אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו סנינה

מדינת ישראל נ' אבו סנינה

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
10983-12-10
09/09/2013
בפני השופט:
חגי טרסי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אסלאם אבו סנינה
גזר-דין

גזר דין

לאחר שמיעת מרבית פרשת התביעה, הורשע הנאשם על פי הודאתו, במסגרת הסדר טעון, בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו עבירות פריצה לרכב בצוותא, גניבת רכב בצוותא וגרימת נזק לרכב בצוותא. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.1.09 בסמוך לשעה 5:00, פרץ הנאשם ביחד עם אחר לרכב בישוב כפר חיים. השניים שברו את חלון הרכב ולאחר שנכנסו לתוכו שברו את מתג ההתנעה והניעו את הרכב באמצעות החוטים. בהמשך, נתקלו בעובדי חברת איתורן ואז נטשו את הרכב וברחו. עוד מציין כתב האישום כי באותן נסיבות נפרץ ונגנב מהמתלונן רכב נוסף.

במסגרת ההסדר, ובשל גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי מדובר בבחור צעיר כבן 23, נשוי מזה כשנה וחצי ואב לבן בגיל שנה. בנו של הנאשם נולד כפג וכתוצאה מכך סובל מבעיות התפתחות, ונמצא במעקב מתמיד. הנאשם ואשתו מתמודדים על רקע זה עם מצב רגשי וכלכלי קשה. באשר לנאשם עצמו התרשמה קצינת המבחן מבחור בעל אישיות בלתי מגובשת, המתקשה בשלב זה של חייו למצוא את דרכו ולממש עצמו באופן בונה, ולכן נוטה לעיתים לפעול בדרך אשר עלולה להזיק לו. ניכרים באישיותו קווים ילדותיים, המתבטאים בין היתר בטשטוש גבולות בין המותר והאסור, קושי ביציבות במסגרות וקושי להעריך השלכות מעשיו. לעיתים פועל ללא הפעלת שיקול דעת מעמיק וחש תסכול רב עקב קשייו לממש עצמו בתחומי חייו השונים.

עוד מתוארים בהרחבה בתסקיר הקשיים הניכרים עמם נאלץ הנאשם להתמודד מאז ילדותו, נסיבותיו המשפחתיות המורכבות, גדילתו ללא דמות אב והמצוקות הכלכליות והרגשיות שחווה. בסוף כתה ז' פרש מלימודים, בין היתר בשל הצורך לסייע בפרנסת בני משפחתו, ומאז עבד בעבודות שונות, כאשר לאחרונה הוא עובד באולם שמחות בשטיפת כלים. במסגרת הליך קודם בו הורשע בעבירות רכוש דומות המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר בעבודות שירות ועל צו מבחן, אך בסופו של דבר לא הועמד הנאשם במבחן, ועל כן לא נשמר קשר טיפולי בינו לבין השירות. ביחס לאירוע הנוכחי התקשה הנאשם לקחת אחריות וטען בפני קצינת המבחן כי בחר להודות על מנת לסיים את ההליכים המשפטיים ולהתפנות לטיפול בבנו. בנסיבות אלה התקשה שירות המבחן להבין את מניעיו בביצוע העבירות ונמנע מהמלצה טיפולית. יחד עם זאת המליץ שירות המבחן כי בשיקולי הענישה יילקח בחשבון המצב המיוחד של בנו אשר דורש ממנו ומאשתו התגייסות מיוחדת וטיפול אינטנסיבי.

בטיעוניה לעונש הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, אשר ביחד עם אחר פרץ לרכב, הניע אותו ונעצר רק בשל תושייתם של עובדי איתורן. המדובר בעבירות שפגיעתן בציבור קשה, כאשר מעבר לנזק הכלכלי הישיר נגרמת לקורבן גם עוגמת נפש ממשית. המדובר בעבירות נפוצות וקשות לאכיפה, אשר יש להרתיע מפניהן. יתרה מכך, לחובת הנאשם הרשעה מאוחרת בגין עבירות דומות, אשר במסגרתה נדון ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות. עוד הפנתה התובעת לקשיים המפורטים בתסקיר שירות המבחן וביניהם טשטוש הגבולות, אי הפעלת שיקול דעת ואי לקיחת אחריות. בשל נסיבות אלה, על אף שמדובר בבחור צעיר, אשר מאז ביצוע העבירות הללו לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים כלשהם, יש להשית עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

הסנגור המלומד הדגיש מצידו את המשמעות האובייקטיבית של חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים, 4 שנים תמימות בהן נמנע הנאשם מכל הסתבכות נוספת. בתקופה זו התחתן הנאשם, עלה על דרך נורמטיבית ושינה את דרכיו, אשר אינן כוללות עוד ביצוע עבירות פליליות כלשהן. עוד ביקש לתת משקל של ממש לנסיבות חייו הקשות והסבוכות של הנאשם, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר. כמו כן הדגיש את הקשיים החריגים עמם נאלץ הנאשם להתמודד על רקע מצב בריאותו של בנו הרך, וטען כי ניתוקו של הנאשם כיום מבני משפחתו התלויים בו תהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בו ובהם. מובן שאין במצב זה כדי להקים חסינות ממאסר, אך בהתחשב בכך שהגניבה סוכלה בסמוך לאחר תחילת הנסיעה ברכב ובכך שהרכב הוחזר מיידית לבעליו, ניתן במקרה זה שלא למצות את הדין עם הנאשם. הסנגור אף הגדיל לעשות ועתר שלא להשית על הנאשם מאסר בפועל, גם לא בעבודות שירות, בשל נסיבותיו האישיות, ולהסתפק במקרה זה במאסר על תנאי.

דיון והכרעה:

עבירות גניבת הרכב, ומעשי ההתפרצות וההיזק הנלווים להם, הפכו זה מכבר למכת מדינה של ממש באזורנו. מדובר בעבירות נפוצות, קלות יחסית לביצוע וקשות לאכיפה, אשר מסיבות נזק כלכלי משמעותי הן לקורבן הישיר והן למשק כולו, כמו גם מימד בלתי מבוטל של עוגמת נפש ופגיעה בפרטיות ובתחושת הביטחון האישי. על רקע זה גובשה בפסיקת בתי המשפט מדיניות ענישה מחמירה כלפי מבצעי עבירות אלה, אשר כוללת דרך שגרה הטלת עונשי מאסר, לרבות חודשי מאסר מרובים מאחורי סורג ובריח. עוד ראוי לציין בהקשר זה כי תיקון 113 לחוק העונשין אמנם אינו חל ישירות בענייננו, אך אין להתעלם מעמדת המחוקק לפיה העקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה, כך שעל סוג ומידת העונש לבטא בראש ובראשונה את חומרת המעשה בנסיבותיו, בין היתר בהתחשב בערכים המוגנים ובמידת הפגיעה בהם, אשר הנה כאמור משמעותית.

לכך יש להוסיף את העובדה כי אין מדובר במעידה חד פעמית גרידא, שכן לחובת הנאשם הרשעה בעבירות דומות של פריצה לרכב, גניבת רכב וגניבה וכן התפרצות למקום מגורים, אותן ביצע בשנת 2007. בגין עבירות אלה הושתו על הנאשם 3 חודשי מאסר בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי. גזר הדין ניתן אמנם רק בשנת 2011, כשנתיים לאחר ביצוע המעשים עליהם הוא נותן את הדין היום, כך שאין לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה, ולא ניתן לומר כי הוזהר על ידי בית המשפט בטרם ביצע המעשים הנוכחיים, ועם זאת מדובר בנסיבה כבדת משקל לחובת הנאשם, אשר לאחר שביצע עבירות דומות ונתפס, שב לבצע אותם מעשים ממש בנסיבות המפורטות בכתב האישום.

בנוסף, יש לשוב ולהזכיר את הקשיים המפורטים בתסקיר שירות המבחן באשר לדפוסי התנהלותו של הנאשם, אשר התקשה לקחת אחריות למעשים ופועל לעיתים מתוך טשטוש גבולות בין המותר והאסור, ללא הפעלת שיקול דעת מעמיק ותוך שהוא מפגין קושי להעריך השלכות מעשיו. על רקע זה נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו. אבהיר כי עובר לשמיעת הטיעונים לעונש נערך בירור בסופו הצהיר הסנגור, לאחר ששב ושוחח עם הנאשם בנושא זה, כי על אף האמור בתסקיר עומד הנאשם על הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן. יחד עם זאת, הקשיים המפורטים בתסקיר עדיין עומדים בתוקפם ומחייבים מתן מענה עונשי מרתיע ומציב גבולות. בהתחשב במכלול שיקולים אלה, אין ספק כי עתירת התביעה להטלת עונש מאסר של ממש, לצד מרכיבים עונשיים משלימים, מבוססת ומעוגנת היטב במדיניות ענישה ראויה.

אף על פי כן החלטתי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בהטלת עונש מאסר בעבודות שירות לפרק הזמן המרבי הקבוע בחוק. בהחלטתי זו אני מוצא לנכון ליתן משקל רב לפרק הזמן המשמעותי ביותר שחלף מאז ביצוע העבירות, למעלה מ-4 שנים, אשר במהלכו לא שב הנאשם והסתבך בפלילים פעם נוספת. לנתון זה משמעות מיוחדת גם בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם. המדובר במי שביצע המעשים בעת שהיה כבן 19 וחצי בלבד, פרק זמן קצר בלבד לאחר שהפך בעיני החוק לבגיר. על נאשמים מעין אלה אמר בית המשפט העליון:

"לא מיותר לציין כי המערער, שהיה כבן 20 בעת ביצוע העבירה, משתייך לקבוצה שכונתה על ידי בית משפט זה כ"בגירים-צעירים" (ראו: ע"פ 7515/08 מדינת ישראל נ' גורין (05.01.2009)). אני סבור כי שיקולי השיקום מקבלים משנה תוקף, כאשר לפני גילו של המערער קרוב לגיל הקטינות ולפניו פרושים כל חייו." 

(ע"פ 8480/12 בלצאו נ' מ"י (23.1.13) וראו גם ע"פ 5402/12 אבו חדיר נ' מ"י (18.2.13) וכן הניתוח הנרחב שניתן לאחרונה במסגרת ע"פ 7781/12 פלוני נ' מ"י (25.6.13)).

גם האמור בתסקיר שירות המבחן בדבר הקווים הילדותיים ודפוסי האישיות הבלתי מגובשים, מצדיק מתן משקל של ממש לגיל הצעיר ולהליך ההתבגרות אותו חווה הנאשם כיום, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם הדוחק הרגשי והכלכלי שנוצר בעקבות תחלואיו הקשים של בנו בכורו בן השנה. התמודדות זו מובילה אותו כיום לעבר לקיחת אחריות ופעילות עקבית במסגרת החוק, ומשלא שב להסתבך בפלילים 4 שנים תמימות, צודק בא כוחו בטענתו כי עלה בידו להוכיח במעשים כי בכוחו להימנע, על אף הקשיים, מהמשך פעילות עבריינית.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מהמצוקה הקשה שחווים הנאשם ואשתו על רקע נסיבות לידתו של הבן והטיפול המתמיד שהוא דורש, טיפול המצריך השקעה כלכלית ונפשית כאחת. דומה כי שליחתו של הנאשם כיום לריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח אכן תפגע בו, ויותר מכך בבני משפחתו התלויים בו ונזקקים לנוכחותו, פגיעה חמורה ובלתי מידתית. אזכיר גם כי הנאשם בחר, בסופו של יום, להודות בכתב אישום שתוקן באופן משמעותי לקולא, בין היתר על רקע קשיים ראייתיים, וכי מעשה הגניבה סוכל בתוך פרק זמן קצר והרכוש הוחזר לבעליו. בנסיבות אלה שוכנעתי כי אין למצות את הדין עם הנאשם. מנגד, ברי כי לא ניתן להסתפק במקרה זה, כאשר מדובר בהרשעה שנייה בעבירות רכוש חמורות, בעונש מאסר צופה פני עתיד גרידא. לפיכך, אשית על הנאשם עונש מאסר משמעותי שירוצה בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי מרתיע, קנס ופיצוי.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים החל מיום 18.12.13. תשומת לב הנאשם וב"כ לאזהרות המפורטות בחוות דעת הממונה.

8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע בהליך זה או כל עבירה על סימן ה1' לפרק י"א לחוק העונשין.

קנס בסך 1,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 90 יום.

פיצוי לבעל הרכב, ע"ת מס' 2 לכתב האישום, בסך 1,500 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט בתוך 90 יום ויועבר ליעדו על ידי המזכירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ