אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו עגינה(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו עגינה(עציר)

תאריך פרסום : 01/08/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
20331-04-10
29/07/2010
בפני השופט:
נתן זלוצ'ובר

- נגד -
התובע:
יחיא אבו עגינה
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

שופטת המעצרים בבית המשפט המחוזי בב"ש החליטה ביום 23/6/10, לשחרר את המבקש בערובה בתנאים מגבילים האוסרים יציאתו מבית הערב סלימאן אבו עג'ינה. נקבע ערב מפקח נוסף, ואיזוק אלקטרוני. כמו כן, נקבע שיש לחתום ערבויות צד ג' וערבות עצמית.

בפני הונחה, בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט העליון בבש"פ 4835/10 שם התקבל ערר המדינה על ההחלטה הנ"ל של שופטת המעצרים בבית משפט המחוזי בב"ש, ונקבע שהמבקש יעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

נגד המבקש הוגש ביום 16/4/10 כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות וחטיפה. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו.

על פי כתב האישום, ביום 14/8/04 בשעת לילה מאוחרת נסע המבקש עם בלאל חמאיסה שותפו לעבירה, לכיוון היציאה ממושב קלחים. השניים הבחינו בהולכת רגל, ל.פ., המתלוננת, אשר לא היתה להם היכרות מוקדמת עימה, וביקשו ממנה לעלות לרכבם. המתלוננת סרבה ואף המשיכה בדרכה, לאחר שהשותף נתן לה את מספר הטלפון שלו לפי בקשתה וזאת על מנת לחמוק ממנו ומהמבקש. בשלב זה המבקש רץ אחרי המתלוננת, תפס אותה תוך שהוא סותם את פיה וגרר אותה לרכבו. השותף נהג ברכב אף על פי שאין לו רישיון נהיגה, במהלך הנסיעה הקצרה ביקשה המתלוננת לשוב למושב, אך שותפו של המבקש עצר את הרכב בסמוך לגשר היציאה מהמושב. בשלב זה המתלוננת ניסתה להימלט בריצה, אולם המבקש תפס אותה ואמר לה: "אני רוצה זיון ואתן לך ללכת". לא עזרו תחנוניה של המתלוננת וטענתה שהיא במחזור החודשי. המשיב הפשיט אותה מבגדיה, פשט את בגדיו ובעל אותה עד שהגיע לסיפוק מיני. לאחר מכן, השותף ניגש למתלוננת ובעל אותה בניגוד להסכמתה. כאשר המבקש ושותפו דיברו ביניהם בנוגע לפגיעה במתלוננת באמצעות הרכב, לבשה המתלוננת מהר את מכנסיה, אחזה בידה בנעליה ונסה על נפשה.

בדיונים בבקשת המשיבה לעצור את המבקש עד תום ההליכים, שהתקיימו בפני שופטת המעצרים, הסכים ב"כ המבקש, כי יש עילת מעצר ובית המשפט קבע, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש והורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו בו תיבחן חלופה למעצר וזאת מבלי להביע עמדה בשאלת השחרור בעתיד.

תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המבקש בחן את הערבים שהוצעו שהם דודו של המבקש ואביו. באשר לאביו סבר השירות, כי הוא התקשה להוות דמות סמכותית עבור המשיב וכי החלופה אינה טובה בשל כך שהיא מחזירה את המבקש לאותה סביבה כושלת בה שהה טרם מעצרו. כמו כן, חלק מאחיו של המבקש מעורבים בפלילים. באשר לחלופה השנייה סבר השירות, כי גם דודו של המבקש אינו מתאים שכן הוא עובד לילות במאפיה וכי הוא יתקשה להוות דמות סמכותית עבורו, הגם שהשירות התרשם ממנו כאדם חיובי אשר מקפיד על אורח חיים תקין.

כמו כן, שירות המבחן התרשם מקיומה של רמת סיכון בהתנהגותו של המבקש והתקשה להעריך את יכולתו של המבקש לעמוד מול גבולות שיוצבו בפניו. על כן השרות סבר שיש קושי להעריך, כי יש ביכולתה של חלופה אנושית לצמצם את רמת הסיכון במקרה זה. כמו כן, השירות התרשם, כי למבקש תפיסות פטריארכאליות מופנמות ומושרשות אשר באות לידי ביטוי בתפיסתו את דמות האישה כאדם אשר אמור להיענות לצרכיו. השירות גם התרשם, כי במצבים שונים בחייו ובעיקר במצבים בהם ציפיותיו אינן נענות הוא עלול לאבד שליטה על התנהגותו ועלול לפעול על פי דחפים תוקפניים.

שופטת המעצרים החליטה לשחרר את המבקש לחלופת מעצר בבית הדוד, כאמור בסעיף 1 וזאת בשל חלוף שש שנים ממועד העבירה ומועד המעצר ונוכח העובדה שהמשיב לא פנה מעולם למתלוננת ולא נחשד בעבירות מין נוספות.

כאמור, על החלטתה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון - בש"פ 4835/10, שנידון בפני כבוד השופט הנדל, אשר קיבל את הערר והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו נקבע, כי "המסוכנות הנשקפת מהמשיב על פי התנהגותו לכאורה מצביעה על מסוכנות ברמה גבוהה...די לומר כי החלופה שהוצעה רחוקה מלענות על דרישת המחוקק לחלופה שבכוחה להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת."

כמו כן, נקבע, כי "היה ותוצע חלופה חדשה- על בית המשפט המחוזי לשקול את העניין וגם את העובדה ששותפו של המשיב נעצר".

מכאן הדיון שבפני.

ב"כ המבקש הציע עתה שלושה ערבים חדשים. הראשון, מר פארן עבדאללה, העיד שהוא מובטל אשר נתמך מקצבת ביטוח לאומי. המבקש הוא בן דודו וחתנו (נשוי לביתו). הערב המוצע אדם מבוגר, אלמן ואינו בקו הבריאות.

הערב השני הוא מר פראונה תאופיק, כבן 30, בן דודו של המבקש וגיסו. ערב מוצע זה לאחר תאונה, אינו עובד ולטענתו נמצא בבית בכל שעות יום. הוא העיד בפני, שהוא לא מאמין שהמבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו.

הערב השלישי שהוצע, מר אלפארונה מאהר, בן 28, אף הוא בן דודו של המבקש וגיסו, העיד שהוא עובד בשעות היום בעבודות חשמל. גם ערב זה העיד שהוא משוכנע שהמבקש לא ביצע את העבירות המיוחסות לו. כשנשאל לגבי הרשעתו של הנאשם בתקיפת שוטר, ענה, כי "אני לא יודע אם הוא עשה את זה, אם השוטרים תקפו אותו או ההיפך, בגלל זה אני לא יכול להיכנס לפרטים".

בין היתר, טען ב"כ המבקש, כי התסקיר הוא לקוני, לא אובייקטיבי (בלשון המעטה), בין היתר, גם בשל כך שהשרות ו/או קצינת המבחן פמיניסטים וגם כי הוא מבוסס על תסקיר ישן שהיה בעל דעות קדומות באשר למשיב. עוד הוא הוסיף: "הם אימפוטנטים לתת החלטה.."

עוד הוסיף, שהמבקש נשוי ואב לילדים וטרם מעצרו עבד.

ב"כ המשיבה, טענה, כי מדובר בתיק חמור ובאקט מיני אלים, אכזרי וכוחני כנגד עוברת אורח. כמו כן, היא חזרה על האמור בתסקיר שירות המבחן באשר לדפוסי החשיבה של המבקש לגבי נשים ומסוכנותו ואת האמור באשר למציאת הערבים כלא מתאימים. כמו כן, ב"כ המשיבה הפנתה לעברו הפלילי של המבקש ולגזר דין משנת 2009 בו הוא הורשע בתקיפת שוטר, איומים, סיוע לבריחה ממשמר חוקי ומתן מחסה למסתנן.

בעת הדיון בבקשת המעצר, בדרך כלל, ניצב בבית המשפט העצור ונסיבותיו הקשות. הציבור שנפגע, המתלוננים, ובמקרה זה - המתלוננת שנאנסה בברוטליות, לא נמצאת בבית המשפט. למתלוננת אין קצינת מבחן ולא מונה לה סנגור. ראוי שבבית המשפט "ישמע גם קולה" של המתלוננת שלא נוכחת פיזית, במובן זה שתינתן הדעת גם לסבלה ובכך תאוזן השפעתה של התמונה האמוציונאלית והחד צדדית המוצגת בעת הדיון, על ידי המבקש וב"כ.

בהקשר אחר, אמר כב' הנשיא (בדימוס) השופט שמגר (בדעת מיעוט, אם כי לא בהכרח דעת מיעוט בנוגע לענין שלנו של הצורך בהגנה על הקורבנות) דברים שראוי שנזכור אותם גם כאן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ