אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו עאיש(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו עאיש(עציר)

תאריך פרסום : 06/07/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום אילת
1835-07-10
06/07/2010
בפני השופט:
יואל עדן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מאהר אבו עאיש (עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן : "חוק המעצרים").

2.כנגד המשיב, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פציעה כשהעבריין מזויין, עבירה לפי סעיף 334 ו-335 (א) (1) לחוק העונשין.

3.על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 28.06.2010 בחדר באכסניה, לאחר שהמשיב והמתלונן המתגוררים במשותף בחדר התקוטטו ביניהם, נכנסו אחרים והפרידו ביניהם. במעמד האמור חמק המשיב לחדר השירותים ושם נשאר כשהוא מצויד בסכין. למראה הסכין השלופה בידו של המשיב, ניסה המתלונן להרגיעו כשהוא יוצא את החדר ואז דקר המשיב את המתלונן מספר פעמים בידו ובכתפו.

בנסיבות המתוארות לעיל נגרמו למתלונן חתך מדמם בגודל של 2.5 ס"מ ובעומק של 5 ס"מ באספקט אחורי של כתף שמאל שני חתכים שטחיים באורך של 1.5 ס"מ במרפק שמאל ואספקט אחורי וחתך בין אצבע 1 לאצבע 2 של יד שמאל, אשר נתפרו כולם תוך שימוש בהרדמה מקומית ונחבשו בטיפול רפואי בבית חולים, לשם נלקח המתלונן בניידת מד"א.

4.ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, כלשונו, ברמה הפורמלית, וגם לקיומה של עילת מעצר, אולם טוען לפגיעה בעוצמת הראיות במספר נקודות ובהן, כי עדים אחרים למעט המתלונן ואדם נוסף מעידים שלא ראו את הדקירות, האחרים לא ראו סכין, במצלמת האבטחה לא נראה סכין, המתלונן לא התייצב לעימות, ומההתנהלות, לטענתו, שני הצדדים ניסו לתקוף זה את רעהו.

ב"כ המשיב עותר לשחרורו לחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בבית סבו של המשיב, בפיקוחו של הסב ובפיקוח תומך של שני קרובי משפחה נוספים. החלופות נחקרו בפניי בדיון שהתקיים.

ב"כ המבקשת מתנגד לטיעון בדבר כרסום, מפנה לבקשה, טוען לקיומן של ראיות לכאורה, מדגיש כי מדובר בעילת מעצר סטטוטורית, מדגיש את המסוכנות ואת עוצמת הפציעה ועומקה שהוא 5 ס"מ ומוסיף כי אין מקום לשחרור לחלופה וכן מפנה להתייחסות בית המשפט העליון להחזקת סכין ולעבירות של שימוש בנשק קר.

ב"כ המבקשת טוען כי בהמשך לסכסוך של מה בכך, המשיב מוצא פתרון באמצעות סכין.

ב"כ המבקשת עותר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ובשים לב לגילו של המשיב והיותו נעדר עבר פלילי, מותיר לשק"ד בית המשפט שליחתו לתסקיר שיבחן את המסוכנות.

5.בהליך זה שמכח סעיף 21 לחוק המעצרים, אין בית המשפט מכריע בדין אם לחייב נאשם או לזכותו, ואין להידרש לבקשה למעצר כמו שהייתה הכרעת דין. השאלה הינה קיומו של פוטנציאל הרשעתי, בראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות אשמה מעל לכל ספק סביר. ראה בש"פ 6187/95, מ"י נ' סלימאן אלעביד (1995), לא פורסם, בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פד' נ (2) 133, בש"פ 825/08 מדינת ישראל נ' מוחמד דחלה פד' נב (1) 625.

אין כאן מחד הכרעה בתיק עצמו, או כניסה לשאלת מהימנות עדים, אך יש בחינה של ממש את חומר הראיות והסתכלות על התוצאה האפשרית של ההליך הפלילי, לא רק בשים לב לראיות התביעה, אלא גם לעוצמתן, להגיון הדברים ולראיות הגנה ככל שישנן.

6.בחינת חומר החקירה באספקלריה של המבחנים האמורים מביאה למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה ברף גבוה לעבירה המיוחסת למשיב, ולא מצאתי כרסום או חולשה בראיות הקיימות.

7.אכן, קיימים עדים אשר מציינים כי לא רואים סכין. איני מתרשם כי מדובר בעדויות אשר יש בהן כדי לכרסם בחומר הראיות.

אמירות של עדים כי לא ראו סכין, אין בהן כדי לשלול את השימוש בסכין, ולאו אינו ראיה במקרה זה.

8.העדר הסכין לכשעצמה, גם היא אין בה כדי לכרסם בחומר הראיות, שהרי אין חולק כי המשיב עזב את המקום.

9.סאמי קאסום מוסר מפורשות בהודעתו במשטרה כי המשיב החזיק בסכין, הוא תיאר את הסכין ותיאר בפירוט כיצד המשיב יצא מהשירותים והחזיק אותה סגורה, וכיצד פתח אותה. מדובר בעדות מפורטת המתארת כיצד המשיב רודף אחרי הנפגע עם הסכין והוא מוסיף ומתאר כיצד המשיב "נותן לשאדי כמה דקירות לפלג גוף עליון של שאדי וגם פצע אותו בידיים שלו, ואז בא בחור בשם סייף והשתלטנו עליהם והפרדנו ביניהם" [ר' הודעתו מיום 14.07.2010 שעה 13:55].

עוד ראה הודעתו של המתלונן.

10.המשיב קושר עצמו לאירוע ואף לדקירה, אולם טוען כי מדובר בהגנה עצמית וכי הדבר בוצע באמצעות פותחן. טענת הגנה זו עניינה לתיק העיקרי ומכל מקום, קיימות ראיות לכאורה ברף גבוה לשימוש בסכין ולדקירה על ידי סכין.

11.ביחס לשריטות על פני המשיב, המתלונן מכחיש כי שרט את המשיב, מר יוסף חייטס מוסר בהודעתו כי לא ראה סימני פציעה בפניו של המשיב. יש לציין כי הוא אומר כי המשיב "יצא מהר". גם ראיד אל עביד בהודעתו אומר שלא ראה שריטות על המשיב, הוא נשאל מפורשות אם ראה שריטות על פניו של המשיב והוא משיב "הפנים שלו היו בסדר, בלי שריטות". גם מר עלי מתמאיא נשאל אם היו למשיב שריטות על הפנים והוא משיב "לא, אני לא בטוח".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ