, יכבד ביהמ"ש את הסדר הטיעון. ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו, בין היתר, את המגמה לעידוד הסדרי טיעון".

10.חומרת העבירות מהווה את שיקול החובה העיקרי בעניינו של הנאשם. בתי המשפט פסקו לא אחת לעניין חומרת עבירת ההתפרצות למקום מגורים והדגישו את מדיניות הענישה התואמת. יפים הדברים שנאמרו בהקשר זה בע"פ 46/84 מ"י נ' סבח פ"ד לח (4) 752, עמ' 754-753, בזו הלשון:

"מן הדין שנתייחס אל עבירות אלה לא רק מההיבט של הפגיעה ברכוש, אלא ניתן את מלוא המשקל גם לנזק הנוסף שנגרם לציבור עקב ביצועם של מעשים כאלה. זאת במיוחד, כאשר, כמו במקרה שלפנינו, מבוצעות העבירות באותו אזור. בעת מתן גזר הדין אסור לבית המשפט להתעלם מעגמת הנפש והבהלה הנגרמות לתושבים שלווים בעטין של עבירות אלה, לחשש של מאות משפחות לעזוב את ילדיהן המפוחדים לבדם בבית בעקבות החוויה הטראומטית שפקדה אותם או את שכניהם, ומהצער שנגרם עקב אובדן רכוש בעל ערך סנטימנטאלי. עבריינים אלה, שפוקדים לילה לילה דירה באותה סביבה, מטילים למעשה את חיתיתם על אזור שלם ומשליטים טרור בין תושביו. העונש המוטל בשל מעשים כאלה חייב לתת ביטוי גם להיבט זה...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ