אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו סנד(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו סנד(עציר)

תאריך פרסום : 17/03/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
459-03-13
07/03/2013
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ראדי אבו סנד (עציר)

החלטה

לפנינו בקצרה בקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב מר ראדי אבו סנד (להלן: "המשיב") בגין ביצוע לכאורה של העבירות הבאות; נהיגה פוחזת, עבירה על סעיף 338(א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); הכשלת שוטר, עבירה על סעיף 275 לחוק העונשין ועבירה של החזקת מכשירי פריצה, עבירה על סעיף 409 לחוק העונשין.

כבר בשלב זה אומר כי הגעתי למסקנה שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה ולעצור את הנאשם עד תום ההליכים.

נסיבות המקרה כפי שנלמדות מכתב האישום

על פי כתב האישום, ביום 01.03.13 בסמוך לשעה 20:00, נהג המשיב ברכב מסוג "מאזדה" מ"ר 51-537-50 (להלן: "הרכב") במחסום בשכונת רמות בירושלים, מכיוון הכניסה לרמות לכיוון כללי גבעת זאב. באותה עת נסעו עמו ברכב שלושה נוסעים ברכב.

באותו יום ביצעו השוטרים אלירן בן מנחם (להלן: "השוטר בן מנחם") ובר אלמליח מחסום יזום על כביש שדרות גולדה מאיר (להלן: "המחסום"). בהגיע המשיב למחסום הורה לו השוטר בן מנחם לעצור בצד הכביש.

על פי המתואר המשיב לא ציית להוראת השוטר והמשיך בנסיעה מהירה, עד כדי כך שהשוטר בן מנחם נאלץ לקפוץ לשולי הכביש כדי להציל עצמו מפגיעה.

בהמשך המשיב פתח בבריח לכיוון הר שמואל, השוטרים החלו במרדף אחריו, תוך שמירת קשר עין רצוף תוך שכורזים לו לעצור כמה וכמה פעמים. המשיב לא נענה לבקשתם, המשיך בנסיעה מהירה תוך שהוא מזגזג ימין ושמאל בין רכבים וגורם לרכבים לזוז לשוליים ומסכן אחרים. בהמשך המשיב פנה שמאלה לכיוון היישוב הר שמואל, ולאחר כ- 40 מ' לערך עצר את הרכב בצד ימין, ושלושה נוסעים ששהו עמו ברכב נמלטו לעבר יער סמוך. על פי הנטען רק בשלב זה השוטר בן מנחם הצליח לעצור את המשיב.

טענות המבקשת

לטענת המבקשת כתב האישום מייחס למשיב ביצוע עבירות חמורות. מדובר במשיב יליד שנת 1988 שנהג בפראות בכך שבהגיעו למחסום לא ציית להוראת שוטרים במדים, והמשיך בנסיעה מהירה, עד כדי כך שהשוטר נאלץ לקפוץ לשולי הכביש כדי לא להיפגע. לדבריה, למרות שהשוטרים כרזו לו לעצור שוב ושוב המשיב המשיך בבריחתו, תוך שהוא נוסע במהירות, מזגזג ימין ושמאל בין הרכבים וגרם לרכבים בכביש לזוז לשוליים ובכך מסכן את חיי המשתמשים בדרך ובנס לא נפגע איש. בהמשך המשיב עצר את רכבו, ושלושה נוסעים שנסעו עמו ברכב נמלטו ליער הסמוך. לטענתה, בריחתו והימלטות שלושה מנוסעי הרכב מעידים על מסוכנותו וחשש ממשי מהימלטות.

עוד ציינה המבקשת כי המשיב הורשע בשנת 2009 (בת"פ 4210/2007) בעבירות של גניבה, פריצה לרכב בכוונה לגנוב גניבה מרכב והוטלו עליו עונשי מאסר בפועל לתקופה של חודשיים, ומאסר על תנאי של שלושה חודשים למשך שנתיים.

כן ציין נציגת המבקשת כי עברו של המשיב בתחום הפריצה והימצאותם של כלי הפריצה ברכבו והרשעותיו הקודמות בעניין מהוות ראיות לכאורה.

טענות המשיב

ב"כ המשיב אכן מסכים עם המבקשת כי קיימות ראיות לכאורה לבריחה. אולם, באשר לכלי הפריצה הנטענים, לטענתו אין מדובר בכלי פריצה רגלים אלא מדובר בכלים סטנדרטים שנמצאים בכל רכב. לטענת ההגנה, לא הייתה כל ראיה המצביעה על כך שהמשיב ונוסעיו היו בדרך לבצע עבירה עם הכלים שנמצאו ברכב.

באשר לעניין עבירה של נהיגה פוחזת והימלטות הנוסעים ברכב, לטענתו, פעל כפי שפעל בשל הלחץ שהפעילו עליו הנוסעים שהיו טרמפיסטים שאיננו מכירם, והוא עצמו לא ברח וישב ברכב ולא עשה דבר.

באשר לעניין עבירת הכשלת שוטר לטענת המשיב העבירה נבלעת בתוך עבירה של נהיגה בפזיזות.

לטענת ההגנה מאחר שאין עסקינן במשיב מסוכן הרי שיש לשחרר את המשיב למעצר בית אצל חמו שאף הגיע לבית המשפט והביע הסכמתו. ההגנה ציינה כי בחלופת המעצר לאיין את מסוכנתו של המשיב.

מסוכנות העבירה – מרדף משטרתי

המדובר בעבירה חמורה ומסוכנת. אין מחלוקת כי בריחת המשיב מהשוטרים גרמה למרדף מסוכן. מותב זה התריע לא אחת מפני הסיכון של מי שאיננו מציית לשוטרים ונמלט מהם. זאת לא בגלל כבודם של השוטרים שגם בו אין לזלזל, אלא בעיקר בגלל האבדות בנפש ובגוף שיש בעקבות מרדפים. הספרות הקרימינולוגית אותה ציטטתי במקרים רבים מצביעה על כך שמרדף מהווה סיכון בנפש. חומרה יתרה יש למרדפים כאלה, בכך שהניזוקים הם פעמים רבות אזרחים חפים מפשע, שבמקרה נקלעו למקום.  

עמדת בית משפט זה היא כי מי שבורח משוטרים וגורם למרדף משטרתי, מסכן את הציבור באופן המחייב לעצרו עד תום ההליכים. בעניין זה יפים דברי כבוד השופט לוי בבש"פ 412/07 אבו קרינאת נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.01.07) : "משטרת ישראל נאבקת בתופעה קשה בכבישי הארץ בכלל, ובכבישי הדרום בפרט, כאשר נהגים פורקי-עול מסכנים בדרך נהיגתם את חייהם של אזרחים תמימים. את התופעה הזו, ששוב אינה נחלתם של יחידים, יש לגדוע באיבה, ואחת הדרכים לכך היא להחזיק במעצר גם את מי שטרם הורשע, כאשר ברור כי שעה שהוא מתהלך חופשי הוא מהווה סכנה נמשכת לציבור".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ