אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו סולב(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' אבו סולב(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 14/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
17180-05-10
14/07/2011
בפני השופט:
בני שגיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. זאייד אבו סולב (עציר)
2. זאקי הואשלה - נדון

הכרעת-דין,גזר-דין

הכרעת דין משלימה

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום בת"פ 15078-06-11, אני מרשיעו בעבירות הבאות:

1. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2. הפרת הוראה חוקית- עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"א, 14/07/2011 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, לאחר שנשמעו חלק מן הראיות, בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה ממשית, וכן בעבירת גניבה.

על נסיבותיו החמורות של האירוע, עמדתי במסגרת גזר דינו של נאשם 2 בפרשה- שם סברתי כי הסדר הטיעון שהוצג בעניינו, שכלל עתירה משותפת לעונש של 8 חודשי מאסר, חורג ממתחם הסבירות, ועל כן הטלתי על נאשם 2 עונש של 14 חודשי מאסר, מנימוקים שפורטו בגזר הדין. ערעור שהוגש על גזר דינו של נאשם 2, התקבל, ובית המשפט המחוזי העמיד את העונש על אותה תקופה עליה סיכמו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, בתוספת מספר ימים בהם שהה הנאשם 2 במאסר מעבר ל-8 חודשים, עד לקיום הדיון בערעור.

לאור האמור לעיל, אתייחס באופן תמציתי בלבד לעובדות האירוע, אשר פורטו בהרחבה בגזר דינו של נאשם 2, ואתייחס בהמשך לעקרון אחידות הענישה, שהוא העיקרון המנחה בענייננו.

האירוע עצמו התרחש ביום 5.5.11, כאשר שני הנאשמים שהו באתר בניה, בו היה אף המתלונן. בשלב מסוים הגיעה ניידת משטרה למקום, נאשם 2, שהחזיק באותו מועד רכוש שהתקבל בעוון, הורה למתלונן כי היה והשוטרים יישאלו למקום הרכוש, עליו לומר כי הוא הביא את הרכוש למקום, ומשסירב המתלונן לשתף פעולה ו"לקחת את התיק על עצמו", החלו הנאשמים להכותו מכות נמרצות, ואף נטלו ממנו טלפון נייד ו-720 ₪ במזומן. המתלונן אושפז בבית החולים עם מגוון חבלות.

בעניינו של הנאשם שלפני כעת לא הוצגה הסכמה עונשית במעמד הכרעת הדין, וסוכם כי הנאשם יישלח לשירות המבחן, אשר ייתן דעתו לנסיבותיו. בסופו של יום לא הוגש תסקיר, שכן הנאשם לא התייצב לפגישות שנקבעו עם קצינת המבחן.

התובעת עתרה להשתת עונש מאסר ממושך על הנאשם, אשר ייתן ביטוי לעברו הפלילי המכביד ולחומרת האירוע. לצד עתירה זו, הסכימה התביעה לחפיפה בין שני מאסרים מותנים העומדים כנגד הנאשם- הראשון בן 18 חודשים, והשני בן 9 חודשים.

הסנגורית ביקשה כי כל עונש שיטיל בית המשפט, לא יהא חמור מהעונש אשר הוטל על נאשם 2, ואף ירוצה בחופף לעונש המאסר המותנה אשר יופעל בתיק זה. הסנגורית פירטה את נסיבותיו האישיות הלא קלות של הנאשם, את קשייו, את האופן בו התנהל בזמן מעצר הבית, ואת נפילתו לטיפה המרה. למען השלמת התמונה העובדתית, יצוין כי הנאשם צירף היום והורשע אף בתיק ההפרה, בעבירות של הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית.

בבואי לבחון את הענישה הראויה בתיק זה, שקלתי את הנתונים הבאים:

חומרת האירוע והשפלות המוסרית שהייתה כרוכה בביצוע העבירות- כפי שעמדתי עליה בגזר דינו של נאשם 2, וכפי שעמד עליה בית המשפט המחוזי במסגרת הערעור.

שקלתי לחובתו של הנאשם את עברו הפלילי המכביד ואת העובדה כי חודש לפני האירוע השתחרר ממאסר בן 4 שנים וביצע את העבירות המיוחסות לו שעה ששני מאסרים מותנים מרחפים מעל ראשו.

דומני כי שני הנתונים שצוינו לעיל מצדיקים השתת ענישה חמורה ומרתיעה על הנאשם, אשר לחובתו אף הרשעות קודמות רבות ומכבידות.

אם בכל זאת החלטתי להשית על הנאשם עונש שלטעמי אינו חמור, עשיתי כן נוכח עיקרון אחידות הענישה, ואסביר:

התביעה עתרה לעונש של 8 חודשי מאסר על נאשם 2, אשר מעשיו כמעט זהים למעשיו של הנאשם שלפניי, לפחות בחלק האלים והחמור של האירוע. אני לעובדה כי נאשם 2 הורשע, אף בעבירה של קבלת נכס שהושג בעוון, אולם נתון זה מוצא איזון בהרשעתו של הנאשם שלפני בתיק הצירוף בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית. נראה אפוא כי הרף שהציבה התביעה בתיק זה, אשר גם אם סברתי כי הינו מוטעה, והועמדתי על טעותי בעניין זה, הינו רף של 8 חודשי מאסר, וזה העונש לו ראוי הנאשם בגין מעשיו.

השאלה הנוספת הינה האם יש מקום לחפיפה בין עונש זה לבין המאסרים המותנים. אומר בעניין זה כי התביעה הלכה לקראת הנאשם בהצגת עתירה מתונה המכילה הסכמה לחפיפה בין שני מאסרים מותנים- אחד בן 18 חודשים והשני בן 9 חודשים. עם כל ההבנה לאותם נימוקים אשר ציינה הסנגורית, דומני כי לא יהיה זה סביר להורות על חפיפה נוספת בתיק דנן. אזכיר כי המעשים בוצעו אך כחודש אחד לאחר שחרורו של הנאשם ממאסר, ואלמלא עתירת התביעה, הייתי מורה על הפעלת שני המאסרים המותנים במצטבר האחד לשני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ